יונה 4‏:1‏-11

  • יונה כועס ורוצה למות ‏(‏1–3‏)‏

  • יהוה מלמד את יונה שיעור ברחמים ‏(‏4–11‏)‏

    • ‏”‏האם בצדק בוער כעסך?‏”‏ ‏(‏4‏)‏

    • לקח בעזרת קיקיון ‏(‏6–10‏)‏

ד  אַךְ הַדָּבָר הָיָה רַע מְאוֹד בְּעֵינֵי יוֹנָה,‏ וְכַעֲסוֹ בָּעַר.‏  וְהוּא הִתְפַּלֵּל לִיהֹוָה וְאָמַר:‏ ”‏הוֹי,‏ יְהֹוָה,‏ הַאִם לֹא כָּךְ חָשַׁבְתִּי בִּהְיוֹתִי עַל אַדְמָתִי?‏ עַל כֵּן נִסִּיתִי מִלְּכַתְּחִלָּה לִבְרֹחַ אֶל תַּרְשִׁישׁ;‏ כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאַתָּה אֵל חַנּוּן* וְרַחוּם,‏ אֶרֶךְ אַפַּיִם* וְרַב חֶסֶד,‏ הַמֵּצֵר עַל אָסוֹן.‏  וְכָעֵת,‏ יְהֹוָה,‏ קַח נָא אֶת חַיַּי* מִמֶּנִּי,‏ כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי”‏.‏  וִיהֹוָה שָׁאַל:‏ ”‏הַאִם בְּצֶדֶק בּוֹעֵר כַּעַסְךָ?‏”‏  וְיוֹנָה יָצָא מִן הָעִיר וְיָשַׁב מִזְרָחִית לָעִיר.‏ הוּא עָשָׂה לוֹ שָׁם סֻכָּה וְיָשַׁב בְּצִלָּהּ כְּדֵי לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה לָעִיר.‏  וִיהֹוָה אֱלֹהִים סִפֵּק קִיקָיוֹן* שֶׁצָּמַח מֵעַל יוֹנָה,‏ לָתֵת צֵל לְרֹאשׁוֹ וּלְהָקֵל עָלָיו אֶת סִבְלוֹ.‏ וְיוֹנָה שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה עַל הַקִּיקָיוֹן.‏  אַךְ הָאֱלֹהִים שָׁלַח תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לְמָחֳרָת,‏ וְהִיא תָּקְפָה אֶת הַקִּיקָיוֹן וְהוּא הִתְיַבֵּשׁ.‏  וְכִזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ שָׁלַח אֱלֹהִים גַּם רוּחַ מִזְרָחִית צוֹרֶבֶת,‏ וְהַשֶּׁמֶשׁ קָפְחָה עַל רֹאשׁ יוֹנָה,‏ וְהוּא עָמַד לְהִתְעַלֵּף.‏ וְהוּא בִּקֵּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ לָמוּת* וְאָמַר שׁוּב וָשׁוּב,‏ ”‏טוֹב מוֹתִי מֵחַיַּי”‏.‏  שָׁאַל אֱלֹהִים אֶת יוֹנָה:‏ ”‏הַאִם בְּצֶדֶק בּוֹעֵר כַּעַסְךָ עַל הַקִּיקָיוֹן?‏”‏ וְהוּא הֵשִׁיב:‏ ”‏בְּצֶדֶק בּוֹעֵר כַּעֲסִי,‏ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לָמוּת”‏.‏ 10  אַךְ יְהֹוָה אָמַר:‏ ”‏אַתָּה חַסְתָּ עַל הַקִּיקָיוֹן,‏ אֲשֶׁר לֹא עָמַלְתָּ עֲבוּרוֹ וְלֹא גִּדַּלְתָּ אוֹתוֹ;‏ בִּן לַיְלָה צָמַח וּבִן לַיְלָה אָבַד.‏ 11  וְהַאִם אֲנִי לֹא צָרִיךְ לָחוּס עַל נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה,‏ אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר מִמֵּאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ אֲשֶׁר אֵינָם מַבְחִינִים בֵּין טוֹב לְרַע* בְּנוֹסָף לִבְהֵמוֹת רַבּוֹת?‏”‏

הערות שוליים

או ”‏מלא חמלה”‏.‏
או ”‏סבלן;‏ אינו ממהר לכעוס”‏.‏
או ”‏נפשי”‏.‏
ככל הנראה מדובר בצמח דלעת הבקבוק.‏ אפשרות נוספת היא שזהו הצמח המוכר כיום בשם קיקיון מצוי.‏
או ”‏ביקש למות”‏.‏
או ”‏אינם יודעים בין ימינם לשמאלם”‏.‏