יחזקאל 12:1-28
יב וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, בְּתוֹךְ בֵּית מֶרִי אַתָּה יוֹשֵׁב. עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְאֵינָם רוֹאִים, וְאָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְאֵינָם שׁוֹמְעִים, כִּי בֵּית מֶרִי הֵם.
3 וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, הָכֵן לְךָ כֵּלִים לִיצִיאָה לְגָלוּת. וְאָז בַּיּוֹם, לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, צֵא לַגָּלוּת. צֵא לַגָּלוּת מִבֵּיתְךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם. אוּלַי הֵם יָשִׂימוּ לֵב לְכָךְ, אַף כִּי בֵּית מֶרִי הֵם.
4 הוֹצֵא בַּיּוֹם לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם אֶת כֵּלֶיךָ הָאֲרוּזִים לִיצִיאָה לְגָלוּת, וּבָעֶרֶב לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם צֵא כְּאִישׁ הַנִּלְקָח לְגָלוּת.
5 ”לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, חֲפֹר לְךָ חֹר בַּקִּיר, וְהוֹצֵא דַּרְכּוֹ אֶת חֲפָצֶיךָ.
6 לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, שִׂים חֲפָצֶיךָ עַל כְּתֵפְךָ וְשָׂא אוֹתָם הַחוּצָה בָּעֲלָטָה. אֶת פָּנֶיךָ כַּסֵּה כָּךְ שֶׁלֹּא תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֲדָמָה, כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ מוֹפֵת לְבֵית יִשְׂרָאֵל”.
7 וְעָשִׂיתִי כְּפִי שֶׁצֻּוֵּיתִי. אֶת כֵּלַי הוֹצֵאתִי בַּיּוֹם כְּכֵלִים לִיצִיאָה לְגָלוּת, וּבָעֶרֶב חָפַרְתִּי לִי בַּיָּד חֹר בַּקִּיר. וּבְבוֹא הָעֲלָטָה הוֹצֵאתִי אֶת חֲפָצַי וְנָשָׂאתִי אוֹתָם עַל כְּתֵפִי לְעֵינֵיהֶם.
8 וּבַבֹּקֶר הָיָה אֵלַי שׁוּב דְּבַר יְהֹוָה בְּאָמְרוֹ:
9 ”בֶּן אָדָם, הַאִם בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֵּית הַמֶּרִי, לֹא שָׁאֲלוּ אוֹתְךָ, ’מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?’
10 אֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הַהַכְרָזָה הַזֹּאת נוֹגַעַת לַנָּשִׂיא בִּירוּשָׁלַיִם וּלְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָעִיר”’.
11 ”אֱמֹר, ’אֲנִי מוֹפֵת לָכֶם. כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי, כָּךְ יֵעָשֶׂה לָהֶם. הֵם יֵלְכוּ לַגָּלוּת, יִלָּקְחוּ בַּשֶּׁבִי.
12 הַנָּשִׂיא שֶׁבְּקִרְבָּם יִשָּׂא אֶת חֲפָצָיו עַל כְּתֵפוֹ וְיַעֲזֹב בָּעֲלָטָה. הוּא יַחְפֹּר חֹר בַּקִּיר וְיוֹצִיא דַּרְכּוֹ אֶת חֲפָצָיו. וְאֶת פָּנָיו יְכַסֶּה כָּךְ שֶׁלֹּא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֲדָמָה’.
13 אֶפְרֹשׂ אֶת רִשְׁתִּי עָלָיו, וְהוּא יִתָּפֵס בְּרֶשֶׁת הַצַּיִד שֶׁלִּי. וְאָז אָבִיא אוֹתוֹ אֶל בָּבֶל, אֶל אֶרֶץ הַכַּשְׂדִּים, אַךְ אוֹתָהּ הוּא לֹא יִרְאֶה; וְשָׁם יָמוּת.
14 וְאֶת כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, עוֹזְרָיו וְחַיָּלָיו, אֶזְרֶה לְכָל עֵבֶר; וְאֶשְׁלֹף חֶרֶב אֲשֶׁר תִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם.
15 וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אָפִיץ אוֹתָם בָּאֻמּוֹת וְאֶזְרֶה אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת.
16 אַךְ אַצִּיל מְתֵי מִסְפָּר מִבֵּינֵיהֶם מֵהַחֶרֶב, מֵהָרָעָב וּמֵהַמַּגֵּפָה, לְמַעַן יְסַפְּרוּ עַל כָּל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן יֵלְכוּ; וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”.
17 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שׁוּב אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
18 ”בֶּן אָדָם, אֶת לַחְמְךָ אֱכֹל בִּרְעָדָה וְאֶת מֵימֶיךָ שְׁתֵה בַּחֲרָדָה וּבִדְאָגָה.
19 אֱמֹר אֶל עַם הָאָרֶץ, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּאַדְמַת יִשְׂרָאֵל: ”אֶת לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכְלוּ וְאֶת מֵימֵיהֶם בְּאֵימָה יִשְׁתּוּ, כִּי אַרְצָם תִּהְיֶה שׁוֹמֵמָה כָּלִיל בְּשֶׁל אַלִּימוּת כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ.
20 הֶעָרִים הַמְּיֻשָּׁבוֹת יֻחְרְבוּ, וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִשְׁמָמָה; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”’”.
21 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שׁוּב אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
22 ”בֶּן אָדָם, מָה הַמָּשָׁל הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם בְּאַדְמַת יִשְׂרָאֵל, ’הַיָּמִים חוֹלְפִים, וְאוֹבֵד כָּל חָזוֹן’?
23 לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”אַשְׁבִּית אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה וְלֹא עוֹד יַזְכִּירוּ אוֹתוֹ כְּמָשָׁל בְּיִשְׂרָאֵל”’. אַךְ אֱמֹר אֲלֵיהֶם, ’הַיָּמִים קְרוֹבִים, וְכָל חָזוֹן יִתְגַּשֵּׁם’.
24 כִּי לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּל חֲזוֹן שָׁוְא אוֹ קֶסֶם* חֲנֻפָּה* בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל.
25 ’”כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, אֲדַבֵּר. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר יֵעָשֶׂה לְלֹא עִכּוּב נוֹסָף. בִּימֵיכֶם, בֵּית הַמֶּרִי, אֲדַבֵּר אֶת הַדָּבָר וְאֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ”, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה’”.
26 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שׁוּב אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
27 ”בֶּן אָדָם, הִנֵּה בְּנֵי* יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים, ’הֶחָזוֹן אֲשֶׁר הוּא חוֹזֶה הוּא לְעוֹד זְמַן רַב, וְעַל הֶעָתִיד הָרָחוֹק הוּא מְנַבֵּא’.
28 לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”’דָּבָר מִדְּבָרַי לֹא יִתְעַכֵּב עוֹד; כָּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר יֵעָשֶׂה’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”’”.
