זכריה 10:1-12
-
בקשו גשם מיהוה ולא מאלי כזב (1, 2)
-
יהוה מאחד את עמו (3–12)
-
איש המפתח מבית יהודה (3, 4)
-
י ”בַּקְּשׁוּ מִיְּהֹוָה מָטָר בְּעֵת הַמַּלְקוֹשׁ.
יְהֹוָה הוּא הָעוֹשֶׂה אֶת עַנְנֵי הַסְּעָרָה,הַמַּמְטִיר לָהֶם גֶּשֶׁםוְהַנּוֹתֵן לַכֹּל צִמְחִיָּה בַּשָּׂדֶה.
2 כִּי פִּסְלֵי הַתְּרָפִים* דִּבְּרוּ מִרְמָה;*וְהַקּוֹסְמִים* חָזוּ שֶׁקֶר.
עַל חֲלוֹמוֹת שָׁוְא הֵם מְדַבְּרִים,וְלָרִיק מְנַסִּים לְנַחֵם.
עַל כֵּן הֵם יְשׁוֹטְטוּ כְּמוֹ צֹאן.
הֵם יִסְבְּלוּ, כִּי אֵין רוֹעֶה.
3 נֶגֶד הָרוֹעִים בּוֹעֵר כַּעֲסִי,וּמִן הַמַּנְהִיגִים הַדַּכְּאָנִיִּים* אֶדְרֹשׁ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן;כִּי זָכַר יְהֹוָה צְבָאוֹת אֶת עֶדְרוֹ, אֶת בֵּית יְהוּדָה,וְעָשָׂה אוֹתָם כְּסוּסוֹ הַמְּפֹאָר בַּקְּרָב.
4 מִמֶּנּוּ בָּא אִישׁ הַמַּפְתֵּחַ,*מִמֶּנּוּ בָּא הַשַּׁלִּיט הַתּוֹמֵךְ,*מִמֶּנּוּ בָּאָה קֶשֶׁת הַמִּלְחָמָה;מִמֶּנּוּ יוֹצֵא כָּל מַשְׁגִּיחַ,* כֻּלָּם יַחְדָּו.
5 וְהֵם יִהְיוּ כְּלוֹחֲמִים,וְיִרְמְסוּ אֶת בֹּץ הָרְחוֹבוֹת בַּקְּרָב.
הֵם יִלָּחֲמוּ, כִּי יְהֹוָה עִמָּם;וְיֵבוֹשׁוּ רוֹכְבֵי הַסּוּסִים.
6 וְאֶהֱפֹךְ אֶת בֵּית יְהוּדָה לְנַעֲלֶה,וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ.
אֲשִׁיבֵם,כִּי אֲרַחֵם עֲלֵיהֶם;וְהֵם יִהְיוּ כְּמִי שֶׁלֹּא זְנַחְתִּים;כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם, וְאֶעֱנֶה לָהֶם.
7 אֵלֶּה אֲשֶׁר מֵאֶפְרַיִם יִהְיוּ כְּגִבּוֹר,וְיִשְׂמַח לִבָּם כְּמוֹ מִיַּיִן.
בְּנֵיהֶם יִרְאוּ זֹאת וְיִשְׂמְחוּ;יָגִיל לִבָּם בִּיהֹוָה.
8 ’אֶשְׁרֹק לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם;כִּי אֶפְדֶּה אוֹתָם, וְהֵם יִהְיוּ רַבִּיםוְיוֹסִיפוּ לִהְיוֹת רַבִּים.
9 אַף כִּי אֲפַזְּרֵם כִּזְרָעִים בְּקֶרֶב הָעַמִּים,הֵם יִזְכְּרוּנִי בַּמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים;יַחְזְרוּ לַחַיִּים עִם בְּנֵיהֶם וְיָשׁוּבוּ.
10 אֲשִׁיבֵם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִםוּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם;אֶל אֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַלְּבָנוֹן אֲבִיאֵם,וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם עוֹד מָקוֹם.
11 הוּא יַעֲבֹר בַּיָּם בְּצָרָה;וּבַיָּם יַכֶּה אֶת הַגַּלִּים;כָּל מְצוּלוֹת הַיְּאוֹר יִתְיַבְּשׁוּ.
גַּאֲוַת אַשּׁוּר תֻּשְׁפַּל,וְשַׁרְבִיט מִצְרַיִם יָסוּר.
12 אֶהֱפֹךְ אוֹתָם לְנַעֲלִים בִּיהֹוָה,וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלְּכוּ’, מַכְרִיז יְהֹוָה”.
