ויקרא 16:1-34
-
יום הכיפורים (1–34)
טז יְהֹוָה דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה אַחֲרֵי מוֹת שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אֲשֶׁר מֵתוּ כִּי קָרְבוּ* אֶל יְהֹוָה.
2 אָמַר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה: ”אֱמֹר לְאַהֲרֹן אָחִיךָ כִּי אֵין הוּא רַשַּׁאי לְהִכָּנֵס בְּכָל עֵת אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ מִבַּעַד לַפָּרֹכֶת, אֶל מוּל הַכַּפֹּרֶת* אֲשֶׁר עַל הָאָרוֹן, פֶּן יָמוּת, כִּי בְּעָנָן אֵרָאֶה מֵעַל הַכַּפֹּרֶת.
3 ”אֶת זֹאת יָבִיא אַהֲרֹן בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ: פַּר צָעִיר לְקָרְבַּן חַטָּאת וְאַיִל לְעוֹלָה.
4 הוּא יִלְבַּשׁ אֶת כֻּתֹּנֶת הַפִּשְׁתָּן הַקְּדוֹשָׁה, וּמִכְנְסֵי* הַפִּשְׁתָּן יְכַסּוּ אֶת גּוּפוֹ,* וְעָלָיו לַחְגֹּר אֶת אַבְנֵט הַפִּשְׁתָּן וְלִכְרֹךְ עַל רֹאשׁוֹ אֶת מִצְנֶפֶת* הַפִּשְׁתָּן. בִּגְדֵי קֹדֶשׁ הֵם. הוּא יִרְחַץ אֶת עַצְמוֹ בְּמַיִם וְיִלְבַּשׁ אוֹתָם.
5 ”וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי גְּדָיִים לְקָרְבַּן חַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעוֹלָה.
6 ”וְאַהֲרֹן יַצִּיג אֶת פַּר קָרְבַּן הַחַטָּאת, הַמְּיֹעָד עֲבוּרוֹ, וִיכַפֵּר בְּעַד עַצְמוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ.
7 ”וְהוּא יִקַּח אֶת שְׁנֵי הַגְּדָיִים וְיַעֲמִיד אוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
8 אַהֲרֹן יַפִּיל גּוֹרָלוֹת עַל שְׁנֵי הַגְּדָיִים, גּוֹרָל אֶחָד לִיהֹוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל.*
9 אַהֲרֹן יַצִּיג אֶת הַגְּדִי אֲשֶׁר עָלָה בַּגּוֹרָל לִיהֹוָה וְיַעֲשֵׂהוּ קָרְבַּן חַטָּאת.
10 אַךְ הַגְּדִי אֲשֶׁר עָלָה בַּגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יֻעֲמַד חַי לִפְנֵי יְהֹוָה כְּדֵי שֶׁתִּתְבַּצֵּעַ הַכַּפָּרָה עָלָיו, לְמַעַן יְשֻׁלַּח לַעֲזָאזֵל אֶל הַמִּדְבָּר.
11 ”אַהֲרֹן יַצִּיג אֶת פַּר קָרְבַּן הַחַטָּאת, הַמְּיֹעָד עֲבוּרוֹ, וִיכַפֵּר בְּעַד עַצְמוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ; אַחֲרֵי כֵן יִשְׁחַט אֶת פַּר קָרְבַּן הַחַטָּאת, הַמְּיֹעָד עֲבוּרוֹ.
12 ”אָז יִקַּח מְלוֹא הַמַּחְתָּה גֶּחָלִים בּוֹעֲרוֹת מִן הַמִּזְבֵּחַ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וּשְׁנֵי חֳפָנִים שֶׁל קְטֹרֶת בְּשָׂמִים דַּקָּה, וְיַכְנִיס אוֹתָם מִבַּעַד לַפָּרֹכֶת.
13 הוּא גַּם יָשִׂים אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי יְהֹוָה, וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת יְכַסֶּה אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת, פֶּן יָמוּת.
14 ”הוּא יִקַּח מִדַּם הַפָּר וְיַזֶּה אוֹתוֹ בְּאֶצְבָּעוֹ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת בַּצַּד הַמִּזְרָחִי, וְיַזֶּה מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת שֶׁבַע פְּעָמִים.
15 ”וְהוּא יִשְׁחַט אֶת גְּדִי קָרְבַּן הַחַטָּאת, אֲשֶׁר עֲבוּר הָעָם, וְיַכְנִיס אֶת דָּמוֹ מִבַּעַד לַפָּרֹכֶת וְיַעֲשֶׂה בְּדָמוֹ כְּפִי שֶׁעָשָׂה בְּדַם הַפָּר; הוּא יַזֶּה אוֹתוֹ לְכִוּוּן הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת.
16 ”עָלָיו לְכַפֵּר עַל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ מִטֻּמְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִפִּשְׁעֵיהֶם וַחֲטָאֵיהֶם, וְכָךְ יַעֲשֶׂה לְאֹהֶל מוֹעֵד, הַשּׁוֹכֵן אִתָּם בְּקֶרֶב טֻמְאוֹתֵיהֶם.
17 ”אַל לְאָדָם אַחֵר לִהְיוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד מֵעֵת הִכָּנְסוֹ לְכַפֵּר בַּמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְעַד צֵאתוֹ. הוּא יְכַפֵּר בְּעַד עַצְמוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.
18 ”וְהוּא יֵצֵא אֶל הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה, וִיכַפֵּר עָלָיו, וְיִקַּח מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַגְּדִי וְיָשִׂים עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ מִסָּבִיב.
19 הוּא גַּם יַזֶּה עָלָיו מִן הַדָּם בְּאֶצְבָּעוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים וִיטַהֵר אוֹתוֹ וִיקַדֵּשׁ אוֹתוֹ מִטֻּמְאוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
20 ”כַּאֲשֶׁר יְסַיֵּם לְכַפֵּר עֲבוּר הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְאֹהֶל מוֹעֵד וְהַמִּזְבֵּחַ, הוּא גַּם יַצִּיג אֶת הַגְּדִי הַחַי.
21 אַהֲרֹן יִסְמֹךְ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַגְּדִי הַחַי וְיִתְוַדֶּה מֵעָלָיו עַל כָּל עֲווֹנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּל פִּשְׁעֵיהֶם וְעַל כָּל חֲטָאֵיהֶם, וְיָשִׂים אוֹתָם עַל רֹאשׁ הַגְּדִי וְיִשְׁלַח אוֹתוֹ אֶל הַמִּדְבָּר בְּיַד אִישׁ שֶׁנִּתְמַנָּה לְכָךְ.*
22 הַגְּדִי יִשָּׂא עָלָיו אֶת כָּל עֲווֹנוֹתֵיהֶם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה,* וְהוּא יְשַׁלֵּחַ אֶת הַגְּדִי אֶל הַמִּדְבָּר.
23 ”וְאַהֲרֹן יִכָּנֵס אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְיִפְשֹׁט אֶת בִּגְדֵי הַפִּשְׁתָּן אֲשֶׁר לָבַשׁ בְּהִכָּנְסוֹ אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ, וְיַנִּיחֵם שָׁם.
24 עָלָיו לִרְחֹץ אֶת עַצְמוֹ* בְּמַיִם בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ וְלִלְבֹּשׁ אֶת בְּגָדָיו; אָז יֵצֵא וְיַקְרִיב אֶת עוֹלָתוֹ וְאֶת עוֹלַת הָעָם וִיכַפֵּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד הָעָם.
25 וְאֶת שֻׁמַּן קָרְבַּן הַחַטָּאת יַקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ.
26 ”הָאִישׁ אֲשֶׁר שִׁלֵּחַ אֶת הַגְּדִי לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְיִרְחַץ אֶת עַצְמוֹ בְּמַיִם, וְאַחֲרֵי כֵן יוּכַל לְהִכָּנֵס אֶל הַמַּחֲנֶה.
27 ”וּפַר קָרְבַּן הַחַטָּאת וּגְדִי קָרְבַּן הַחַטָּאת, אֲשֶׁר דָּמָם הֻכְנַס אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ לְשֵׁם כַּפָּרָה, יִלָּקְחוּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה, וְאֶת עוֹרוֹתֵיהֶם וְאֶת בְּשָׂרָם וְאֶת צוֹאָתָם יִשְׂרְפוּ בָּאֵשׁ.
28 הַשּׂוֹרֵף אוֹתָם יְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְיִרְחַץ אֶת עַצְמוֹ בְּמַיִם, וְאַחֲרֵי כֵן יוּכַל לְהִכָּנֵס אֶל הַמַּחֲנֶה.
29 ”זוֹ תִּהְיֶה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם: בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בַּעֲשָׂרָה לַחֹדֶשׁ, תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם,* וְלֹא תַּעֲשׂוּ כָּל מְלָאכָה, אִם אֶזְרָח וְאִם זָר הַמִּתְגּוֹרֵר בְּקִרְבְּכֶם.
30 בַּיּוֹם הַזֶּה יְכֻפַּר עֲלֵיכֶם, כְּדֵי לְטַהֵר אֶתְכֶם. טְהוֹרִים תִּהְיוּ מִכָּל חֲטָאֵיכֶם לִפְנֵי יְהֹוָה.
31 זוֹ שַׁבָּת אֲשֶׁר תִּהְיֶה בָּהּ מְנוּחָה מֻחְלֶטֶת* לָכֶם, וּתְעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. זוֹ חֻקַּת עוֹלָם.
32 ”הַכֹּהֵן אֲשֶׁר יִמָּשַׁח וְיִתְמַנֶּה* לְשָׁרֵת כְּכֹהֵן בִּמְקוֹם אָבִיו יְכַפֵּר, וְהוּא יִלְבַּשׁ אֶת בִּגְדֵי הַפִּשְׁתָּן, בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ.
33 הוּא יְכַפֵּר עֲבוּר הַמִּקְדָּשׁ הַקָּדוֹשׁ, אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמִּזְבֵּחַ; וְהוּא יְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים וְעַל כָּל עַם הַקָּהָל.
34 זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם, לְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל חֲטָאֵיהֶם אַחַת לְשָׁנָה”.
לְפִיכָךְ הוּא עָשָׂה כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה.
הערות שוליים
^ או ”ניגשו”.
^ או ”המכסה”.
^ או ”לבוש תחתון”.
^ או ”את בשרו החשוף”.
^ או ”טורבן”.
^ ייתכן שפירוש המילה הוא ”עז (השעיר) אשר אוזל (הולך; נעלם)”.
^ או ”איש העומד הכן”.
^ או ”שוממה; נידחת”.
^ נה״מ, ”בשרו”.
^ ככל הנראה מדובר בצורות סיגוף שונות, לרבות צום.
^ נה״מ, ”שבת שבתון”.
^ נה״מ, ”אשר ימלא את ידו”.
