יהושע 5:1-15
ה מִיָּד כְּשֶׁשָּׁמְעוּ כָּל מַלְכֵי הָאֱמוֹרִים אֲשֶׁר בְּעֶבְרוֹ הַמַּעֲרָבִי* שֶׁל הַיַּרְדֵּן וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִים אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ חוֹף הַיָּם שֶׁיִּבֵּשׁ יְהֹוָה אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִלִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁעָבְרוּ אוֹתוֹ, נָמַס לְבָבָם וְהֵם אִבְּדוּ כָּל אֹמֶץ* בִּגְלַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
2 בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ: ”עֲשֵׂה לְךָ סַכִּינִים מֵאֶבֶן צֹר וּמוּל אֶת הַגְּבָרִים בְּיִשְׂרָאֵל שׁוּב, בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה”.
3 עַל כֵּן יְהוֹשֻׁעַ עָשָׂה סַכִּינִים מֵאֶבֶן צֹר וּמָל אֶת הַגְּבָרִים בְּיִשְׂרָאֵל בְּגִבְעַת הָעֲרָלוֹת.
4 מִסִּבָּה זוֹ מָל אוֹתָם יְהוֹשֻׁעַ: כָּל הַזְּכָרִים בָּעָם אֲשֶׁר יָצָא מִמִּצְרַיִם, כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה,* מֵתוּ בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי צֵאתָם מִמִּצְרַיִם.
5 כָּל הָעָם שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם הָיוּ נִמּוֹלִים, אַךְ כָּל הָעָם שֶׁנּוֹלְדוּ בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ אַחֲרֵי צֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא נִמּוֹלוּ.
6 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר עַד מוֹת כָּל הָאֻמָּה, כְּלוֹמַר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהֹוָה. יְהֹוָה נִשְׁבַּע לָהֶם שֶׁהוּא לֹא יִתֵּן לָהֶם לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבוֹתֵיהֶם לָתֵת לָנוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ.
7 לָכֵן הוּא הֵקִים אֶת בְּנֵיהֶם בִּמְקוֹמָם. אוֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ; הֵם הָיוּ עֲרֵלִים כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ.
8 כַּאֲשֶׁר סִיְּמוּ לָמוּל אֶת כָּל הָאֻמָּה, הֵם נִשְׁאֲרוּ הֵיכָן שֶׁהָיוּ בַּמַּחֲנֶה עַד אֲשֶׁר הִתְאוֹשְׁשׁוּ.
9 אָז אָמַר יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ: ”הַיּוֹם גִּלְגַּלְתִּי מֵעֲלֵיכֶם אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם”. לָכֵן הַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
10 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הִמְשִׁיכוּ לַחְנוֹת בְּגִלְגָּל, וְעָשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הָאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ.
11 וְהֵם הֵחֵלּוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת הָאָרֶץ בַּיּוֹם שֶׁלְּמָחֳרַת הַפֶּסַח, מַצּוֹת וּדְגָנִים קְלוּיִים, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
12 וְהַמָּן פָּסַק לְמָחֳרַת הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אָכְלוּ מִתְּבוּאַת הָאָרֶץ; לֹא הָיָה עוֹד מָן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם הֵחֵלּוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא.
13 כַּאֲשֶׁר הָיָה יְהוֹשֻׁעַ בְּקִרְבַת יְרִיחוֹ, נָשָׂא עֵינָיו וְרָאָה אִישׁ עוֹמֵד מוּלוֹ וְחֶרֶב שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. הָלַךְ אֵלָיו יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל: ”הַלְצִדֵּנוּ אַתָּה אוֹ לְצַד אוֹיְבֵינוּ?”
14 וְהוּא הֵשִׁיב: ”לֹא; בָּאתִי כְּשַׂר צְבָא יְהֹוָה”. מִיָּד נָפַל יְהוֹשֻׁעַ עַל פָּנָיו אַרְצָה, הִשְׁתַּחֲוָה וְאָמַר לוֹ: ”מָה יֵשׁ לַאֲדוֹנִי לוֹמַר אֶל עַבְדּוֹ?”
15 הֵשִׁיב שַׂר צְבָא יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: ”שַׁל נַעֲלֶיךָ* מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו קָדוֹשׁ הוּא”. וִיהוֹשֻׁעַ מִיָּד עָשָׂה כֵּן.
