ויקרא 9:1-24
-
אהרון מקריב קורבנות (1–24)
ט בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל.
2 הוּא אָמַר אֶל אַהֲרֹן: ”קַח לְךָ עֵגֶל צָעִיר לְקָרְבַּן חַטָּאת וְאַיִל לְעוֹלָה, תְּמִימִים,* וְהַצֵּג אוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה.
3 וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תֹּאמַר, ’קְחוּ תַּיִשׁ לְקָרְבַּן חַטָּאת וְעֵגֶל וְכֶבֶשׂ צָעִיר, בְּנֵי שָׁנָה, תְּמִימִים,* לְעוֹלָה,
4 וְשׁוֹר וְאַיִל לְזִבְחֵי שְׁלָמִים, לִזְבֹּחַ אוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה, וּמִנְחָה בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן, כִּי הַיּוֹם יְהֹוָה יֵרָאֶה אֲלֵיכֶם’”.
5 לְפִיכָךְ הֵם לָקְחוּ אֶת מָה שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה אֶל מוּל אֹהֶל מוֹעֵד. וְכָל הָעֵדָה נִגְּשׁוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵי יְהֹוָה.
6 וּמֹשֶׁה אָמַר: ”זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיכֶם יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת, כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה אֲלֵיכֶם כְּבוֹד יְהֹוָה”.
7 וּמֹשֶׁה אָמַר אֶל אַהֲרֹן: ”קְרַב אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְהַצֵּג אֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת שֶׁלְּךָ וְאֶת עוֹלָתְךָ, וְכַפֵּר בַּעַדְךָ וּבְעַד בֵּיתְךָ; וְהַצֵּג אֶת קָרְבַּן הָעָם, וְכַפֵּר בַּעֲדָם, כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה”.
8 מִיָּד קָרַב אַהֲרֹן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׁחַט אֶת עֵגֶל קָרְבַּן הַחַטָּאת אֲשֶׁר הָיָה עֲבוּרוֹ.
9 לְאַחַר מִכֵּן הִגִּישׁוּ לוֹ בְּנֵי אַהֲרֹן אֶת הַדָּם, וְהוּא טָבַל אֶת אֶצְבָּעוֹ בַּדָּם וְשָׂם אוֹתוֹ עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת יֶתֶר הַדָּם יָצַק אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ.
10 אֶת הַשֻּׁמָּן וְאֶת הַכְּלָיוֹת וְאֶת הַתּוֹסֶפֶת שֶׁעַל הַכָּבֵד מִקָּרְבַּן הַחַטָּאת הִקְטִיר עַל הַמִּזְבֵּחַ, כְּפִי שֶׁצִּוָּה יְהֹוָה עַל מֹשֶׁה.
11 וְאֶת הַבָּשָׂר וְאֶת הָעוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
12 אָז שָׁחַט אֶת הָעוֹלָה, וּבְנֵי אַהֲרֹן הִגִּישׁוּ לוֹ אֶת הַדָּם, וְהוּא הִזָּה אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִסָּבִיב.
13 הֵם הִגִּישׁוּ לוֹ אֶת נִתְחֵי הָעוֹלָה יַחַד עִם הָרֹאשׁ, וְהוּא הִקְטִיר אוֹתָם עַל הַמִּזְבֵּחַ.
14 וְהוּא רָחַץ אֶת הַקְּרָבַיִם וְאֶת הַשּׁוֹקַיִם וְהִקְטִיר אוֹתָם עַל הָעוֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ.
15 אָז הִצִּיג אֶת קָרְבַּן הָעָם וְלָקַח אֶת הַתַּיִשׁ שֶׁל קָרְבַּן הַחַטָּאת אֲשֶׁר בְּעַד הָעָם וְשָׁחַט אוֹתוֹ וְעָשָׂה אוֹתוֹ קָרְבַּן חַטָּאת כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן.
16 וְהוּא הִצִּיג אֶת הָעוֹלָה וְעָשָׂה אוֹתָהּ לְפִי הַהֲלִיךְ הָרָגִיל.
17 אַחֲרֵי כֵן הִצִּיג אֶת הַמִּנְחָה. הוּא מִלֵּא אֶת כַּף יָדוֹ מִמֶּנָּה וְהִקְטִיר אוֹתָהּ עַל הַמִּזְבֵּחַ, בְּנוֹסָף לְעוֹלַת הַבֹּקֶר.
18 וְהוּא שָׁחַט אֶת הַשּׁוֹר וְאֶת אֵיל זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר בְּעַד הָעָם. וּבְנֵי אַהֲרֹן הִגִּישׁוּ לוֹ אֶת הַדָּם, וְהוּא הִזָּה אוֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִסָּבִיב.
19 וּבַאֲשֶׁר לְנִתְחֵי הַשֻּׁמָּן שֶׁל הַשּׁוֹר, לַזָּנָב הַשָּׁמֵן שֶׁל הָאַיִל, לַשֻּׁמָּן הַמְּכַסֶּה אֶת הָאֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים, לַכְּלָיוֹת וְלַתּוֹסֶפֶת שֶׁעַל הַכָּבֵד,
20 הֵם שָׂמוּ אֶת נִתְחֵי הַשֻּׁמָּן הָאֵלֶּה עַל הֶחָזוֹת, וּלְאַחַר מִכֵּן הוּא הִקְטִיר אֶת נִתְחֵי הַשֻּׁמָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ.
21 אַךְ אֶת הֶחָזוֹת וְאֶת הַשּׁוֹק הַיְּמָנִית הֵנִיף אַהֲרֹן הֵנָּה וָהֵנָּה כְּקָרְבַּן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה, כְּפִי שֶׁצִּוָּה מֹשֶׁה.
22 וְאַהֲרֹן נָשָׂא אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וּבֵרֵךְ אוֹתָם וְיָרַד לְאַחַר שֶׁעָשָׂה אֶת קָרְבַּן הַחַטָּאת וְאֶת הָעוֹלָה וְאֶת זִבְחֵי הַשְּׁלָמִים.
23 לְבַסּוֹף נִכְנְסוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְיָצְאוּ וּבֵרְכוּ אֶת הָעָם.
וּכְבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה אֶל כָּל הָעָם,
24 וְיָצְאָה אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהֹוָה וְאָכְלָה אֶת הָעוֹלָה וְאֶת נִתְחֵי הַשֻּׁמָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ. כַּאֲשֶׁר רָאוּ זֹאת כָּל הָעָם, הֵחֵלּוּ לְהָרִיעַ* וְנָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם אַרְצָה.
