זכריה 14:1-21
-
עבודת אלוהים האמיתית נוחלת ניצחון מוחץ (1–21)
-
הר הזיתים ייבקע לשניים (4)
-
יהוה יהיה אחד, ושמו אחד (9)
-
מגפה תבוא על הנלחמים (12–15)
-
חגיגת חג הסוכות (16–19)
-
כל סיר יהיה קדוש ליהוה (20, 21)
-
יד ”הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, יוֹם הַשַּׁיָּךְ לִיהֹוָה, כַּאֲשֶׁר יְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ* בְּקִרְבֵּךְ.
2 אֶאֱסֹף אֶת כָּל הָאֻמּוֹת נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם לְמִלְחָמָה; וְהָעִיר תִּלָּכֵד וְהַבָּתִּים יִבָּזְזוּ וְהַנָּשִׁים יֵאָנְסוּ. וַחֲצִי הָעִיר יֵלְכוּ לְגָלוּת, אַךְ יֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר.
3 ”יְהֹוָה יֵצֵא וְיִלָּחֵם בָּאֻמּוֹת הָאֵלֶּה כְּהִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב.
4 וְיַעַמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר מוּל יְרוּשָׁלַיִם בַּמִּזְרָח; וְיִבָּקַע הַר הַזֵּיתִים לִשְׁנַיִם, מִמִּזְרָח* לְמַעֲרָב,* וְיִוָּצֵר גַּיְא גָּדוֹל מְאוֹד; וְיָזוּז חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ הַשֵּׁנִי דָּרוֹמָה.
5 וְתָנוּסוּ אֶל גֵּיא הָרַי, כִּי גֵּיא הֶהָרִים יַגִּיעַ עַד אָצַל. וְתָנוּסוּ כְּפִי שֶׁנַּסְתֶּם מִפְּנֵי רְעִידַת הָאֲדָמָה בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה. וִיהֹוָה אֱלֹהַי יָבוֹא, וְכָל הַקְּדוֹשִׁים יִהְיוּ עִמּוֹ.
6 ”בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת — דְּבָרִים יִקְפְּאוּ.*
7 וְהוּא יִהְיֶה יוֹם אֶחָד אֲשֶׁר יִוָּדַע כְּיוֹם הַשַּׁיָּךְ לִיהֹוָה. לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה יִהְיֶה הוּא; וּלְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר.
8 בַּיּוֹם הַהוּא יִזְרְמוּ מַיִם חַיִּים מִיְּרוּשָׁלַיִם, חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַמִּזְרָחִי* וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הַמַּעֲרָבִי.* וְכָךְ יִהְיֶה בַּקַּיִץ וּבַחֹרֶף.
9 וִיהֹוָה יִהְיֶה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.
10 ”וְכָל הָאָרֶץ תִּהְיֶה כָּעֲרָבָה, מִגֶּבַע לְרִמּוֹן דְּרוֹמִית לִירוּשָׁלַיִם; וְהִיא תָּקוּם וּתְיֻשַּׁב בִּמְקוֹמָהּ שֶׁלָּהּ, מִשַּׁעַר בִּנְיָמִין עַד מְקוֹם הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן, וְעַד שַׁעַר הַפִּנָּה, וּמִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי* הַמֶּלֶךְ.
11 וְיֵשְׁבוּ בָּהּ אֲנָשִׁים; וְלֹא תִּהְיֶה עוֹד קִלְלַת הַשְׁמָדָה, וִירוּשָׁלַיִם תְּיֻשַּׁב בְּבִטְחָה.
12 ”וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהֹוָה אֶת כָּל הָעַמִּים הַנִּלְחָמִים נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם: בְּשָׂרָם יִמַּק בְּעוֹדָם עוֹמְדִים עַל רַגְלֵיהֶם, עֵינֵיהֶם יִמַּקּוּ בְּחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנָם תִּמַּק בְּפִיהֶם.
13 ”בַּיּוֹם הַהוּא תִּתְפַּשֵּׁט בֵּינֵיהֶם מְהוּמָה מֵאֵת יְהֹוָה; וְאִישׁ יַחְזִיק בְּיַד רֵעֵהוּ, וְיָדוֹ תִּהְיֶה נֶגֶד יַד רֵעֵהוּ.*
14 וְגַם יְהוּדָה תִּשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמָה בִּירוּשָׁלַיִם; וְיֵאָסֵף עָשְׁרָן שֶׁל כָּל הָאֻמּוֹת מִסָּבִיב, זָהָב וְכֶסֶף וּבְגָדִים בְּשֶׁפַע.
15 ”וּמַגֵּפָה כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת תָּבוֹא גַּם עַל הַסּוּסִים, הַפְּרָדִים, הַגְּמַלִּים, הַחֲמוֹרִים וְכָל הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר בַּמַּחֲנוֹת הָהֵם.
16 ”וְכָל הַנּוֹתָרִים מִכָּל הָאֻמּוֹת הַבָּאוֹת נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם יַעֲלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲווֹת* לַמֶּלֶךְ, יְהֹוָה צְבָאוֹת, וְלַחְגֹּג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
17 אַךְ אִם מִישֶׁהוּ מִקֶּרֶב מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ לֹא יַעֲלֶה לִירוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַמֶּלֶךְ, יְהֹוָה צְבָאוֹת, לֹא יֻמְטַר עֲלֵיהֶם גֶּשֶׁם.
18 וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַּעֲלֶה וְלֹא תִּכָּנֵס, לֹא יִהְיֶה לָהֶם גֶּשֶׁם. תַּחַת זֹאת, תִּהְיֶה לָהֶם הַמַּגֵּפָה שֶׁבָּהּ יִגֹּף יְהֹוָה אֶת הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לַחְגֹּג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
19 זֶה יִהְיֶה הָעֹנֶשׁ עַל חֵטְא מִצְרַיִם וְעַל חֵטְא כָּל הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לַחְגֹּג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת.
20 ”בַּיּוֹם הַהוּא יִכָּתְבוּ עַל פַּעֲמוֹנֵי הַסּוּסִים הַמִּלִּים ’קֹדֶשׁ לִיהֹוָה!’* וְהַסִּירִים* בְּבֵית יְהֹוָה יִהְיוּ כַּקְּעָרוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ.
21 וְכָל סִיר* בִּירוּשָׁלַיִם וּבִיהוּדָה יִהְיֶה קָדוֹשׁ וְיִהְיֶה שַׁיָּךְ לִיהֹוָה צְבָאוֹת, וְיִכָּנְסוּ כָּל הַזּוֹבְחִים וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּחֵלֶק מֵהֶם לְבִשּׁוּל. וְלֹא יִהְיֶה עוֹד כְּנַעֲנִי* בְּבֵית יְהֹוָה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא”.
הערות שוליים
^ כלומר, של העיר המוזכרת בפסוק 2.
^ או ”מהזריחה”.
^ נה״מ, ”וָיָמָּה”, אל הים.
^ או ”יעמדו במקומם”, כאילו התמצקו או התקשו מקור.
^ כלומר, ים המלח.
^ כלומר, הים התיכון.
^ או ”גִּתּוֹת”.
^ או ”ואחד יתקוף את האחר”.
^ או ”לעבוד; לסגוד”.
^ או ”קדושה שייכת ליהוה!”
^ או ”סירי בישול בעלי פתח רחב”.
^ או ”סיר בישול בעל פתח רחב”.
^ או אולי ”סוחר”.
