זכריה 5:1-11
-
חזון 6: המגילה המעופפת (1–4)
-
חזון 7: האיפה (5–11)
-
אישה בתוך האיפה ושמה ”רשעות” (8)
-
האיפה נלקחת לארץ שנער (9–11)
-
ה וְשׁוּב נָשָׂאתִי עֵינַי, וְרָאִיתִי מְגִלָּה מְעוֹפֶפֶת.
2 הוּא שָׁאַל אוֹתִי: ”מָה אַתָּה רוֹאֶה?”
וְהֵשַׁבְתִּי: ”אֲנִי רוֹאֶה מְגִלָּה מְעוֹפֶפֶת, שֶׁאָרְכָּהּ עֶשְׂרִים אַמָּה,* וְרָחְבָּהּ עֶשֶׂר אַמּוֹת”.
3 וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”זוֹ הַקְּלָלָה הַיּוֹצֵאת עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ, כִּי כָּל הַגּוֹנֵב, כַּכָּתוּב עַל צִדָּהּ הָאֶחָד, לֹא נֶעֱנַשׁ; וְכָל הַנִּשְׁבָּע לַשֶּׁקֶר, כַּכָּתוּב עַל צִדָּהּ הָאַחֵר, לֹא נֶעֱנַשׁ.
4 ’שָׁלַחְתִּי אוֹתָהּ הַחוּצָה’, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’וְהִיא תִּכָּנֵס אֶל בֵּית הַגַּנָּב וְאֶל בֵּית הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמִי לַשֶּׁקֶר; וְהִיא תִּשָּׁאֵר בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַהוּא וּתְכַלֶּה אוֹתוֹ וְאֶת קוֹרוֹתָיו וְאֶת אֲבָנָיו’”.
5 וְהַמַּלְאָךְ הַמְּדַבֵּר אִתִּי נִגַּשׁ וְאָמַר אֵלַי: ”שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה אֶת הַיּוֹצֵאת הַזֹּאת”.
6 וְשָׁאַלְתִּי: ”מָה הִיא?”
וְהוּא הֵשִׁיב: ”זֹאת הָאֵיפָה* הַיּוֹצֵאת”. וְהוּא הוֹסִיף: ”זֶה מַרְאָם בְּכָל הָאָרֶץ”.
7 וְהִנֵּה מִכְסֵה הָעוֹפֶרֶת הֶעָגֹל הוּרַם, וְאִשָּׁה אַחַת יָשְׁבָה בְּתוֹךְ הָאֵיפָה.
8 וְהוּא אָמַר: ”זֹאת הָרִשְׁעוּת”. וְהוּא הִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ בַּחֲזָרָה אֶל תּוֹךְ הָאֵיפָה, וְאַחֲרֵי כֵן הִשְׁלִיךְ אֶת מִשְׁקֹלֶת הָעוֹפֶרֶת אֶל פִּתְחָהּ.
9 וְנָשָׂאתִי עֵינַי וְרָאִיתִי שְׁתֵּי נָשִׁים בָּאוֹת, וְהֵן נִשְּׂאוּ בָּרוּחַ. הָיוּ לָהֶן כְּנָפַיִם כְּכַנְפֵי חֲסִידָה. וְהֵן נָשְׂאוּ אֶת הָאֵיפָה בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם.
10 לָכֵן שָׁאַלְתִּי אֶת הַמַּלְאָךְ הַמְּדַבֵּר אִתִּי: ”לְאָן הֵן לוֹקְחוֹת אֶת הָאֵיפָה?”
11 וְהוּא הֵשִׁיב: ”אֶל אֶרֶץ שִׁנְעָר* לִבְנוֹת לָהּ בַּיִת; וְכַאֲשֶׁר הוּא יוּכַן, הִיא תֻּנַּח שָׁם בִּמְקוֹמָהּ הָרָאוּי”.
