חגי 2‏:1‏-23

  • בית המקדש השני יתמלא בכבוד ‏(‏1–9‏)‏

    • כל האומות יורעדו ‏(‏7‏)‏

    • חמדת כל האומות יבואו ‏(‏7‏)‏

  • בנייתו מחדש של המקדש מובילה לברכות ‏(‏10–19‏)‏

    • אי־אפשר להעביר קדושה ‏(‏10–14‏)‏

  • מסר לזרובבל ‏(‏20–23‏)‏

    • ‏”‏אעשך כטבעת חותם”‏ ‏(‏23‏)‏

ב  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי,‏ בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ,‏ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ,‏  ‏”‏שְׁאַל נָא אֶת זְרֻבָּבֶל בֶּן שַׁלְתִּיאֵל,‏ מוֹשֵׁל יְהוּדָה,‏ וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק,‏ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,‏ וְאֶת יֶתֶר הָעָם:‏  ‏’‏מִי נוֹתַר בָּכֶם אֲשֶׁר רָאָה אֶת הַבַּיִת* הַזֶּה בִּכְבוֹדוֹ הַקּוֹדֵם?‏ כֵּיצַד הוּא נִרְאֶה לָכֶם כָּעֵת?‏ הֲלֹא הוּא כְּאַיִן בְּעֵינֵיכֶם לְעֻמָּתוֹ?‏’‏  ‏”‏’‏וְכָעֵת הֱיֵה חָזָק,‏ זְרֻבָּבֶל’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וֶהֱיֵה חָזָק,‏ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק,‏ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל’‏.‏ ‏”‏’‏וֶהֱיוּ חֲזָקִים,‏ כָּל עַם הָאָרֶץ’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וְעִבְדוּ’‏.‏ ‏”‏’‏כִּי אֲנִי אִתְּכֶם’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏  ‏’‏זִכְרוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּי לָכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרַיִם,‏ וְרוּחִי נִשְׁאֶרֶת בְּקִרְבְּכֶם.‏* אַל תִּירְאוּ’‏”‏.‏  ‏”‏כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏עוֹד פַּעַם אַחַת — עוֹד מְעַט — אַרְעִיד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה’‏.‏  ‏”‏’‏וְאַרְעִיד אֶת כָּל הָאֻמּוֹת,‏ וְיָבוֹאוּ חֶמְדַּת* כָּל הָאֻמּוֹת;‏ וַאֲמַלֵּא אֶת הַבַּיִת הַזֶּה בְּכָבוֹד’‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏  ‏”‏’‏שֶׁלִּי הַכֶּסֶף,‏ וְשֶׁלִּי הַזָּהָב’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏  ‏”‏’‏גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ הָעֲתִידִי שֶׁל הַבַּיִת הַזֶּה מִן הַקּוֹדֵם’‏,‏ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת.‏ ‏”‏’‏וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֶתֵּן שָׁלוֹם’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת”‏.‏ 10  בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי,‏ בַּשָּׁנָה הַשְּׁנִיָּה לְדָרְיָוֶשׁ,‏ הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל חַגַּי הַנָּבִיא בְּאָמְרוֹ:‏ 11  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏שְׁאַל נָא אֶת הַכֹּהֲנִים עַל הַתּוֹרָה:‏ 12  ‏”‏אִם יִשָּׂא אִישׁ בָּשָׂר קָדוֹשׁ בְּקֵפֶל בִּגְדּוֹ,‏ וְיִגַּע בִּגְדּוֹ בְּלֶחֶם אוֹ בְּנָזִיד אוֹ בְּיַיִן אוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ בְּכָל מַאֲכָל,‏ הַאִם יַהֲפֹךְ הַדָּבָר לְקָדוֹשׁ?‏”‏’‏”‏ וְהַכֹּהֲנִים עָנוּ וְאָמְרוּ:‏ ”‏לֹא!‏”‏ 13  שָׁאַל חַגַּי:‏ ”‏אִם אָדָם טָמֵא בְּשֶׁל מַגָּע עִם גּוּפָה* יִגַּע בְּאֶחָד מֵאֵלֶּה,‏ הַאִם יִטָּמֵא הַדָּבָר?‏”‏ עָנוּ הַכֹּהֲנִים וְאָמְרוּ:‏ ”‏יִטָּמֵא”‏.‏ 14  אָמַר חַגַּי:‏ ”‏’‏כָּךְ הָעָם הַזֶּה,‏ וְכָךְ הָאֻמָּה הַזֹּאת לְפָנַי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וְכָךְ כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם;‏ כָּל אֲשֶׁר הֵם מַצִּיגִים שָׁם טָמֵא’‏.‏ 15  ‏”‏’‏אַךְ כָּעֵת שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם לְכָךְ* מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה:‏ לִפְנֵי שֶׁהֻנְּחָה אֶבֶן עַל אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהֹוָה,‏ 16  מָה הָיָה אָז?‏ כַּאֲשֶׁר בָּא אִישׁ אֶל עֲרֵמַת תְּבוּאָה וְצִפָּה לִמְצֹא עֶשְׂרִים מִדּוֹת,‏ הָיוּ רַק עֶשֶׂר;‏ וְכַאֲשֶׁר בָּא אִישׁ אֶל הַיֶּקֶב לְהוֹצִיא חֲמִשִּׁים מִדּוֹת מִן הַגַּת,‏ הָיוּ רַק עֶשְׂרִים;‏ 17  הִכֵּיתִי אֶתְכֶם — אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם — בְּשִׁדָּפוֹן* וּבְיֵרָקוֹן* וּבְבָרָד,‏ אַךְ אִישׁ מִכֶּם לֹא פָּנָה אֵלַי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 18  ‏”‏’‏שִׂימוּ נָא לְבַבְכֶם לְכָךְ* מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה,‏ מִן הַיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי,‏ מִן הַיּוֹם שֶׁהֻנַּח יְסוֹד הֵיכַל יְהֹוָה;‏ שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָךְ:‏ 19  הַאִם עֲדַיִן יֵשׁ זֶרַע בָּאָסָם?‏ וְהַגֶּפֶן,‏ עֵץ הַתְּאֵנָה,‏ הָרִמּוֹן וְהַזַּיִת — הֲלֹא טֶרֶם נָשְׂאוּ הֵם פְּרִי?‏ מִן הַיּוֹם הַזֶּה אֲבָרֵךְ’‏”‏.‏ 20  וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שֵׁנִית אֶל חַגַּי בַּיּוֹם הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בְּאָמְרוֹ:‏ 21  ‏”‏אֱמֹר אֶל זְרֻבָּבֶל,‏ מוֹשֵׁל יְהוּדָה,‏ ’‏אֲנִי עוֹמֵד לְהַרְעִיד אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.‏ 22  אַחְרִיב אֶת כִּסֵּא הַמַּמְלָכוֹת וְאַשְׁמִיד אֶת חֹזֶק מַמְלְכוֹת הָאֻמּוֹת;‏ וְאַחְרִיב אֶת הַמֶּרְכָּבָה וְאֶת רוֹכְבֶיהָ,‏ וְיִפְּלוּ הַסּוּסִים וְרוֹכְבֵיהֶם,‏ אִישׁ בְּחֶרֶב אָחִיו’‏”‏.‏ 23  ‏”‏’‏בַּיּוֹם הַהוּא’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ ’‏אֶקַּח אוֹתְךָ,‏ עַבְדִּי זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏וְאֶעֶשְׂךָ כְּטַבַּעַת חוֹתָם,‏ כִּי בְּךָ בָּחַרְתִּי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏המקדש”‏.‏
או אולי ”‏וכאשר רוחי עמדה בקרבכם”‏.‏
או ”‏הדברים היקרים של”‏.‏
או ”‏בשל נפש”‏.‏ ראה מונחון‏.‏
או ”‏חשבו נא היטב על כך”‏.‏
מכת תבואה הנובעת מרוחות קדים.‏
מחלת צמחים.‏
או ”‏חשבו נא היטב על כך”‏.‏