ויקרא 13‏:1‏-59

  • חוקים לגבי צרעת ‏(‏1–46‏)‏

  • צרעת על בגדים ‏(‏47–59‏)‏

יג  וִיהֹוָה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאָמַר:‏  ‏”‏אִם יִתְפַּתְּחוּ בְּעוֹרוֹ* שֶׁל אָדָם נְפִיחוּת,‏ גֶּלֶד אוֹ כֶּתֶם אֲשֶׁר עֲלוּלִים לַהֲפֹךְ לְנֶגַע צָרַעַת* בְּעוֹרוֹ,‏ יֵשׁ לַהֲבִיאוֹ אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אֶחָד מִבָּנָיו,‏ הַכֹּהֲנִים.‏  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹרוֹ.‏ אִם הָפַךְ הַשֵּׂעָר בַּנֶּגַע לְלָבָן וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מִן הָעוֹר,‏ זֶהוּ נֶגַע הַצָּרַעַת.‏ הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע וְיַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.‏  אַךְ אִם הַכֶּתֶם בְּעוֹרוֹ לָבָן וּמַרְאֵהוּ אֵינוֹ עָמֹק מִן הָעוֹר וְהַשֵּׂעָר לֹא הָפַךְ לְלָבָן,‏ יָשִׂים הַכֹּהֵן אֶת הָאִישׁ הַנָּגוּעַ בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.‏  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,‏ וְאִם נִרְאֶה כִּי הַנֶּגַע נֶעֱצַר וְלֹא הִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹר,‏ יָשִׂים אוֹתוֹ הַכֹּהֵן בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים.‏  ‏”‏עַל הַכֹּהֵן לִבְדֹּק אוֹתוֹ שֵׁנִית בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,‏ וְאִם הַנֶּגַע דָּהָה וְלֹא הִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹר,‏ יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָהוֹר;‏ זֶהוּ רַק גֶּלֶד.‏ וְהָאִישׁ יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְיִהְיֶה טָהוֹר.‏  אַךְ אִם הַגֶּלֶד* הִתְפַּשֵּׁט בְּבֵרוּר בָּעוֹר אַחֲרֵי שֶׁנִּרְאָה הָאִישׁ לִפְנֵי הַכֹּהֵן לִקְבִיעַת הִטַּהֲרוּתוֹ,‏ יֵרָאֶה הוּא שׁוּב* לִפְנֵי הַכֹּהֵן.‏  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַגֶּלֶד,‏ וְאִם הִתְפַּשֵּׁט הוּא בָּעוֹר,‏ יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.‏ זוֹ צָרַעַת.‏  ‏”‏אִם יִתְפַּתֵּחַ בְּאָדָם נֶגַע הַצָּרַעַת,‏ יֵשׁ לַהֲבִיאוֹ אֶל הַכֹּהֵן,‏ 10  וְהַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתוֹ.‏ אִם יֵשׁ נְפִיחוּת לְבָנָה בָּעוֹר וְהִיא הָפְכָה אֶת הַשֵּׂעָר לְלָבָן וְיֵשׁ פֶּצַע פָּתוּחַ בַּנְּפִיחוּת,‏ 11  זוֹ צָרַעַת מְמֻשֶּׁכֶת* בְּעוֹרוֹ,‏ וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.‏ אַל לוֹ לָשִׂים אוֹתוֹ בְּהֶסְגֵּר,‏ כִּי טָמֵא הוּא.‏ 12  וְאִם הַצָּרַעַת פּוֹרֶצֶת בְּכָל הָעוֹר וְהַצָּרַעַת מְכַסָּה אֶת הָאִישׁ בַּנֶּגַע מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו,‏ כְּכָל שֶׁיָּכוֹל הַכֹּהֵן לִרְאוֹת,‏ 13  וְהַכֹּהֵן בָּדַק אוֹתוֹ וְרָאָה שֶׁהַצָּרַעַת כִּסְּתָה אֶת כָּל עוֹרוֹ,‏ יַכְרִיז הוּא שֶׁהָאִישׁ הַנָּגוּעַ טָהוֹר.‏* הַנֶּגַע כֻּלּוֹ הָפַךְ לְלָבָן,‏ וְהָאִישׁ טָהוֹר.‏ 14  אוּלָם בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ יוֹפִיעַ בַּנֶּגַע פֶּצַע פָּתוּחַ,‏ יִהְיֶה הָאִישׁ טָמֵא.‏ 15  כַּאֲשֶׁר יִרְאֶה הַכֹּהֵן אֶת הַפֶּצַע הַפָּתוּחַ,‏ יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.‏ הַפֶּצַע הַפָּתוּחַ טָמֵא.‏ זוֹ צָרַעַת.‏ 16  אַךְ אִם הַפֶּצַע הַפָּתוּחַ יַהֲפֹךְ שׁוּב לְלָבָן,‏ יָבוֹא הָאִישׁ שׁוּב אֶל הַכֹּהֵן.‏ 17  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתוֹ,‏ וְאִם הָפַךְ הַנֶּגַע לְלָבָן,‏ יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ הַנָּגוּעַ טָהוֹר.‏ טָהוֹר הוּא.‏ 18  ‏”‏אִם מִתְפַּתֵּחַ שְׁחִין בְּעוֹרוֹ שֶׁל אָדָם וְהַנֶּגַע נִרְפָּא,‏ 19  אַךְ בַּמָּקוֹם שֶׁל הַשְּׁחִין הִתְפַּתְּחוּ נְפִיחוּת לְבָנָה אוֹ כֶּתֶם לָבָן־אֲדַמְדַּם,‏ עָלָיו לְהֵרָאוֹת אֶל הַכֹּהֵן.‏ 20  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע,‏ וְאִם הוּא נִרְאֶה עָמֹק מִן הָעוֹר וּשְׂעָרוֹ הָפַךְ לְלָבָן,‏ יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.‏ נֶגַע הַצָּרַעַת הוּא אֲשֶׁר פָּרַץ בַּשְּׁחִין.‏ 21  אַךְ אִם יִבְדֹּק הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְיִרְאֶה שֶׁאֵין בּוֹ שֵׂעָר לָבָן וְהוּא אֵינוֹ עָמֹק מִן הָעוֹר וְהוּא נִרְאֶה דָּהוּי,‏ יָשִׂים אוֹתוֹ הַכֹּהֵן בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.‏ 22  וְאִם הִתְפַּשֵּׁט בְּבֵרוּר בָּעוֹר,‏ יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.‏ זֶהוּ נֶגַע.‏* 23  אַךְ אִם הַכֶּתֶם נִשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא הִתְפַּשֵּׁט,‏ זוֹ רַק דַּלֶּקֶת מִן הַשְּׁחִין,‏ וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָהוֹר.‏ 24  ‏”‏אוֹ אִם תִּהְיֶה לְאִישׁ כְּוִיָּה מִן הָאֵשׁ וְהַבָּשָׂר הַחַי שֶׁל הַכְּוִיָּה נַעֲשָׂה כֶּתֶם לָבָן־אֲדַמְדַּם אוֹ לָבָן,‏ 25  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתָהּ.‏ אִם הַשֵּׂעָר בַּכֶּתֶם הָפַךְ לְלָבָן וְהִיא נִרְאֵית עֲמֻקָּה מִן הָעוֹר,‏ צָרַעַת הִיא אֲשֶׁר פָּרְצָה בַּכְּוִיָּה,‏ וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.‏ זֶהוּ נֶגַע הַצָּרַעַת.‏ 26  אַךְ אִם הַכֹּהֵן בּוֹדֵק אוֹתָהּ וְרוֹאֶה שֶׁאֵין שֵׂעָר לָבָן בַּכֶּתֶם וְהִיא אֵינָהּ עֲמֻקָּה מִן הָעוֹר וְהִיא דְּהוּיָה,‏ יָשִׂים אוֹתוֹ הַכֹּהֵן בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.‏ 27  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הָאִישׁ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,‏ וְאִם הַנֶּגַע הִתְפַּשֵּׁט בְּבֵרוּר בָּעוֹר,‏ יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא.‏ זֶהוּ נֶגַע הַצָּרַעַת.‏ 28  אַךְ אִם הַכֶּתֶם נִשְׁאַר בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא הִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹר וְהוּא דָּהוּי,‏ זוֹ רַק נְפִיחוּת שֶׁל הַכְּוִיָּה,‏ וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָהוֹר,‏ כִּי זוֹ דַּלֶּקֶת שֶׁל הַכְּוִיָּה.‏ 29  ‏”‏כַּאֲשֶׁר אִישׁ אוֹ אִשָּׁה מְפַתְּחִים נֶגַע בָּרֹאשׁ אוֹ בַּסַּנְטֵר,‏ 30  יִבְדֹּק הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע.‏ אִם הוּא נִרְאֶה עָמֹק מִן הָעוֹר וְהַשֵּׂעָר צָהֹב וְדַק,‏ יַכְרִיז הַכֹּהֵן שֶׁהָאִישׁ טָמֵא;‏ זֶהוּ נֶגַע שֶׁל הַקַּרְקֶפֶת אוֹ שֶׁל הַזָּקָן.‏ זוֹהִי צָרַעַת הָרֹאשׁ אוֹ הַסַּנְטֵר.‏ 31  אַךְ אִם יִרְאֶה הַכֹּהֵן שֶׁהַנֶּגַע אֵינוֹ נִרְאֶה עָמֹק מִן הָעוֹר וְאֵין בּוֹ שֵׂעָר שָׁחֹר,‏ עַל הַכֹּהֵן לָשִׂים אֶת הָאִישׁ הַנָּגוּעַ בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.‏ 32  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,‏ וְאִם הָאֵזוֹר הַנָּגוּעַ לֹא הִתְפַּשֵּׁט וְלֹא נִהְיָה בּוֹ שֵׂעָר צָהֹב וּמַרְאֵה הָאֵזוֹר הַנָּגוּעַ אֵינוֹ עָמֹק מִן הָעוֹר,‏ 33  עַל הָאִישׁ לְהִתְגַּלֵּחַ,‏ אַךְ אֶת הָאֵזוֹר הַנָּגוּעַ לֹא יְגַלֵּחַ.‏ וְהַכֹּהֵן יָשִׂים אֶת הָאִישׁ הַנָּגוּעַ בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים.‏ 34  ‏”‏הַכֹּהֵן יִבְדֹּק שׁוּב אֶת הָאֵזוֹר הַנָּגוּעַ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי,‏ וְאִם נֶגַע הַקַּרְקֶפֶת וְהַזָּקָן לֹא הִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹר וְהוּא אֵינוֹ נִרְאֶה עָמֹק מִן הָעוֹר,‏ עַל הַכֹּהֵן לְהַכְרִיז שֶׁהָאִישׁ טָהוֹר,‏ וְהוּא יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְיִהְיֶה טָהוֹר.‏ 35  אַךְ אִם הַנֶּגַע יִתְפַּשֵּׁט בְּבֵרוּר בָּעוֹר אַחֲרֵי שֶׁיְּטֹהַר הָאִישׁ,‏ 36  יִבְדֹּק אוֹתוֹ הַכֹּהֵן,‏ וְאִם הִתְפַּשֵּׁט הַנֶּגַע בָּעוֹר,‏ הַכֹּהֵן אֵינוֹ צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ שֵׂעָר צָהֹב;‏ הָאִישׁ טָמֵא.‏ 37  אַךְ אִם תַּרְאֶה הַבְּדִיקָה שֶׁהַנֶּגַע לֹא הִתְפַּשֵּׁט,‏ וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ,‏ הַנֶּגַע נִרְפָּא.‏ הָאִישׁ טָהוֹר,‏ וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהוּא טָהוֹר.‏ 38  ‏”‏אִם מִתְפַּתְּחִים כְּתָמִים בְּעוֹרָם* שֶׁל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְהַכְּתָמִים לְבָנִים,‏ 39  יִבְדֹּק אוֹתָם הַכֹּהֵן.‏ אִם כִּתְמֵי הָעוֹר לְבָנִים דְּהוּיִים,‏ זוֹ פְּרִיחָה בִּלְתִּי מַזִּיקָה אֲשֶׁר פָּרְצָה בָּעוֹר.‏ הָאָדָם טָהוֹר.‏ 40  ‏”‏אִם אִישׁ מְאַבֵּד אֶת שְׂעַר רֹאשׁוֹ וְנַעֲשֶׂה קֵרֵחַ,‏ טָהוֹר הוּא.‏ 41  וְאִם הוּא מְאַבֵּד אֶת הַשֵּׂעָר אֲשֶׁר בְּקִדְמַת רֹאשׁוֹ וְנַעֲשֶׂה קֵרֵחַ שָׁם,‏ טָהוֹר הוּא.‏ 42  אַךְ אִם יִתְפַּתֵּחַ פֶּצַע לָבָן־אֲדַמְדַּם בְּקָרַחַת קַרְקַפְתּוֹ אוֹ בְּמִצְחוֹ,‏ זוֹהִי צָרַעַת הַפּוֹרֶצֶת בְּקַרְקַפְתּוֹ אוֹ בְּמִצְחוֹ.‏ 43  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אוֹתוֹ,‏ וְאִם הַנְּפִיחוּת מִן הַנֶּגַע הִיא לְבָנָה־אֲדַמְדַּמָּה בַּחֵלֶק הַקֵּרֵחַ בְּקָדְקוֹדוֹ אוֹ בְּמִצְחוֹ וְנִרְאֵית כְּצָרַעַת בְּעוֹרוֹ,‏ 44  הוּא מְצֹרָע.‏ טָמֵא הוּא,‏ וְהַכֹּהֵן יַכְרִיז שֶׁהוּא טָמֵא בְּשֶׁל הַנֶּגַע שֶׁבְּרֹאשׁוֹ.‏ 45  וּבַאֲשֶׁר לַמְּצֹרָע אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע,‏ יֵשׁ לִקְרֹעַ אֶת בְּגָדָיו,‏ וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָּרוּעַ וְעָלָיו לְכַסּוֹת אֶת שְׂפָמוֹ וְלִקְרֹא,‏ ’‏טָמֵא,‏ טָמֵא!‏’‏ 46  הוּא יִהְיֶה טָמֵא כָּל עוֹד מַחֲלָתוֹ בּוֹ.‏ טָמֵא הוּא,‏ וְלָכֵן יָגוּר בְּמָקוֹם מְבֻדָּד.‏ מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ יִהְיֶה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.‏ 47  ‏”‏אִם יִהְיֶה נֶגַע הַצָּרַעַת בְּבֶגֶד,‏ אִם בְּבֶגֶד צֶמֶר וְאִם בְּבֶגֶד פִּשְׁתָּן,‏ 48  אִם בְּחוּטֵי הַשְּׁתִי וְאִם בְּחוּטֵי הָעֵרֶב שֶׁל הַפִּשְׁתָּן אוֹ שֶׁל הַצֶּמֶר,‏ וְאִם בְּעוֹר וְאִם בְּכָל דָּבָר הֶעָשׂוּי מֵעוֹר,‏ 49  וְהַכֶּתֶם הַיָּרֹק־צְהַבְהַב אוֹ הָאֲדַמְדַּם מִן הַנֶּגַע דָּבַק בַּבֶּגֶד,‏ בָּעוֹר,‏ בַּשְּׁתִי,‏ בָּעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר,‏ זֶהוּ נֶגַע מִצָּרַעַת,‏ וְיֵשׁ לְהַרְאוֹתוֹ לַכֹּהֵן.‏ 50  הַכֹּהֵן יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע,‏ וְעָלָיו לָשִׂים אֶת הַנֶּגַע בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים.‏ 51  כַּאֲשֶׁר יִבְדֹּק אֶת הַנֶּגַע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְיִרְאֶה שֶׁהוּא הִתְפַּשֵּׁט בַּבֶּגֶד,‏ בַּשְּׁתִי,‏ בָּעֵרֶב אוֹ בָּעוֹר (‏בְּלִי תְּלוּת בַּשִּׁמּוּשׁ אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה בָּעוֹר)‏,‏ הַנֶּגַע הוּא צָרַעַת מַמְאֶרֶת,‏ וְטָמֵא הוּא.‏ 52  עָלָיו לִשְׂרֹף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַּפִּשְׁתָּן אוֹ כָּל כְּלִי עוֹר אֲשֶׁר בּוֹ הִתְפַּשֵּׁט הַנֶּגַע,‏ כִּי זוֹ צָרַעַת מַמְאֶרֶת.‏ יֵשׁ לִשְׂרֹף אוֹתָהּ בָּאֵשׁ.‏ 53  ‏”‏אַךְ אִם יִבְדֹּק אוֹתוֹ הַכֹּהֵן וְהַנֶּגַע לֹא הִתְפַּשֵּׁט בַּבֶּגֶד אוֹ בַּשְּׁתִי אוֹ בָּעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר,‏ 54  יְצַוֶּה הַכֹּהֵן שֶׁיְּכַבְּסוּ אֶת הַפְּרִיט הַנָּגוּעַ,‏ וְהוּא יָשִׂים אוֹתוֹ בְּהֶסְגֵּר לְמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה יָמִים נוֹסָפִים.‏ 55  וְאָז יִבְדֹּק הַכֹּהֵן אֶת הַפְּרִיט הַנָּגוּעַ לְאַחַר שֶׁכֻּבַּס הֵיטֵב.‏ אִם לֹא הִשְׁתַּנָּה מַרְאֵה הַנֶּגַע,‏ גַּם אִם לֹא הִתְפַּשְּׁטָה הַמַּחֲלָה,‏ טָמֵא הוּא.‏ שְׂרֹף אוֹתוֹ בָּאֵשׁ כִּי הוּא נֶאֱכַל,‏ אִם מִצִּדּוֹ הַפְּנִימִי וְאִם מִצִּדּוֹ הַחִיצוֹנִי.‏ 56  ‏”‏אוּלָם אִם בָּדַק אוֹתוֹ הַכֹּהֵן,‏ וְהַחֵלֶק הַנָּגוּעַ דָּהוּי לְאַחַר שֶׁכֻּבַּס הֵיטֵב,‏ יִקְרַע אוֹתוֹ מִן הַבֶּגֶד אוֹ מִן הָעוֹר אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב.‏ 57  אַךְ אִם הוּא בְּכָל זֹאת מוֹפִיעַ בְּחֵלֶק אַחֵר שֶׁל הַבֶּגֶד אוֹ בַּשְּׁתִי אוֹ בָּעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר,‏ הוּא נֶגַע מִתְפַּשֵּׁט,‏ וְעָלֶיךָ לִשְׂרֹף בָּאֵשׁ כָּל פְּרִיט נָגוּעַ.‏ 58  אֲבָל כַּאֲשֶׁר נֶעֱלָם הַנֶּגַע מִן הַבֶּגֶד אוֹ מִן הַשְּׁתִי אוֹ מִן הָעֵרֶב אוֹ מִכָּל כְּלִי עוֹר אֲשֶׁר תְּכַבֵּס,‏ יֵשׁ לְכַבְּסוֹ שֵׁנִית,‏ וְהוּא יִהְיֶה טָהוֹר.‏ 59  ‏”‏זֹאת תּוֹרַת נֶגַע הַצָּרַעַת בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתָּן,‏ אוֹ בַּשְּׁתִי אוֹ בָּעֵרֶב אוֹ בְּכָל כְּלִי עוֹר,‏ כְּדֵי לְהַכְרִיז שֶׁהוּא טָהוֹר אוֹ טָמֵא”‏.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏בעור בשרו”‏.‏
למילה המקראית ”‏צרעת”‏ משמעות רחבה והיא יכולה להקיף מגוון מחלות עור מידבקות.‏ היא יכולה גם לכלול נגעים מסוימים המופיעים בבגדים ובבתים.‏
או ”‏הנגע”‏.‏
או ”‏שנית”‏.‏
או ”‏כרונית”‏.‏
או ”‏לא מידבק”‏.‏
או ”‏זו מחלה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בעור בשרם”‏.‏