ויקרא 10:1-20
י אַחֲרֵי כֵן לָקְחוּ בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ אִישׁ אֶת מַחְתָּתוֹ וְשָׂמוּ בָּהֶן אֵשׁ, וְעָלֶיהָ שָׂמוּ קְטֹרֶת. וְהֵם הֵחֵלּוּ לְהַקְרִיב לִפְנֵי יְהֹוָה אֵשׁ זָרָה,* אֲשֶׁר לֹא צִוָּה עֲלֵיהֶם.
2 וְאֵשׁ יָצְאָה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וְאָכְלָה אוֹתָם, וְהֵם מֵתוּ לִפְנֵי יְהֹוָה.
3 אָמַר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: ”זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה, ’בְּקֶרֶב הַקְּרוֹבִים אֵלַי אֶתְקַדֵּשׁ, וְלִפְנֵי כָּל הָעָם אֲכֻבַּד’”. וְאַהֲרֹן הֶחְרִישׁ.
4 וּמֹשֶׁה קָרָא לְמִישָׁאֵל וּלְאֶלְצָפָן, בְּנֵי עֻזִּיאֵל, דּוֹדוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְאָמַר לָהֶם: ”גְּשׁוּ הֵנָּה וּשְׂאוּ אֶת אֲחֵיכֶם מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה”.
5 לְפִיכָךְ הֵם נִגְּשׁוּ וְנָשְׂאוּ אוֹתָם בְּכֻתּוֹנוֹתֵיהֶם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, כְּפִי שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה.
6 וּמֹשֶׁה אָמַר לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו הָאֲחֵרִים אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר: ”אַל תִּפְרְעוּ אֶת שְׂעַר רֹאשְׁכֶם, וְאֶת בִּגְדֵיכֶם לֹא תִּקְרְעוּ, פֶּן תָּמוּתוּ וּפֶן יִזְעַם אֱלֹהִים עַל כָּל הָעֵדָה. אֲחֵיכֶם מִקֶּרֶב כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ עַל אֵלֶּה אֲשֶׁר הָרַג יְהֹוָה בָּאֵשׁ.
7 לֹא תֵּצְאוּ מִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד פֶּן תָּמוּתוּ, כִּי שֶׁמֶן הַמְּשִׁיחָה שֶׁל יְהֹוָה עֲלֵיכֶם”. וְהֵם עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה.
8 וִיהֹוָה אָמַר אֶל אַהֲרֹן:
9 ”אַל תִּשְׁתֶּה יַיִן אוֹ שֵׁכָר, אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ, בְּהִכָּנֶסְכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, פֶּן תָּמוּתוּ. זוֹהִי חֻקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם.
10 כָּךְ הוּא כְּדֵי לְהַבְדִּיל בֵּין הַדָּבָר הַקָּדוֹשׁ וּבֵין הַמְּחֻלָּל וּבֵין הַדָּבָר הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר,
11 וּלְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֵּר אֲלֵיהֶם יְהֹוָה בְּיַד מֹשֶׁה”.
12 וּמֹשֶׁה דִּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל אֶלְעָזָר וְאֶל אִיתָמָר, בָּנָיו הַנּוֹתָרִים, וְאָמַר: ”קְחוּ אֶת הַמִּנְחָה שֶׁנּוֹתְרָה מִקָּרְבְּנוֹת יְהֹוָה הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ וְאִכְלוּ אוֹתָהּ כְּמַצּוֹת לְיַד הַמִּזְבֵּחַ, כִּי קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים* הִיא.
13 אִכְלוּ אוֹתָהּ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ, כִּי הִיא מְנָתְךָ וּמְנַת בָּנֶיךָ מִקָּרְבְּנוֹת יְהֹוָה הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ, כִּי כָּךְ צֻוֵּיתִי.
14 וְגַם אֶת חֲזֵה קָרְבַּן הַתְּנוּפָה וְאֶת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר, אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ אִתְּךָ, כִּי אֵלֶּה נִתְּנוּ כִּמְנָתְךָ וְכִמְנַת בָּנֶיךָ מִזִּבְחֵי הַשְּׁלָמִים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
15 הֵם יָבִיאוּ אֶת שׁוֹק הַתְּרוּמָה וְאֶת חֲזֵה קָרְבַּן הַתְּנוּפָה יַחַד עִם קָרְבְּנוֹת הַשֻּׁמָּן הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ, כְּדֵי לְהָנִיף הֵנָּה וָהֵנָּה אֶת קָרְבַּן הַתְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה; וְהוּא יִהְיֶה לְךָ וּלְבָנֶיךָ אִתְּךָ לִמְנַתְכֶם הַקְּבוּעָה, כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה”.
16 וּמֹשֶׁה חִפֵּשׂ נִמְרָצוֹת אֶת הַתַּיִשׁ שֶׁל קָרְבַּן הַחַטָּאת, וְגִלָּה שֶׁהוּא נִשְׂרַף. לָכֵן זָעַם עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, בְּנֵי אַהֲרֹן הַנּוֹתָרִים, וְאָמַר:
17 ”מַדּוּעַ לֹא אֲכַלְתֶּם אֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ? הֲרֵי קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים* הוּא, וְאוֹתוֹ הוּא נָתַן לָכֶם כְּדֵי שֶׁתִּשְּׂאוּ אֶת עֲווֹן הָעֵדָה וּתְכַפְּרוּ עֲלֵיהֶם לִפְנֵי יְהֹוָה!
18 הֵן לֹא הֻכְנַס דָּמוֹ פְּנִימָה אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ. הֲיִיתֶם חַיָּבִים לֶאֱכֹל אוֹתוֹ בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ, כְּפִי שֶׁצֻּוֵּיתִי”.
19 הֵשִׁיב אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: ”הֵן הַיּוֹם הִקְרִיבוּ הֵם אֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת שֶׁלָּהֶם וְאֶת עוֹלָתָם לִפְנֵי יְהֹוָה, וּבְכָל זֹאת דְּבָרִים אֵלֶּה קָרוּ לִי. אִלּוּ אָכַלְתִּי אֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת הַיּוֹם, הַאִם הָיָה זֶה טוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה?”
20 כַּאֲשֶׁר שָׁמַע זֹאת מֹשֶׁה, נָחָה דַּעְתּוֹ.
