ויקרא 1‏:1‏-17

  • העולה ‏(‏1–17‏)‏

א  וִיהֹוָה קָרָא אֶל מֹשֶׁה וְדִבֵּר אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד,‏ בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏אִם יַצִּיג אִישׁ מִכֶּם קָרְבָּן לִיהֹוָה מִן הַבְּהֵמוֹת,‏ הַצִּיגוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן.‏  ‏”‏’‏אִם קָרְבָּנוֹ הוּא קָרְבַּן עוֹלָה מִן הַבָּקָר,‏ עָלָיו לְהַצִּיג זָכָר תָּמִים.‏* מֵרְצוֹנוֹ הַחָפְשִׁי יַצִּיג אוֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.‏  הוּא יִסְמֹךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבַּן הָעוֹלָה,‏ וְהוּא יִתְקַבֵּל בַּעֲדוֹ כְּדֵי לְכַפֵּר עָלָיו.‏  ‏”‏’‏וְהַפָּר הַצָּעִיר יִשָּׁחֵט לִפְנֵי יְהֹוָה,‏ וּבְנֵי אַהֲרֹן,‏ הַכֹּהֲנִים,‏ יַצִּיגוּ אֶת הַדָּם וְיַזּוּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ מִסָּבִיב,‏ אֲשֶׁר בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.‏  יֵשׁ לִפְשֹׁט אֶת עוֹר הָעוֹלָה וּלְבַתְּרָהּ לִנְתָחִים.‏  בְּנֵי אַהֲרֹן,‏ הַכֹּהֲנִים,‏ יָשִׂימוּ אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ וְיַעַרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ.‏  בְּנֵי אַהֲרֹן,‏ הַכֹּהֲנִים,‏ יַעַרְכוּ אֶת נִתְחֵי הַקָּרְבָּן עִם הָרֹאשׁ וְעִם חֵלֶב הַכְּלָיוֹת* עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ.‏  קְרָבָיו וְשׁוֹקָיו יֵרָחֲצוּ בְּמַיִם,‏ וְהַכֹּהֵן יַקְטִיר אֶת הַכֹּל עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּעוֹלָה,‏ קָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ,‏ רֵיחַ נִיחוֹחַ* לִיהֹוָה.‏ 10  ‏”‏’‏וְאִם קָרְבָּנוֹ הוּא עוֹלָה מִן הַצֹּאן,‏ מִן הַכְּבָשִׂים הַצְּעִירִים אוֹ מִן הָעִזִּים,‏ עָלָיו לְהַצִּיג זָכָר תָּמִים.‏ 11  הוּא יִשָּׁחֵט בְּצִדּוֹ הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ לִפְנֵי יְהֹוָה,‏ וּבְנֵי אַהֲרֹן,‏ הַכֹּהֲנִים,‏ יַזּוּ אֶת דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִסָּבִיב.‏ 12  הוּא יְבַתֵּר אוֹתוֹ לִנְתָחִים,‏ וְעִם רֹאשׁוֹ וְעִם חֵלֶב הַכְּלָיוֹת* שֶׁלּוֹ יַעֲרֹךְ אוֹתָם הַכֹּהֵן עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ.‏ 13  אֶת הַקְּרָבַיִם וְאֶת הַשּׁוֹקַיִם יִרְחַץ בְּמַיִם,‏ וְהַכֹּהֵן יַצִּיג אֶת הַכֹּל וְיַקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ.‏ עוֹלָה הוּא,‏ קָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ,‏ רֵיחַ נִיחוֹחַ* לִיהֹוָה.‏ 14  ‏”‏’‏וְאִם מִן הָעוֹפוֹת יַקְרִיב עוֹלָה לִיהֹוָה,‏ יַצִּיג אֶת קָרְבָּנוֹ מִן הַתּוֹרִים אוֹ מִן הַיּוֹנִים הַצְּעִירוֹת.‏ 15  הַכֹּהֵן יַצִּיג אוֹתוֹ בַּמִּזְבֵּחַ וְיִמְלֹק אֶת רֹאשׁוֹ וְיַקְטִיר אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ,‏ אַךְ דָּמוֹ יְנֻקַּז עַל דֹּפֶן הַמִּזְבֵּחַ.‏ 16  עָלָיו לְהָסִיר אֶת הַזֶּפֶק שֶׁלּוֹ וְאֶת נוֹצוֹתָיו וּלְהַשְׁלִיךְ אוֹתָם לְיַד הַמִּזְבֵּחַ,‏ מִזְרָחָה,‏ אֶל מְקוֹם הָאֵפֶר.‏* 17  הוּא יְשַׁסֵּעַ אוֹתוֹ בִּכְנָפָיו מִבְּלִי לְחַלְּקוֹ לִשְׁנַיִם.‏ וְהַכֹּהֵן יַקְטִיר אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ.‏ עוֹלָה הוּא,‏ קָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ,‏ רֵיחַ נִיחוֹחַ* לִיהֹוָה.‏

הערות שוליים

או ”‏שלם;‏ ללא דופי”‏.‏
או ”‏השומן סביב הכליות”‏.‏
או ”‏מפייס;‏ מרגיע”‏.‏ מלשון ”‏נוח;‏ מנוחה”‏.‏
או ”‏השומן סביב הכליות”‏.‏
או ”‏מפייס;‏ מרגיע”‏.‏ מלשון ”‏נוח;‏ מנוחה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏דשן”‏.‏ האפר הספוג בשומן הקורבנות.‏
או ”‏מפייס;‏ מרגיע”‏.‏ מלשון ”‏נוח;‏ מנוחה”‏.‏