יהושע 7:1-26
ז אוּלָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא הָיוּ נֶאֱמָנִים בַּאֲשֶׁר לְמָה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה, שֶׁכֵּן עָכָן בֶּן כַּרְמִי, בֶּן זַבְדִּי, בֶּן זֶרַח, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, לָקַח מִמָּה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה. מִשּׁוּם כָּךְ בָּעַר כַּעֲסוֹ שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
2 אָז שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֲנָשִׁים מִיְּרִיחוֹ אֶל הָעַי, הַשּׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבַת בֵּית אָוֶן וּמִזְרָחִית לְבֵית אֵל, וְאָמַר לָהֶם: ”עֲלוּ וְרַגְּלוּ אֶת הָאָרֶץ”. וְהָאֲנָשִׁים עָלוּ וְרִגְּלוּ אֶת הָעַי.
3 בְּשׁוּבָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ אָמְרוּ לוֹ: ”לֹא כָּל הָעָם צְרִיכִים לַעֲלוֹת. דַּי בִּכְאַלְפַּיִם אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ כְּדֵי לְהָבִיס אֶת הָעַי. אַל תְּיַגֵּעַ אֶת כָּל הָעָם לָלֶכֶת לְשָׁם, כִּי מְעַטִּים הֵם”.
4 לְפִיכָךְ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ עָלוּ לְשָׁם, אֲבָל הֵם נֶאֶלְצוּ לָנוּס מִפְּנֵי אַנְשֵׁי הָעַי.
5 אַנְשֵׁי הָעַי הָרְגוּ מֵהֶם שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ. הֵם רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם מִלִּפְנֵי שַׁעַר הָעִיר עַד שְׁבָרִים,* וְהִכּוּ בָּהֶם בַּמּוֹרָד. מִשּׁוּם כָּךְ נָמַס לֵב הָעָם וְהָיָה לְמַיִם.*
6 בִּתְגוּבָה קָרַע יְהוֹשֻׁעַ אֶת בְּגָדָיו וְנָפַל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן יְהֹוָה עַד הָעֶרֶב, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם הוֹסִיפוּ לְהַשְׁלִיךְ עָפָר עַל רֹאשָׁם.
7 אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: ”אֲבוֹי, אֲדֹנָי יְהֹוָה, לָמָּה הֶעֱבַרְתָּ אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן רַק כְּדֵי לָתֵת אוֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמוֹרִים כְּדֵי לְהַשְׁמִידֵנוּ? לוּ רַק הָיִינוּ מַחְלִיטִים לְהִשָּׁאֵר בְּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי* שֶׁל הַיַּרְדֵּן!
8 סְלַח נָא לִי, יְהֹוָה, מָה אוּכַל לוֹמַר כָּעֵת לְאַחַר שֶׁנָּסוֹג* יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי אוֹיְבָיו?
9 כַּאֲשֶׁר יִשְׁמְעוּ עַל כָּךְ הַכְּנַעֲנִים וְכָל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, הֵם יַקִּיפוּ אוֹתָנוּ וְיַכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ, וּמָה תַּעֲשֶׂה בַּאֲשֶׁר לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל?”
10 הֵשִׁיב יְהֹוָה לִיהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לוֹ: ”קוּם! לָמָּה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ?
11 יִשְׂרָאֵל חָטָא. הֵם הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם לִשְׁמֹר. הֵם לָקְחוּ מִמָּה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה; הֵם גָּנְבוּ אוֹתוֹ וְשָׂמוּ אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי בֵּין חֶפְצֵיהֶם.
12 עַל כֵּן לֹא יוּכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד מוּל אוֹיְבֵיהֶם. הֵם יִפְנוּ עֹרֶף וְיָנוּסוּ לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם, כִּי נִהְיוּ דָּבָר הַמֻּקְדָּשׁ לְהַשְׁמָדָה. לֹא אוֹסִיף לִהְיוֹת אִתְּכֶם אִם לֹא תַּשְׁמִידוּ מִקִּרְבְּכֶם אֶת מָה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה.
13 קוּם וְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם! אֱמֹר לָהֶם, ’הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר, כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ”יֵשׁ בְּקִרְבְּךָ דָּבָר שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה, יִשְׂרָאֵל. לֹא תּוּכַל לַעֲמֹד מוּל אוֹיְבֶיךָ עַד אֲשֶׁר תָּסִירוּ מִקִּרְבְּכֶם אֶת מָה שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה.
14 הִתְיַצְּבוּ בַּבֹּקֶר, שֵׁבֶט אַחַר שֵׁבֶט, וְהַשֵּׁבֶט שֶׁיִּבְחַר יְהֹוָה יִקְרַב, מִשְׁפָּחָה אַחַר מִשְׁפָּחָה, וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁיִּבְחַר יְהֹוָה תִּקְרַב, בַּיִת אַחַר בַּיִת, וְהַבַּיִת שֶׁיִּבְחַר יְהֹוָה יִקְרַב, גֶּבֶר אַחַר גֶּבֶר.
15 וּמִי שֶׁיִּתָּפֵס עִם הַדָּבָר שֶׁהֻקְדַּשׁ לְהַשְׁמָדָה יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ, הוּא וְכָל הַשַּׁיָּךְ לוֹ, כִּי הֵפֵר אֶת בְּרִית יְהֹוָה וְכִי עָשָׂה מַעֲשֶׂה מַחְפִּיר בְּיִשְׂרָאֵל”’”.
16 לְפִיכָךְ יְהוֹשֻׁעַ קָם הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר שֶׁלְּמָחֳרָת וְקֵרֵב אֶת יִשְׂרָאֵל, שֵׁבֶט אַחַר שֵׁבֶט, וְשֵׁבֶט יְהוּדָה נִבְחַר.
17 הוּא קֵרֵב אֶת מִשְׁפְּחוֹת יְהוּדָה וְנִבְחֲרָה מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִים, וּלְאַחַר מִכֵּן קֵרֵב אֶת מִשְׁפַּחַת הַזַּרְחִים, גֶּבֶר אַחַר גֶּבֶר, וְנִבְחַר זַבְדִּי.
18 לְבַסּוֹף קֵרֵב אֶת בֵּית זַבְדִּי, גֶּבֶר אַחַר גֶּבֶר, וְנִבְחַר עָכָן בֶּן כַּרְמִי, בֶּן זַבְדִּי, בֶּן זֶרַח, מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה.
19 אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְעָכָן: ”בְּנִי, כַּבֵּד נָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְהִתְוַדֵּה בְּפָנָיו. אֱמֹר נָא לִי מָה עָשִׂיתָ. אַל תַּסְתִּיר מִמֶּנִּי”.
20 הֵשִׁיב עָכָן לִיהוֹשֻׁעַ וְאָמַר: ”אָכֵן אֲנִי הוּא זֶה שֶׁחָטָא לִיהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וְזֶה מָה שֶׁעָשִׂיתִי.
21 כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי בַּשָּׁלָל אַדֶּרֶת יָפָה מֵאֶרֶץ שִׁנְעָר וּמָאתַיִם שִׁקְלֵי* כֶּסֶף וּמְטִיל זָהָב אֶחָד שֶׁמִּשְׁקָלוֹ חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים, חָמַדְתִּי אוֹתָם, וְלָקַחְתִּי אוֹתָם. הֵם כָּעֵת טְמוּנִים בָּאֲדָמָה בְּתוֹךְ אָהֳלִי, וְהַכֶּסֶף נִמְצָא תַּחְתֶּיהָ”.
22 מִיָּד שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ שְׁלִיחִים, וְהֵם רָצוּ אֶל הָאֹהֶל, וְהָאַדֶּרֶת הָיְתָה טְמוּנָה שָׁם בְּאָהֳלוֹ, וְהַכֶּסֶף מִתַּחְתֶּיהָ.
23 אָז הוֹצִיאוּ אֶת הַדְּבָרִים מִן הָאֹהֶל וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ וְאֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִצִּיגוּ אוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה.
24 וִיהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ לָקְחוּ אֶת עָכָן בֶּן זֶרַח, אֶת הַכֶּסֶף, אֶת הָאַדֶּרֶת וְאֶת מְטִיל הַזָּהָב, וְאֶת בָּנָיו, אֶת בְּנוֹתָיו, אֶת שׁוֹרוֹ, אֶת חֲמוֹרוֹ, אֶת צֹאנוֹ, אֶת אָהֳלוֹ וְאֶת כָּל הַשַּׁיָּךְ לוֹ, וְהֶעֱלוּ אוֹתָם אֶל עֵמֶק עָכוֹר.
25 אָמַר יְהוֹשֻׁעַ: ”לָמָּה הֵמַטְתָּ עָלֵינוּ אָסוֹן?* יְהֹוָה יָמִיט עָלֶיךָ אָסוֹן בַּיּוֹם הַזֶּה”. אָז רָגְמוּ אוֹתוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל בַּאֲבָנִים, וְאַחֲרֵי כֵן שָׂרְפוּ אוֹתָם בָּאֵשׁ. וְהֵם סָקְלוּ אוֹתָם כָּךְ בַּאֲבָנִים.
26 וְהֵם הֵקִימוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל הַנִּצָּב עַד הַיּוֹם הַזֶּה. בְּעִקְבוֹת זֹאת שָׁכַךְ כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָה. עַל כֵּן נִקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא עֵמֶק עָכוֹר* עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
