יחזקאל 10‏:1‏-22

  • אש נלקחת מבינות לאופנים ‏(‏1–8‏)‏

  • תיאור הכרובים והאופנים ‏(‏9–17‏)‏

  • כבוד אלוהים עוזב את המקדש ‏(‏18–22‏)‏

י  וְרָאִיתִי וְהִנֵּה מֵעַל הָרָקִיעַ אֲשֶׁר מֵעַל רֹאשׁ הַכְּרוּבִים הָיָה דָּבָר כְּעֵין אֶבֶן סַפִּיר הַנִּרְאֶה מֵעֲלֵיהֶם,‏ וּמַרְאֵהוּ הָיָה כִּדְמוּת כֵּס מַלְכוּת.‏  וְהוּא אָמַר אֶל הָאִישׁ הַלָּבוּשׁ פִּשְׁתָּן:‏ ”‏הִכָּנֵס אֶל בֵּינוֹת לַגַּלְגַּלִּים,‏ תַּחַת הַכְּרוּבִים,‏ וּמַלֵּא חָפְנֶיךָ בְּגֶחָלִים בּוֹעֲרוֹת מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים וּזְרֹק אוֹתָן עַל הָעִיר”‏.‏ וְהוּא נִכְנַס בְּעוֹדִי מִסְתַּכֵּל.‏  הַכְּרוּבִים עָמְדוּ מִיָּמִין לַבַּיִת כַּאֲשֶׁר נִכְנַס הָאִישׁ,‏ וְהֶעָנָן מִלֵּא אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית.‏  וּכְבוֹד יְהֹוָה הִתְרוֹמֵם מֵעַל הַכְּרוּבִים אֶל מִפְתַּן פֶּתַח הַבַּיִת,‏ וְהַבַּיִת הָלַךְ וְהִתְמַלֵּא בֶּעָנָן,‏ וְהֶחָצֵר הָיְתָה מְלֵאָה בְּנֹגַהּ כְּבוֹד יְהֹוָה.‏  וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים נִשְׁמַע בֶּחָצֵר הַחִיצוֹנִית,‏ כְּקוֹל הָאֵל הַכֹּל יָכוֹל בְּדַבְּרוֹ.‏  וְהוּא צִוָּה עַל הָאִישׁ הַלָּבוּשׁ פִּשְׁתָּן:‏ ”‏קַח אֵשׁ מִבֵּינוֹת לַגַּלְגַּלִּים,‏ מִבֵּינוֹת לַכְּרוּבִים”‏,‏ וְהוּא נִכְנַס וְעָמַד לְיַד הָאוֹפַן.‏  וְאַחַד הַכְּרוּבִים שָׁלַח אֶת יָדוֹ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר בֵּינוֹת לַכְּרוּבִים.‏ הוּא לָקַח מִמֶּנָּה וְשָׂם אוֹתָהּ בְּחָפְנֵי הָאִישׁ הַלָּבוּשׁ פִּשְׁתָּן,‏ אֲשֶׁר לָקַח אוֹתָהּ וְיָצָא.‏  לַכְּרוּבִים הָיָה מָה שֶׁנִּרְאָה כְּצוּרַת יְדֵי אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם.‏  וְרָאִיתִי וְהִנֵּה אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים לְיַד הַכְּרוּבִים,‏ אוֹפַן אֶחָד לְיַד כָּל כְּרוּב,‏ וְנִרְאָה כִּי הָאוֹפַנִּים בּוֹהֲקִים כְּאֶבֶן תַּרְשִׁישׁ.‏ 10  וּבַאֲשֶׁר לְמַרְאָם,‏ אַרְבַּעְתָּם הָיוּ דּוֹמִים,‏ וְנִרְאָה כְּאִלּוּ אוֹפַן הָיָה בְּתוֹךְ אוֹפַן.‏ 11  כַּאֲשֶׁר נָעוּ,‏ הֵם יָכְלוּ לָלֶכֶת אֶל כָּל אֶחָד מֵאַרְבַּעַת הַכִּוּוּנִים מִבְּלִי לְהִסְתּוֹבֵב,‏ כִּי הָלְכוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו פּוֹנֶה הָרֹאשׁ מִבְּלִי לְהִסְתּוֹבֵב.‏ 12  כָּל גּוּפָם,‏ גַּבֵּיהֶם,‏ יְדֵיהֶם,‏ כַּנְפֵיהֶם וְהָאוֹפַנִּים,‏ אוֹפַנֵּי אַרְבַּעְתָּם,‏ הָיוּ מְלֵאִים עֵינַיִם סָבִיב.‏ 13  וּבַאֲשֶׁר לָאוֹפַנִּים,‏ שָׁמַעְתִּי קוֹל קוֹרֵא אֲלֵיהֶם,‏ ”‏גַּלְגַּלִּים!‏”‏ 14  לְכָל אֶחָד* הָיוּ אַרְבַּע פָּנִים.‏ הַפָּנִים הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ פְּנֵי כְּרוּב,‏ הַפָּנִים הַשְּׁנִיּוֹת פְּנֵי אָדָם,‏ הַשְּׁלִישִׁיּוֹת פְּנֵי אַרְיֵה,‏ וְהָרְבִיעִיּוֹת פְּנֵי עַיִט.‏ 15  וְהַכְּרוּבִים הִתְרוֹמְמוּ — הֵם הָיוּ אוֹתָם הַיְּצוּרִים הַחַיִּים* אֲשֶׁר רָאִיתִי בִּנְהַר כְּבָר — 16  וְכַאֲשֶׁר נָעוּ הַכְּרוּבִים,‏ נָעוּ הָאוֹפַנִּים לְצִדָּם;‏ וְכַאֲשֶׁר נָשְׂאוּ הַכְּרוּבִים אֶת כַּנְפֵיהֶם מַעְלָה כְּדֵי לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הָאָרֶץ,‏ לֹא הִסְתּוֹבְבוּ הָאוֹפַנִּים וְלֹא זָזוּ מִצִּדָּם.‏ 17  כַּאֲשֶׁר אֵלֶּה עָמְדוּ,‏ הֵם עָמְדוּ;‏ וְכַאֲשֶׁר אֵלֶּה הִתְרוֹמְמוּ,‏ הֵם הִתְרוֹמְמוּ אִתָּם,‏ כִּי הָרוּחַ הַפּוֹעֶלֶת בַּיְּצוּרִים הַחַיִּים* הָיְתָה בָּהֶם.‏ 18  וּכְבוֹד יְהֹוָה יָצָא מֵעַל מִפְתַּן פֶּתַח הַבַּיִת וְנֶעֱמַד מֵעַל הַכְּרוּבִים.‏ 19  וְהַכְּרוּבִים נָשְׂאוּ אֶת כַּנְפֵיהֶם מַעְלָה וְהִתְרוֹמְמוּ מִן הָאָרֶץ לְעֵינַי.‏ וְגַם הָאוֹפַנִּים הָיוּ לְצִדָּם בְּצֵאתָם.‏ הֵם עָצְרוּ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁל בֵּית יְהֹוָה,‏ וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵעֲלֵיהֶם.‏ 20  אֵלֶּה הָיוּ הַיְּצוּרִים הַחַיִּים* אֲשֶׁר רָאִיתִי תַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּנְהַר כְּבָר,‏ וְהֵבַנְתִּי כִּי כְּרוּבִים הֵם.‏ 21  לְכָל הָאַרְבָּעָה הָיוּ אַרְבַּע פָּנִים,‏ אַרְבַּע כְּנָפַיִם וּמָה שֶׁנִּרְאָה כִּידֵי אָדָם תַּחַת כַּנְפֵיהֶם.‏ 22  וּמַרְאֵה פְּנֵיהֶם הָיָה כַּפָּנִים אֲשֶׁר רָאִיתִי לְיַד נְהַר כְּבָר.‏ כָּל אֶחָד מֵהֶם הָלַךְ הַיְשֵׁר קָדִימָה.‏

הערות שוליים

כלומר,‏ לכל אחד מהכרובים.‏
נה״מ,‏ ”‏היא החיה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏רוח החיה”‏,‏ רוח היצור החי.‏
נה״מ,‏ ”‏היא החיה”‏.‏