חבקוק 2:1-20
ב עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹד,וְאֶתְיַצֵּב עַל הַמִּבְצָר.*
אֶצְפֶּה כְּדֵי לִרְאוֹת מָה הוּא יְדַבֵּר בְּאֶמְצָעוּתִיוּמָה אָשִׁיב אַחֲרֵי שֶׁאֲקַבֵּל תּוֹכָחָה.
2 וִיהֹוָה עָנָה לִי:
”כְּתֹב אֶת הֶחָזוֹן וַחֲקֹק אוֹתוֹ בְּבֵרוּר עַל לוּחוֹת,כְּדֵי שֶׁהַקּוֹרֵא בּוֹ יִקְרָא בְּקַלּוּת.*
3 כִּי עוֹד הֶחָזוֹן לְמוֹעֲדוֹ,וּמְמַהֵר הוּא אֶל קִצּוֹ,* וְלֹא יְכַזֵּב.
אִם יִתְמַהְמֵהַּ,* חַכֵּה לוֹ!*
כִּי בּוֹא יָבוֹא;לֹא יְאַחֵר!
4 הִנֵּה הַגַּאַוְתָן;*אֵין הוּא יָשָׁר בְּקִרְבּוֹ.
אַךְ הַצַּדִּיק יִחְיֶה בִּזְכוּת נֶאֱמָנוּתוֹ.*
5 אָכֵן, מִכֵּיוָן שֶׁבּוֹגְדָנִי הַיַּיִן,לֹא יַשִּׂיג הַגֶּבֶר הַיָּהִיר אֶת מַטְּרָתוֹ.
הוּא מַגְדִּיל כַּשְּׁאוֹל* אֶת תַּאֲבוֹנוֹ;*וְהוּא כַּמָּוֶת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשְׂבֹּעַ.
הוּא מַמְשִׁיךְ לֶאֱסֹף אֵלָיו אֶת כָּל הָאֻמּוֹתוּלְקַבֵּץ אֵלָיו אֶת כָּל הָעַמִּים.
6 הַאִם כָּל אֵלֶּה לֹא יִשְּׂאוּ מָשָׁל, רֶמֶז וְחִידוֹת נֶגְדּוֹ?
הֵם יֹאמְרוּ:
’הוֹי לַצּוֹבֵר אֶת אֲשֶׁר אֵינוֹ שֶׁלּוֹ— עַד מָתַי? —וּמַגְדִּיל אַף יוֹתֵר אֶת חוֹבוֹ שֶׁלּוֹ!
7 הַאִם לֹא לְפֶתַע יָקוּמוּ נוֹשֶׁיךָ?
הֵם יָקִיצוּ וִיזַעְזְעוּךָ,וְתִהְיֶה לָהֶם לְבִזָּה.
8 מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה בָּזַזְתָּ אֻמּוֹת רַבּוֹת,יִבְזְזוּךָ כָּל יֶתֶר הָעַמִּים,עַל כִּי שָׁפַכְתָּ דַּם אֲנָשִׁיםוּבְשֶׁל אַלִּימוּתְךָ כְּלַפֵּי הָאָרֶץ,כְּלַפֵּי הֶעָרִים וּכְלַפֵּי כָּל יוֹשְׁבֵיהֶן.
9 הוֹי לַבּוֹצֵעַ בֶּצַע רַע לְמַעַן בֵּיתוֹ,כְּדֵי לָשִׂים בַּמָּרוֹם קִנּוֹ,לְהִנָּצֵל מֵאֲחִיזַת הָרָעָה!
10 זָמַמְתָּ בּוּשָׁה נֶגֶד בֵּיתְךָ.
בְּהַשְׁמִידְךָ עַמִּים רַבִּים הִנְּךָ חוֹטֵא נֶגֶד עַצְמְךָ.*
11 כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק,וְקוֹרָה מֵחֶלְקֵי הָעֵץ תַּעֲנֶה לָהּ.
12 הוֹי לַבּוֹנֶה עִיר בִּשְׁפִיכוּת דָּמִיםוּמְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה!
13 הִנֵּה, הֲלֹא מֵאֵת יְהֹוָה צְבָאוֹת יַעַמְלוּ הָעַמִּים לְהָזִין אֶת הָאֵשׁ,וְהַלְּאֻמִּים יִתְעַיְּפוּ לָרִיק?
14 כִּי תִּמָּלֵא הָאָרֶץ יֶדַע עַל כְּבוֹד יְהֹוָהכַּמַּיִם הַמְּכַסִּים אֶת הַיָּם.
15 הוֹי לַמַּשְׁקֶה אֶת רֵעָיו,וְהַמּוֹסִיף לְכָךְ חֵמָה וְכַעַס, כְּדֵי לְשַׁכְּרָם,וְזֹאת עַל מְנַת לְהַבִּיט עַל מַעֲרֻמֵּיהֶם!
16 אַתָּה תֻּלְעַט בְּקָלוֹן וְלֹא בְּכָבוֹד.
גַּם אַתָּה — שְׁתֵה וַחֲשֹׂף אֶת עֲרֵלוּתְךָ.*
הַכּוֹס אֲשֶׁר בְּיַד יְמִינוֹ שֶׁל יְהֹוָה תִּסֹּב אֵלֶיךָ,וְחֶרְפָּה תְּכַסֶּה אֶת כְּבוֹדְךָ;
17 כִּי הָאַלִּימוּת כְּלַפֵּי לְבָנוֹן תְּכַסְּךָ,וְהַהֶרֶס אֲשֶׁר הִבְהִיל אֶת הַבְּהֵמוֹת יָבוֹא עָלֶיךָ,עַל כִּי שָׁפַכְתָּ דַּם אֲנָשִׁיםוּבְשֶׁל אַלִּימוּתְךָ כְּלַפֵּי הָאָרֶץ,כְּלַפֵּי הֶעָרִים וּכְלַפֵּי כָּל יוֹשְׁבֵיהֶן.
18 מָה מוֹעִיל פֶּסֶלאֲשֶׁר יוֹצְרוֹ פִּסֵּל אוֹתוֹ?
מָה מוֹעִיל צֶלֶם מַתֶּכֶת* וּמוֹרֵה שְׁקָרִים,אַף כִּי בּוֹטֵחַ בּוֹ יוֹצְרוֹוְעוֹשֶׂה אֱלִילִים חַסְרֵי תּוֹעֶלֶת וְאִלְּמִים?
19 הוֹי לָאוֹמֵר לַחֲתִיכַת עֵץ, ”הָקִיצִי!”
אוֹ לְאֶבֶן דּוֹמֶמֶת, ”עוּרִי! הַדְרִיכִי אוֹתָנוּ!”
הִנֵּה הִיא מְצֻפָּה זָהָב וְכֶסֶף,וְכָל נְשִׁימָה אֵין בְּקִרְבָּהּ.
20 אַךְ יְהֹוָה בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ.
הַחְרִישׁוּ מִפָּנָיו, כָּל הָאָרֶץ!’”
