ויקרא 17:1-16
יז וִיהֹוָה הוֹסִיף וְאָמַר אֶל מֹשֶׁה:
2 ”דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם, ’זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה:
3 ”’”אִם אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל יִשְׁחַט שׁוֹר אוֹ כֶּבֶשׂ צָעִיר אוֹ עֵז בַּמַּחֲנֶה אוֹ אִם יִשְׁחַט אוֹתוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה,
4 בִּמְקוֹם לַהֲבִיאוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּדֵי לְהַצִּיגוֹ כְּקָרְבָּן לִיהֹוָה לִפְנֵי מִשְׁכַּן יְהֹוָה, אַשְׁמַת דָּמִים תֵּחָשֵׁב לָאִישׁ הַהוּא. דָּם שָׁפַךְ, וְהָאִישׁ יִכָּרֵת מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
5 כָּךְ הוּא לְמַעַן יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת זִבְחֵיהֶם, אֲשֶׁר הֵם כָּעֵת זוֹבְחִים בַּשָּׂדֶה הַפָּתוּחַ, לִיהֹוָה, אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֶל הַכֹּהֵן. עֲלֵיהֶם לִזְבֹּחַ אוֹתָם כְּזִבְחֵי שְׁלָמִים לִיהֹוָה.
6 וְהַכֹּהֵן יַזֶּה אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח יְהֹוָה בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְיַקְטִיר אֶת הַשֻּׁמָּן כְּרֵיחַ נִיחוֹחַ* לִיהֹוָה.
7 וְהֵם לֹא יִזְבְּחוּ עוֹד זְבָחִים לַשֵּׁדִים דְּמוּיֵי הַתַּיִשׁ,* אֲשֶׁר הֵם זוֹנִים אַחֲרֵיהֶם. זֹאת תִּהְיֶה חֻקַּת עוֹלָם לָכֶם לְדוֹרוֹתֵיכֶם”’.
8 ”אֱמֹר לָהֶם, ’אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אוֹ כָּל זָר הַמִּתְגּוֹרֵר בְּקִרְבְּכֶם אֲשֶׁר יַעֲלֶה עוֹלָה אוֹ זֶבַח
9 וְלֹא יָבִיא אוֹתוֹ אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד כְּדֵי לְהַקְרִיבוֹ לִיהֹוָה, יִכָּרֵת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו.
10 ”’אִם אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אוֹ כָּל זָר הַמִּתְגּוֹרֵר בְּקִרְבְּכֶם יֹאכַל כָּל דָּם, אָשִׂים פָּנַי נֶגֶד הָאִישׁ* הָאוֹכֵל אֶת הַדָּם, וְאַכְרִית אוֹתוֹ מִקֶּרֶב עַמּוֹ.
11 כִּי חַיֵּי* הַבָּשָׂר בַּדָּם הֵם, וַאֲנִי נָתַתִּי אוֹתוֹ לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּדֵי לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵיכֶם,* כִּי הַדָּם הוּא הַמְּכַפֵּר עַל־יְדֵי הַחַיִּים* שֶׁבּוֹ.
12 עַל כֵּן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: ”אִישׁ* מִכֶּם לֹא יֹאכַל דָּם, וְכָל זָר הַמִּתְגּוֹרֵר בְּקִרְבְּכֶם לֹא יֹאכַל דָּם”.
13 ”’אִם אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ זָר הַמִּתְגּוֹרֵר בְּקִרְבְּכֶם יָצוּד וְיִתְפֹּס חַיָּה אוֹ עוֹף הַמֻּתָּרִים לַאֲכִילָה, עָלָיו לִשְׁפֹּךְ אֶת דָּמוֹ וּלְכַסּוֹתוֹ בְּעָפָר.
14 כִּי חַיֵּי* כָּל בָּשָׂר הֵם דָּמוֹ, שֶׁכֵּן הַחַיִּים* בּוֹ. לָכֵן אָמַרְתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: ”לֹא תֹּאכְלוּ דַּם כָּל בָּשָׂר, כִּי חַיֵּי* כָּל בָּשָׂר הֵם דָּמוֹ. כָּל הָאוֹכֵל אוֹתוֹ יִכָּרֵת”.
15 אִם אָדָם* — אֶזְרָח אוֹ זָר — יֹאכַל נְבֵלָה אוֹ חַיָּה שֶׁנִּטְרְפָה, עָלָיו לְכַבֵּס אֶת בְּגָדָיו וְלִרְחֹץ בְּמַיִם וְהוּא יִהְיֶה טָמֵא עַד הָעֶרֶב; לְאַחַר מִכֵּן יִהְיֶה טָהוֹר.
16 אַךְ אִם לֹא יְכַבֵּס אוֹתָם וְלֹא יִרְחַץ אֶת עַצְמוֹ,* יִתֵּן הוּא אֶת הַדִּין עַל עֲווֹנוֹ’”.
