זכריה 1‏:1‏-21

  • קריאה לשוב אל יהוה ‏(‏1–6‏)‏

    • ‏’‏שובו אליי ואשוב אליכם’‏ ‏(‏3‏)‏

  • חזון 1:‏ הפרשים בין ההדסים ‏(‏7–17‏)‏

    • ‏”‏יהוה ינחם שוב את ציון”‏ ‏(‏17‏)‏

  • חזון 2:‏ ארבע קרניים וארבעה חָרָשִׁים ‏(‏18–21‏)‏

א  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל הַנָּבִיא זְכַרְיָה* בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏יְהֹוָה זָעַם עַל אֲבוֹתֵיכֶם עַד מְאוֹד.‏  ‏”‏אֱמֹר אֲלֵיהֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ”‏’‏שׁוּבוּ אֵלַי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏וְאָשׁוּב אֲלֵיכֶם’‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת”‏’‏.‏  ‏”‏’‏אַל תִּהְיוּ כַּאֲבוֹתֵיכֶם,‏ אֲשֶׁר לָהֶם הִכְרִיזוּ הַנְּבִיאִים הַקּוֹדְמִים וְאָמְרוּ:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏סוּרוּ* נָא מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעוֹת וּמִמַּעַלְלֵיכֶם הָרָעִים’‏”‏’‏.‏ ‏”‏’‏אַךְ הֵם לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי וְלֹא הִקְשִׁיבוּ אֵלַי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏  ‏”‏’‏הֵיכָן אֲבוֹתֵיכֶם כָּעֵת?‏ וְהַאִם הַנְּבִיאִים חָיוּ לְעוֹלָם?‏  אַךְ דְּבָרַי וְחֻקַּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עַל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים,‏ הֲלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת אֲבוֹתֵיכֶם?‏’‏ לָכֵן הֵם שָׁבוּ אֵלַי וְאָמְרוּ:‏ ’‏יְהֹוָה צְבָאוֹת נָהַג בָּנוּ כִּדְרָכֵינוּ וּכְמַעֲלָלֵינוּ,‏ כְּפִי שֶׁהֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת’‏”‏.‏  בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הָאַחַד עָשָׂר,‏ הוּא חֹדֶשׁ שְׁבָט,‏* בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל הַנָּבִיא זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן עִדּוֹא בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏רָאִיתִי חָזוֹן בַּלַּיְלָה,‏ וְהִנֵּה אִישׁ רוֹכֵב עַל סוּס אָדֹם,‏ וְהוּא עָמַד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּגַּיְא;‏ וּמֵאֲחוֹרָיו הָיוּ סוּסִים אֲדֻמִּים,‏ חוּמִים־אֲדַמְדַּמִּים וּלְבָנִים”‏.‏  וְאָמַרְתִּי:‏ ”‏מִי אֵלֶּה,‏ אֲדוֹנִי?‏”‏ וְהַמַּלְאָךְ הַמְּדַבֵּר אֵלַי הֵשִׁיב:‏ ”‏אֲנִי אַרְאֶה לְךָ מִי אֵלֶּה”‏.‏ 10  וְהָאִישׁ הָעוֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אָמַר:‏ ”‏אֶת אֵלֶּה שָׁלַח יְהֹוָה לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ”‏.‏* 11  וְהֵם אָמְרוּ לְמַלְאַךְ יְהֹוָה הָעוֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים:‏ ”‏הִתְהַלַּכְנוּ בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ,‏* וְהִנֵּה כָּל הָאָרֶץ שְׁקֵטָה וּשְׁלֵוָה”‏.‏ 12  וּמַלְאַךְ יְהֹוָה אָמַר:‏ ”‏יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ עַד מָתַי תִּמְנַע אֶת רַחֲמֶיךָ מִיְּרוּשָׁלַיִם וּמֵעָרֵי יְהוּדָה,‏ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן זָעַמְתָּ זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה?‏”‏ 13  וִיהֹוָה עָנָה לַמַּלְאָךְ הַמְּדַבֵּר אִתִּי,‏ וְאָמַר דְּבָרִים טוֹבִים וּמְנַחֲמִים.‏ 14  וְהַמַּלְאָךְ הַמְּדַבֵּר אִתִּי אָמַר לִי:‏ ”‏קְרָא וֶאֱמֹר,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ”‏אֲנִי מְקַנֵּא לִירוּשָׁלַיִם וּלְצִיּוֹן קִנְאָה גְּדוֹלָה.‏ 15  בְּזַעַם גָּדוֹל אֲנִי זוֹעֵם עַל הָאֻמּוֹת הַשַּׁאֲנַנּוֹת,‏ כִּי אֲנִי זָעַמְתִּי מְעַט,‏ אַךְ הֵן הוֹסִיפוּ עַל הָאָסוֹן”‏’‏.‏ 16  ‏”‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ’‏”‏אָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים,‏ וּבֵיתִי יִבָּנֶה בָּהּ”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ”‏וְחֶבֶל מִדָּה יִמָּתַח מֵעַל יְרוּשָׁלַיִם”‏’‏.‏ 17  ‏”‏קְרָא שׁוּב וֶאֱמֹר,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת:‏ ”‏עוֹד יִשְׁפְּעוּ עָרַי טוּב;‏ וִיהֹוָה יְנַחֵם שׁוּב אֶת צִיּוֹן וְיִבְחַר שׁוּב בִּירוּשָׁלַיִם”‏’‏”‏.‏ 18  וְנָשָׂאתִי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי אַרְבַּע קַרְנַיִם.‏ 19  וְשָׁאַלְתִּי אֶת הַמַּלְאָךְ שֶׁדִּבֵּר אִתִּי:‏ ”‏מָה אֵלֶּה?‏”‏ וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”‏אֵלֶּה הַקַּרְנַיִם אֲשֶׁר פִּזְּרוּ אֶת יְהוּדָה,‏ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְרוּשָׁלַיִם”‏.‏ 20  וִיהֹוָה הֶרְאָה לִי אַרְבָּעָה חָרָשִׁים.‏ 21  שָׁאַלְתִּי:‏ ”‏מָה אֵלֶּה בָּאִים לַעֲשׂוֹת?‏”‏ וְהוּא אָמַר:‏ ”‏אֵלֶּה הַקַּרְנַיִם אֲשֶׁר פִּזְּרוּ אֶת יְהוּדָה עַד כִּי לֹא יָכוֹל הָיָה אִישׁ לְהָרִים אֶת רֹאשׁוֹ.‏ וְאֵלֶּה הָאֲחֵרִים יָבוֹאוּ לְהַבְהִילָן,‏ לְהַשְׁלִיךְ אַרְצָה אֶת קַרְנֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אֶת קַרְנֵיהֶן נֶגֶד אֶרֶץ יְהוּדָה כְּדֵי לְפַזְּרָהּ”‏.‏

הערות שוליים

פירושו ”‏זָכַר יהוה”‏.‏
או ”‏שובו”‏.‏
ראה מונחון‏.‏
או ”‏תבל”‏.‏
או ”‏תבל”‏.‏