זכריה 9:1-17
-
משפט אלוהים על האומות שמסביב (1–8)
-
ביאת המלך של ציון (9, 10)
-
מלך עניו רוכב על חמור (9)
-
-
עמו של יהוה ישוחרר (11–17)
ט הַכְרָזָה:
”דְּבַר יְהֹוָה נֶגֶד אֶרֶץ חַדְרָךְ,וְדַמֶּשֶׂק הִיא מַטְּרָתוֹ*— כִּי עֵין יְהֹוָה הִיא עַל בְּנֵי הָאָדָםוְעַל כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל —
2 וְנֶגֶד חֲמָת, הַגּוֹבֶלֶת בָּהּ,וְנֶגֶד צוֹר וְצִידוֹן, כִּי הֵן כֹּה חֲכָמוֹת.
3 צוֹר בָּנְתָה לָהּ מָצוֹר.*
צָבְרָה כֶּסֶף כְּעָפָרוְזָהָב כְּבֹץ בָּרְחוֹבוֹת.
4 הִנֵּה יִקַּח יְהֹוָה אֶת נְכָסֶיהָ,וְיַכֶּה אֶל תּוֹךְ הַיָּם* אֶת צְבָאָהּ;וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל.
5 אַשְׁקְלוֹן תִּרְאֶה זֹאת וְתִירָא;עַזָּה תִּתְיַסֵּר עַד מְאוֹד,וְגַם עֶקְרוֹן, כִּי הֻכְלְמָה תִּקְוָתָהּ.
מֶלֶךְ יֹאבַד מֵעַזָּה,וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תְּיֻשַּׁב.
6 וּמַמְזֵר יִתְיַשֵּׁב בְּאַשְׁדּוֹד,וְאַכְרִית אֶת גַּאֲוַת הַפְּלִשְׁתִּים.
7 אָסִיר אֶת דָּמָיו מִפִּיווְאֶת שִׁקּוּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו,וְהוּא יִשָּׁאֵר לֶאֱלֹהֵינוּ;וְיִהְיֶה כְּאַלּוּף* בִּיהוּדָה,וְעֶקְרוֹן תִּהְיֶה כִּיבוּסִי.
8 אֶחֱנֶה כְּמֻצָּב* לְמַעַן בֵּיתִי,כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יַעֲבֹר וְלֹא יָשׁוּב;וְלֹא יַעֲבֹר עוֹד נוֹגֵשׂ,*כִּי כָּעֵת רָאִיתִי זֹאת* בְּעֵינַי.
9 גִּילִי מְאוֹד, בַּת צִיּוֹן.
הָרִיעִי בְּשִׂמְחַת נִצָּחוֹן, בַּת יְרוּשָׁלַיִם.
הִנֵּה מַלְכֵּךְ בָּא אֵלַיִךְ.
צַדִּיק הוּא וְעִמּוֹ יְשׁוּעָה,*עָנָו וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר,עַל עַיִר בֶּן אָתוֹן.
10 אַכְרִית אֶת מֶרְכֶּבֶת הַמִּלְחָמָה מֵאֶפְרַיִםוְאֶת הַסּוּס מִיְּרוּשָׁלַיִם.
קֶשֶׁת הַמִּלְחָמָה תִּכָּרֵת.
וְהוּא יַכְרִיז שָׁלוֹם לָאֻמּוֹת;שִׁלְטוֹנוֹ יִהְיֶה מִיָּם עַד יָםוּמִן הַנָּהָר* עַד קְצוֹת הָאָרֶץ.
11 וְאַתְּ, בְּדַם בְּרִיתֵךְאֲשַׁלֵּחַ אֶת אֲסִירַיִךְ מִן הַבּוֹר אֲשֶׁר אֵין בּוֹ מַיִם.
12 שׁוּבוּ אֶל הַמִּבְצָר, אֲסִירִים בַּעֲלֵי תִּקְוָה.
הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֵר לָךְ,’אֲשַׁלֵּם לָךְ חֵלֶק כָּפוּל.
13 כִּי אֶדְרֹךְ לִי אֶת יְהוּדָה כְּקֶשֶׁת.
וְאֶת הַקֶּשֶׁת אֶמָּלֵא בְּאֶפְרַיִם,*וַאֲעוֹרֵר אֶת בָּנַיִךְ, צִיּוֹן,נֶגֶד בָּנַיִךְ, יָוָן,וְאֶעֱשֵׂךְ כְּחַרְבּוֹ שֶׁל לוֹחֵם’.
14 יְהֹוָה יֵרָאֶה מֵעֲלֵיהֶם,וְיֵצֵא חִצּוֹ כְּבָרָק.
וַאֲדֹנָי יְהֹוָה בַּשּׁוֹפָר יִתְקַע,וְיִצְעַד עִם סַעֲרוֹת הַדָּרוֹם.
15 יְהֹוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם,וְהֵם יֹאכְלוּ וְיַכְנִיעוּ אֶת אַבְנֵי הַקֶּלַע.
הֵם יִשְׁתּוּ וְיֶהֱמוּ, כְּמוֹ מִיַּיִן;וְהֵם יִמָּלְאוּ כִּקְעָרָה,כְּפִנּוֹת הַמִּזְבֵּחַ.
16 יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם בַּיּוֹם הַהוּאכְּצֹאן עַמּוֹ;כִּי הֵם יִהְיוּ כְּאַבְנֵי חֵן בְּכֶתֶר,* מְנַצְנְצוֹת עַל אַדְמָתוֹ.
17 כִּי מָה רַב טוּבוֹ,וּמָה רַב יָפְיוֹ!
דָּגָן יְחַזֵּק אֶת הַבַּחוּרִים,*וְיַיִן חָדָשׁ אֶת הַבְּתוּלוֹת”.
