ויקרא 12:1-8
-
היטהרות לאחר לידה (1–8)
יב וִיהֹוָה הוֹסִיף וְאָמַר אֶל מֹשֶׁה:
2 ”אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, ’אִם אִשָּׁה תַּהֲרֶה* וְתֵלֵד זָכָר, תִּהְיֶה הִיא טְמֵאָה שִׁבְעָה יָמִים, כְּפִי שֶׁהִיא טְמֵאָה בִּימֵי הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ.
3 בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.
4 הִיא תַּמְשִׁיךְ לְהִטַּהֵר מִן הַדָּם בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשִׁים וּשְׁלוֹשָׁה הַיָּמִים הַבָּאִים. אַל לָהּ לָגַעַת בְּכָל דָּבָר קָדוֹשׁ, וְאַל לָהּ לְהִכָּנֵס אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ עַד אֲשֶׁר תַּשְׁלִים אֶת יְמֵי הִטַּהֲרוּתָהּ.
5 ”’וְאִם תֵּלֵד הִיא נְקֵבָה, תִּהְיֶה טְמֵאָה שְׁבוּעַיִם, כְּבִימֵי הַוֶּסֶת שֶׁלָּהּ. הִיא תַּמְשִׁיךְ לְהִטַּהֵר מִן הַדָּם בְּמֶשֶׁךְ שִׁשִּׁים וְשִׁשָּׁה הַיָּמִים הַבָּאִים.
6 לְאַחַר הַשְׁלָמַת יְמֵי הִטַּהֲרוּתָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא הִיא כֶּבֶשׂ בִּשְׁנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה לְעוֹלָה וְיוֹנָה צְעִירָה אוֹ תּוֹר לְקָרְבַּן חַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֶל הַכֹּהֵן.
7 הוּא יַצִּיג אוֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה וִיכַפֵּר עָלֶיהָ, וְהִיא תִּהְיֶה טְהוֹרָה מִזּוֹב דָּמָהּ.* זֹאת הַתּוֹרָה בַּאֲשֶׁר לָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת זָכָר אוֹ נְקֵבָה.
8 אַךְ אִם לֹא תַּשִּׂיג יָדָהּ לְהָבִיא שֶׂה, עָלֶיהָ לָקַחַת שְׁנֵי תּוֹרִים אוֹ שְׁתֵּי יוֹנִים צְעִירוֹת, אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְקָרְבַּן חַטָּאת, וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלֶיהָ, וְהִיא תִּהְיֶה טְהוֹרָה’”.
