הושע 5‏:1‏-15

  • משפט על אפרים ויהודה ‏(‏1–15‏)‏

ה  ‏”‏שִׁמְעוּ זֹאת,‏ הַכֹּהֲנִים,‏וְהַקְשִׁיבוּ,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏הַאֲזִינוּ,‏ בֵּית הַמֶּלֶךְ,‏כִּי לָכֶם נוֹגֵעַ הַמִּשְׁפָּט;‏כִּי מַלְכֹּדֶת אַתֶּם לְמִצְפָּהוְרֶשֶׁת פְּרוּשָׂה עַל תָּבוֹר.‏   וְהַסּוֹטִים מִן הַדֶּרֶךְ* שָׁקְעוּ עָמֹק* בְּטֶבַח,‏וַאֲנִי מַזְהִיר אֶת כֻּלָּם.‏*   אֲנִי מַכִּיר אֶת אֶפְרַיִם,‏וְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ נִסְתָּר מִמֶּנִּי.‏ כִּי כָּעֵת,‏ אֶפְרַיִם,‏ זָנִיתָ;‏*נִטְמָא יִשְׂרָאֵל.‏   מַעַלְלֵיהֶם אֵינָם מְנִיחִים לָהֶם לָשׁוּב אֶל אֱלֹהֵיהֶם,‏כִּי רוּחַ זְנוּנִים* בְּקִרְבָּם;‏וּבִיהֹוָה אֵינָם מַכִּירִים.‏   גַּאֲוַת יִשְׂרָאֵל הֵעִידָה נֶגְדּוֹ;‏*יִשְׂרָאֵל וְאֶפְרַיִם כָּשְׁלוּ בַּעֲווֹנָם,‏וְגַם יְהוּדָה כָּשַׁל עִמָּם.‏   עִם צֹאנָם וְעִם בְּקָרָם הָלְכוּ לְחַפֵּשׂ אֶת יְהֹוָה,‏אַךְ לֹא יָכְלוּ לִמְצֹא אוֹתוֹ.‏ הוּא הִתְרַחֵק מֵהֶם.‏   בִּיהֹוָה בָּגְדוּ,‏כִּי בָּנִים זָרִים יָלְדוּ.‏ כָּעֵת חֹדֶשׁ יֹאכַל אוֹתָם* וְאֶת חֶלְקֵיהֶם.‏*   תִּקְעוּ בַּשּׁוֹפָר בְּגִבְעָה,‏ בַּחֲצוֹצְרָה בְּרָמָה!‏ הָרִיעוּ תְּרוּעַת מִלְחָמָה בְּבֵית אָוֶן — אַחֲרֶיךָ,‏ בִּנְיָמִין!‏   אֶפְרַיִם,‏ אַתָּה תִּהְיֶה לְדָבָר מַזְוִיעַ בְּיוֹם הָעֲנִישָׁה.‏ הוֹדַעְתִּי אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה לָבֶטַח בְּקֶרֶב שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 10  שָׂרֵי יְהוּדָה הֵם כִּמְזִיזֵי גְּבוּל.‏ אֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם כַּמַּיִם אֶת זַעֲמִי.‏ 11  אֶפְרַיִם עָשׁוּק,‏ רָצוּץ עֵקֶב מִשְׁפָּט,‏כִּי הָיָה נָחוּשׁ לָלֶכֶת אַחֲרֵי צוֹרְרוֹ.‏ 12  לָכֵן הָיִיתִי כְּעָשׁ לְאֶפְרַיִםוּכְרָקָב לְבֵית יְהוּדָה.‏ 13  כַּאֲשֶׁר רָאָה אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ,‏ וִיהוּדָה אֶת כִּיבוֹ,‏הָלַךְ אֶפְרַיִם אֶל אַשּׁוּר וְשָׁלַח אֶל מֶלֶךְ גָּדוֹל.‏ אַךְ הוּא לֹא הָיָה יָכוֹל לְרַפֵּא אֶתְכֶם,‏וְלֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהַבְרִיא אֶת כִּיבְכֶם.‏ 14  כִּי אָנוֹכִי אֶהְיֶה כְּשַׁחַל* לְאֶפְרַיִם,‏וְכִכְפִיר* לְבֵית יְהוּדָה.‏ אֲנִי עַצְמִי אֶקְרַע לִגְזָרִים וְאֵלֵךְ;‏אֶשָּׂא אוֹתָם,‏ וְאִישׁ לֹא יַצִּילֵם.‏ 15  אֵלֵךְ וְאָשׁוּב אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יִשְּׂאוּ בְּתוֹצְאוֹת אַשְׁמָתָם,‏וְאָז יִרְצוּ לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינַי.‏* בְּעֵת מְצוּקָתָם יְחַפְּשׂוּ אוֹתִי”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏המורדים”‏.‏
או ”‏נעשו מעורבים עד מאוד”‏.‏
או ”‏ואני אטיל מוסר על כולם”‏.‏
או ”‏נהגת בפריצות;‏ בהפקרות”‏.‏
או ”‏פריצות;‏ הפקרות”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בפניו”‏.‏
או אולי ”‏בתוך חודש הם ייאכלו”‏.‏
או ”‏שדותיהם”‏.‏
או ”‏כאריה צעיר”‏.‏
או ”‏כאריה חזק”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏וביקשו פניי”‏.‏