ויקרא 7‏:1‏-38

  • הוראות לגבי קורבנות ‏(‏1–21‏)‏

    • קורבן האשם ‏(‏1–10‏)‏

    • זבח השלמים ‏(‏11–21‏)‏

  • איסור אכילת שומן או דם ‏(‏22–27‏)‏

  • מנת הכוהנים ‏(‏28–36‏)‏

  • סיכום לגבי הקורבנות ‏(‏37,‏ 38‏)‏

ז  ‏”‏’‏זֹאת תּוֹרַת קָרְבַּן הָאָשָׁם:‏ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים* הוּא.‏  בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יִשְׁחֲטוּ אֶת הָעוֹלָה יִשְׁחֲטוּ אֶת קָרְבַּן הָאָשָׁם,‏ וְאֶת דָּמוֹ יֵשׁ לְהַזּוֹת עַל הַמִּזְבֵּחַ מִסָּבִיב.‏  אֶת כָּל שֻׁמָּנוֹ הוּא יַצִּיג,‏ לְרַבּוֹת הַזָּנָב הַשָּׁמֵן,‏ הַשֻּׁמָּן הַמְּכַסֶּה אֶת הַקְּרָבַיִם,‏  וְאֶת שְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת עִם הַשֻּׁמָּן אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן אֲשֶׁר לְיַד הַמָּתְנַיִם.‏ הוּא גַּם יָסִיר אֶת הַתּוֹסֶפֶת שֶׁעַל הַכָּבֵד עִם הַכְּלָיוֹת.‏  הַכֹּהֵן יַקְטִיר אוֹתָם עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּקָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ לִיהֹוָה.‏ קָרְבַּן אָשָׁם הוּא.‏  כָּל זָכָר בַּכֹּהֲנִים יֹאכַל אוֹתוֹ,‏ וְיֵשׁ לֶאֱכֹל אוֹתוֹ בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ.‏ קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים* הוּא.‏  תּוֹרַת קָרְבַּן הַחַטָּאת חָלָה עַל קָרְבַּן הָאָשָׁם;‏ הוּא שַׁיָּךְ לַכֹּהֵן אֲשֶׁר מְכַפֵּר בְּאֶמְצָעוּתוֹ.‏  ‏”‏’‏כַּאֲשֶׁר מַצִּיג הַכֹּהֵן אֶת הָעוֹלָה עֲבוּר מִישֶׁהוּ,‏ עוֹר הָעוֹלָה אֲשֶׁר הֻצְּגָה לַכֹּהֵן יִהְיֶה שַׁיָּךְ לוֹ.‏  ‏”‏’‏כָּל מִנְחָה הַנֶּאֱפֵית בַּתַּנּוּר אוֹ הַנַּעֲשֵׂית בַּמַּרְחֶשֶׁת* אוֹ בַּמַּחֲבַת שַׁיֶּכֶת לַכֹּהֵן הַמַּצִּיג אוֹתָהּ.‏ הִיא תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת לוֹ.‏ 10  אַךְ כָּל מִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן אוֹ יְבֵשָׁה תִּהְיֶה לְכָל בְּנֵי אַהֲרֹן;‏ אִישׁ אִישׁ יְקַבֵּל חֵלֶק שָׁוֶה.‏ 11  ‏”‏’‏וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַצִּיג אִישׁ לִיהֹוָה:‏ 12  אִם יַצִּיג אוֹתוֹ כְּבִטּוּי לְהוֹדָיָה,‏ הוּא יַצִּיג עִם זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת* בְּלוּלוֹת בְּשֶׁמֶן,‏ רְקִיקֵי* מַצּוֹת מְשׁוּחִים בְּשֶׁמֶן וְחַלּוֹת* מִקֶּמַח מְשֻׁבָּח מְרֻבָּךְ,‏ בְּלוּלוֹת בְּשֶׁמֶן.‏ 13  הוּא יַצִּיג אֶת קָרְבָּנוֹ עִם חַלּוֹת לֶחֶם חָמֵץ* וְעִם זֶבַח הַתּוֹדָה שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמָיו.‏ 14  הוּא יַצִּיג מִמֶּנּוּ לֶחֶם אֶחָד מִכָּל סוּג* כִּתְרוּמָה לִיהֹוָה;‏ הוּא יִהְיֶה שַׁיָּךְ לַכֹּהֵן אֲשֶׁר יַזֶּה אֶת דַּם זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים.‏ 15  בְּשַׂר זֶבַח הַתּוֹדָה שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמָיו יֵאָכֵל בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ יַקְרִיב אוֹתוֹ.‏ אַל לוֹ לִשְׁמֹר מִמֶּנּוּ עַד הַבֹּקֶר.‏ 16  ‏”‏’‏אִם זֶבַח קָרְבָּנוֹ הוּא נֶדֶר אוֹ מַתְּנַת נְדָבָה,‏ יֵשׁ לְאָכְלוֹ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הוּא מַצִּיג אֶת זִבְחוֹ,‏ וְאֶת הַנּוֹתָר מִמֶּנּוּ מֻתָּר לֶאֱכֹל גַּם לְמָחֳרָת.‏ 17  אַךְ אֶת הַנּוֹתָר מִבְּשַׂר הַזֶּבַח בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יֵשׁ לִשְׂרֹף בָּאֵשׁ.‏ 18  אוּלָם אִם יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,‏ הַמַּצִּיג אוֹתוֹ לֹא יִהְיֶה רָצוּי.‏ הוּא לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ;‏ פִּגּוּל הוּא,‏ וְהָאִישׁ* הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ יִתֵּן אֶת הַדִּין עַל עֲווֹנוֹ.‏ 19  וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא לֹא יֵאָכֵל.‏ יֵשׁ לְשָׂרְפוֹ בָּאֵשׁ.‏ כָּל אָדָם טָהוֹר רַשַּׁאי לֶאֱכֹל אֶת הַבָּשָׂר הַטָּהוֹר.‏ 20  ‏”‏’‏אַךְ כָּל אִישׁ* טָמֵא אֲשֶׁר יֹאכַל אֶת בְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים,‏ אֲשֶׁר לִיהֹוָה הוּא,‏ אִישׁ* זֶה יִכָּרֵת מֵעַמּוֹ.‏ 21  אִם יִגַּע אִישׁ* בְּכָל דָּבָר טָמֵא — בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל דָּבָר מְשֻׁקָּץ טָמֵא — וְיֹאכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים,‏ אֲשֶׁר לִיהֹוָה הוּא,‏ אִישׁ* זֶה יִכָּרֵת מֵעַמּוֹ’‏”‏.‏ 22  וִיהֹוָה הוֹסִיף לְדַבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר:‏ 23  ‏”‏אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏לֹא תֹּאכְלוּ כָּל שֻׁמַּן שׁוֹר אוֹ כֶּבֶשׂ צָעִיר אוֹ עֵז.‏ 24  בְּשֻׁמַּן נְבֵלָה וּבְשֻׁמָּן שֶׁל בַּעַל חַיִּים אֲשֶׁר נִטְרַף מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל שִׁמּוּשׁ אַחֵר,‏ אַךְ אָסוּר לָכֶם לְאָכְלוֹ.‏ 25  כִּי כָּל הָאוֹכֵל שֻׁמָּן מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הוּא מַצִּיג כְּקָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ לִיהֹוָה יִכָּרֵת מֵעַמּוֹ.‏ 26  ‏”‏’‏לֹא תֹּאכְלוּ כָּל דָּם בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשַׁבְכֶם,‏ אִם שֶׁל עוֹף וְאִם שֶׁל בְּהֵמָה.‏ 27  כָּל אִישׁ* אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם יִכָּרֵת מֵעַמּוֹ’‏”‏.‏ 28  וִיהֹוָה דִּבֵּר אֶל מֹשֶׁה וְאָמַר:‏ 29  ‏”‏אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏הַמַּצִּיג אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לִיהֹוָה יָבִיא כְּקָרְבָּן לִיהֹוָה חֵלֶק מִזֶּבַח שְׁלָמָיו.‏ 30  בְּמוֹ יָדָיו יָבִיא אֶת הַשֻּׁמָּן עִם הֶחָזֶה כְּקָרְבָּן הַנִּשְׂרָף בָּאֵשׁ לִיהֹוָה,‏ וְיָנִיף אוֹתוֹ הֵנָּה וָהֵנָּה כְּקָרְבַּן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ 31  הַכֹּהֵן יַקְטִיר אֶת הַשֻּׁמָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ,‏ אֲבָל הֶחָזֶה יִהְיֶה שַׁיָּךְ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.‏ 32  ‏”‏’‏אֶת הַשּׁוֹק הַיְּמָנִית תִּתְּנוּ כִּתְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.‏ 33  הַשּׁוֹק הַיְּמָנִית תִּהְיֶה מְנָתוֹ שֶׁל בֶּן אַהֲרֹן הַמַּצִּיג אֶת דַּם זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַשֻּׁמָּן.‏ 34  כִּי אֶת חֲזֵה קָרְבַּן הַתְּנוּפָה וְאֶת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲנִי לוֹקֵחַ מִזִּבְחֵי הַשְּׁלָמִים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏ וְנוֹתֵן אוֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו כְּחֹק עוֹלָם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.‏ 35  ‏”‏’‏זֶה הָיָה הַחֵלֶק מִקָּרְבְּנוֹת יְהֹוָה הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ אֲשֶׁר יֵשׁ לְהַקְצוֹתוֹ לַכֹּהֲנִים,‏ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו,‏ בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ הִצִּיג אוֹתָם לְשָׁרֵת כְּכֹהֲנִים לִפְנֵי יְהֹוָה.‏ 36  יְהֹוָה צִוָּה לָתֵת לָהֶם אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ מָשַׁח אוֹתָם.‏ זוֹהִי חֻקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיהֶם’‏”‏.‏ 37  זֹאת הַתּוֹרָה בַּאֲשֶׁר לָעוֹלָה,‏ לַמִּנְחָה,‏ לְקָרְבַּן הַחַטָּאת,‏ לְקָרְבַּן הָאָשָׁם,‏ לְקָרְבַּן הַמִּנּוּי* וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים,‏ 38  כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ צִוָּה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַצִּיג אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם לִיהֹוָה בְּמִדְבַּר סִינַי.‏

הערות שוליים

או ”‏קדוש מאוד”‏.‏
או ”‏קדוש מאוד”‏.‏
כלי לטיגון.‏
או ”‏כיכרות לחם מצות בצורת טבעת”‏.‏
או ”‏אפיפיות”‏.‏
או ”‏כיכרות לחם בצורת טבעת”‏.‏
או ”‏כיכרות לחם חמץ בצורת טבעת”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אחד מכל קורבן”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏
או ”‏נפש”‏.‏
או ”‏ההסמכה;‏ ההקדשה”‏.‏