יהושע 22:1-34
כב וִיהוֹשֻׁעַ קָרָא אֵלָיו אֶת בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן, שֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה
2 וְאָמַר לָהֶם: ”אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מָה שֶׁצִּוָּה עֲלֵיכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה, וּשְׁמַעְתֶּם בְּקוֹלִי בְּכָל מָה שֶׁצִּוִּיתִי עֲלֵיכֶם.
3 לֹא נְטַשְׁתֶּם אֶת אֲחֵיכֶם בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, עַד הַיּוֹם הַזֶּה; וְקִיַּמְתֶּם אֶת חוֹבַתְכֶם לִשְׁמֹר אֶת מִצְוַת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם.
4 כָּעֵת נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מְנוּחָה לַאֲחֵיכֶם, כְּפִי שֶׁהִבְטִיחַ לָהֶם. לָכֵן כָּעֵת אַתֶּם יְכוֹלִים לָשׁוּב אֶל אָהֳלֵיכֶם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה לָרֶשֶׁת בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי* שֶׁל הַיַּרְדֵּן.
5 רַק הַקְפִּידוּ מְאוֹד לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַתּוֹרָה שֶׁצִּוָּה עֲלֵיכֶם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהֹוָה, בְּכָךְ שֶׁתֹּאהֲבוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם, תֵּלְכוּ בְּכָל דְּרָכָיו, תִּשְׁמְרוּ אֶת מִצְווֹתָיו, תִּדְבְּקוּ בּוֹ וְתַעַבְדוּ אוֹתוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם”.*
6 לְאַחַר מִכֵּן בֵּרֵךְ אוֹתָם יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁלַח אוֹתָם לְדַרְכָּם, וְהֵם הָלְכוּ אֶל אָהֳלֵיהֶם.
7 וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה בַּבָּשָׁן, וְלַחֵצִי הַשֵּׁנִי שֶׁל הַשֵּׁבֶט נָתַן יְהוֹשֻׁעַ שֶׁטַח בְּעֶבְרוֹ הַמַּעֲרָבִי שֶׁל הַיַּרְדֵּן, יַחַד עִם אֲחֵיהֶם. בְּנוֹסָף לְכָךְ, כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אוֹתָם יְהוֹשֻׁעַ אֶל אָהֳלֵיהֶם, בֵּרֵךְ אוֹתָם
8 וְאָמַר לָהֶם: ”שׁוּבוּ אֶל אָהֳלֵיכֶם עִם נְכָסִים רַבִּים, עִם מִקְנֶה רַב מְאוֹד, עִם כֶּסֶף וְזָהָב, נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל וּבְגָדִים רַבִּים מְאוֹד. קְחוּ אֶת חֶלְקְכֶם מִן הַשָּׁלָל שֶׁל אוֹיְבֵיכֶם, יַחַד עִם אֲחֵיכֶם”.
9 אַחֲרֵי כֵן עָזְבוּ בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן, שֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה אֶת שְׁאַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִשִּׁילֹה שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְחָזְרוּ אֶל אֶרֶץ הַגִּלְעָד, אֶרֶץ אֲחֻזָּתָם אֲשֶׁר בָּהּ הִתְיַשְּׁבוּ כְּמִצְוַת יְהֹוָה בְּאֶמְצָעוּת מֹשֶׁה.
10 בְּבוֹאָם אֶל מְחוֹזוֹת הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בָּנוּ שָׁם בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן, שֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה מִזְבֵּחַ לְיַד הַיַּרְדֵּן, מִזְבֵּחַ גָּדוֹל וּמַרְשִׁים.
11 מְאֻחָר יוֹתֵר שָׁמְעוּ יֶתֶר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נֶאֱמַר: ”הִנֵּה בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן, שֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בָּנוּ מִזְבֵּחַ בִּגְבוּל אֶרֶץ כְּנַעַן בִּמְחוֹזוֹת הַיַּרְדֵּן בַּצַּד הַשַּׁיָּךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל!”
12 כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ עַל כָּךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, נִקְהֲלָה כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּשִׁילֹה כְּדֵי לָצֵאת נֶגְדָּם לְמִלְחָמָה.
13 אָז שָׁלְחוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן, שֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד,
14 וַעֲשָׂרָה נְשִׂיאִים הָיוּ אִתּוֹ, נָשִׂיא אֶחָד מִכָּל בֵּית אָב מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד מֵהֶם רֹאשׁ לְבֵית אֲבוֹתָיו בְּקֶרֶב אַלְפֵי* יִשְׂרָאֵל.
15 כְּשֶׁבָּאוּ אֶל בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן, שֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד, אָמְרוּ לָהֶם:
16 ”כָּךְ אוֹמְרִים כָּל עֲדַת יְהֹוָה: ’מַהוּ מַעֲשֵׂה הַבְּגִידָה הַזֶּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם נֶגֶד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל? חֲדַלְתֶּם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר בְּנִיתֶם לָכֶם מִזְבֵּחַ וּמְרַדְתֶּם בִּיהֹוָה.
17 הַאִם לֹא דַּי הָיָה לָנוּ בַּעֲווֹן פְּעוֹר? לֹא נִטְהַרְנוּ מִמֶּנּוּ עַד הַיּוֹם הַזֶּה, אַף שֶׁבָּאָה מַגֵּפָה עַל עֲדַת יְהֹוָה.
18 וְאַתֶּם מִתְכַּוְּנִים הַיּוֹם לַחְדֹּל לָלֶכֶת אַחֲרֵי יְהֹוָה! אִם אַתֶּם תִּמְרְדוּ הַיּוֹם בִּיהֹוָה, מָחָר הוּא יִזְעַם עַל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל.
19 אַךְ אִם זֶה מִשּׁוּם שֶׁאֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם טְמֵאָה, עִבְרוּ לָכֶם אֶל אֶרֶץ אֲחֻזַּת יְהֹוָה הֵיכָן שֶׁשּׁוֹכֵן מִשְׁכַּן יְהֹוָה וְהִתְיַשְּׁבוּ בְּקִרְבֵּנוּ, אֲבָל אַל תִּמְרְדוּ בִּיהֹוָה וְאַל תַּהַפְכוּ אוֹתָנוּ לְמוֹרְדִים בְּכָךְ שֶׁתִּבְנוּ לָכֶם מִזְבֵּחַ בְּנוֹסָף לְמִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.
20 כַּאֲשֶׁר בָּגַד עָכָן בֶּן זֶרַח בַּאֲשֶׁר לְמָה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה, הַאִם לֹא בָּא זַעַם עַל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל? וְהוּא לֹא הָיָה הָאִישׁ הַיָּחִיד שֶׁמֵּת בִּגְלַל עֲווֹנוֹ’”.
21 הֵשִׁיבוּ בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן, שֵׁבֶט גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לְרָאשֵׁי אַלְפֵי* יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ:
22 ”אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, יְהֹוָה!* אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, יְהֹוָה! הוּא יוֹדֵעַ, וְגַם יִשְׂרָאֵל יֵדַע. אִם מָרַדְנוּ וּבָגַדְנוּ בִּיהֹוָה, אַל תָּחוּסוּ עָלֵינוּ הַיּוֹם.
23 אִם נִבְנֶה לָנוּ מִזְבֵּחַ כְּדֵי לַחְדֹּל לָלֶכֶת אַחֲרֵי יְהֹוָה וּלְהַעֲלוֹת עָלָיו עוֹלוֹת, מְנָחוֹת וְזִבְחֵי שְׁלָמִים, יְהֹוָה יַעֲנִישׁ אוֹתָנוּ.
24 לֹא, כִּי מִתּוֹךְ דְּאָגָה לְדָבָר אַחֵר עָשִׂינוּ זֹאת, כִּי אָמַרְנוּ, ’בֶּעָתִיד יֹאמְרוּ בְּנֵיכֶם לְבָנֵינוּ: ”מָה לָכֶם וְלִיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל?
25 יְהֹוָה שָׂם אֶת הַיַּרְדֵּן כִּגְבוּל בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם, בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד. אֵין לָכֶם חֵלֶק בִּיהֹוָה”. וּבְנֵיכֶם יִמְנְעוּ מִבָּנֵינוּ לַעֲבֹד* אֶת יְהֹוָה’.
26 ”לָכֵן אָמַרְנוּ, ’הָבָה נִנְקֹט פְּעֻלָּה וְנִבְנֶה מִזְבֵּחַ, לֹא לְעוֹלוֹת אוֹ לִזְבָחִים,
27 אֶלָּא לְשַׁמֵּשׁ כְּעֵד בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם וּבֵין צֶאֱצָאֵינוּ* אַחֲרֵינוּ לְכָךְ שֶׁנְּקַיֵּם אֶת עֲבוֹדַת יְהֹוָה לְפָנָיו בְּעוֹלוֹתֵינוּ וּבִזְבָחֵינוּ וּבִשְׁלָמֵינוּ, כְּדֵי שֶׁבְּנֵיכֶם לֹא יֹאמְרוּ בֶּעָתִיד לְבָנֵינוּ: ”אֵין לָכֶם חֵלֶק בִּיהֹוָה”’.
28 לְפִיכָךְ אָמַרְנוּ, ’אִם בֶּעָתִיד הֵם יֹאמְרוּ זֹאת לָנוּ וּלְצֶאֱצָאֵינוּ,* נֹאמַר: ”רְאוּ אֶת הֶעְתֵּק מִזְבַּח יְהֹוָה שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ, לֹא לְעוֹלוֹת אוֹ לִזְבָחִים אֶלָּא לְשַׁמֵּשׁ כְּעֵד בֵּינֵינוּ וּבֵינֵיכֶם”’.
29 חָלִילָה לָנוּ לִמְרֹד בִּיהֹוָה וְלַחְדֹּל הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי יְהֹוָה עַל־יְדֵי כָּךְ שֶׁנִּבְנֶה מִזְבֵּחַ לְעוֹלוֹת, לִמְנָחוֹת וְלִזְבָחִים מִלְּבַד מִזְבַּח יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֲשֶׁר לִפְנֵי מִשְׁכָּנוֹ!”
30 כַּאֲשֶׁר פִּינְחָס הַכֹּהֵן, נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וְרָאשֵׁי אַלְפֵי* יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אִתּוֹ שָׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ צֶאֱצָאֵי רְאוּבֵן, גָּד וּמְנַשֶּׁה, טוֹב הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינֵיהֶם.
31 אָמַר פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל צֶאֱצָאֵי רְאוּבֵן, גָּד וּמְנַשֶּׁה: ”הַיּוֹם אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁיְּהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ, כִּי לֹא עֲשִׂיתֶם אֶת מַעֲשֵׂה הַבְּגִידָה הַזֶּה נֶגֶד יְהֹוָה. כָּעֵת הִצַּלְתֶּם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִיַּד יְהֹוָה”.
32 לְאַחַר מִכֵּן שָׁבוּ פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהַנְּשִׂיאִים מֵאֵת בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד מֵאֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן, וּמָסְרוּ דִּוּוּחַ לִשְׁאַר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
33 וְהַדִּוּוּחַ הָיָה טוֹב בְּעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִלְּלוּ אֶת אֱלֹהִים וְלֹא אָמְרוּ עוֹד דָּבָר עַל יְצִיאָה לְמִלְחָמָה נֶגֶד בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד כְּדֵי לְהַשְׁחִית אֶת הָאָרֶץ שֶׁבָּהּ יָשְׁבוּ.
34 לָכֵן בְּנֵי שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְשֵׁבֶט גָּד נָתְנוּ שֵׁם לַמִּזְבֵּחַ,* כִּי ”עֵד הוּא בֵּינֵינוּ שֶׁיְּהֹוָה הוּא הָאֵל הָאֲמִתִּי”.
