יחזקאל 12‏:1‏-28

  • ניבוי הגלות על־ידי פעולות סמליות ‏(‏1–20‏)‏

    • כלים לגלות ‏(‏1–7‏)‏

    • הנשיא יעזוב בחושך ‏(‏8–16‏)‏

    • אכילת לחם בדאגה,‏ שתיית מים באימה ‏(‏17–20‏)‏

  • אמירה מטעה מתבררת כדבר שקר ‏(‏21–28‏)‏

    • ‏”‏דבר מדבריי לא יתעכב”‏ ‏(‏28‏)‏

יב  וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ בְּתוֹךְ בֵּית מֶרִי אַתָּה יוֹשֵׁב.‏ עֵינַיִם לָהֶם לִרְאוֹת וְאֵינָם רוֹאִים,‏ וְאָזְנַיִם לָהֶם לִשְׁמֹעַ וְאֵינָם שׁוֹמְעִים,‏ כִּי בֵּית מֶרִי הֵם.‏  וְאַתָּה,‏ בֶּן אָדָם,‏ הָכֵן לְךָ כֵּלִים לִיצִיאָה לְגָלוּת.‏ וְאָז בַּיּוֹם,‏ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם,‏ צֵא לַגָּלוּת.‏ צֵא לַגָּלוּת מִבֵּיתְךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם.‏ אוּלַי הֵם יָשִׂימוּ לֵב לְכָךְ,‏ אַף כִּי בֵּית מֶרִי הֵם.‏  הוֹצֵא בַּיּוֹם לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם אֶת כֵּלֶיךָ הָאֲרוּזִים לִיצִיאָה לְגָלוּת,‏ וּבָעֶרֶב לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם צֵא כְּאִישׁ הַנִּלְקָח לְגָלוּת.‏  ‏”‏לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם,‏ חֲפֹר לְךָ חֹר בַּקִּיר,‏ וְהוֹצֵא דַּרְכּוֹ אֶת חֲפָצֶיךָ.‏  לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם,‏ שִׂים חֲפָצֶיךָ עַל כְּתֵפְךָ וְשָׂא אוֹתָם הַחוּצָה בָּעֲלָטָה.‏ אֶת פָּנֶיךָ כַּסֵּה כָּךְ שֶׁלֹּא תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֲדָמָה,‏ כִּי אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתְךָ מוֹפֵת לְבֵית יִשְׂרָאֵל”‏.‏  וְעָשִׂיתִי כְּפִי שֶׁצֻּוֵּיתִי.‏ אֶת כֵּלַי הוֹצֵאתִי בַּיּוֹם כְּכֵלִים לִיצִיאָה לְגָלוּת,‏ וּבָעֶרֶב חָפַרְתִּי לִי בַּיָּד חֹר בַּקִּיר.‏ וּבְבוֹא הָעֲלָטָה הוֹצֵאתִי אֶת חֲפָצַי וְנָשָׂאתִי אוֹתָם עַל כְּתֵפִי לְעֵינֵיהֶם.‏  וּבַבֹּקֶר הָיָה אֵלַי שׁוּב דְּבַר יְהֹוָה בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ הַאִם בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏ בֵּית הַמֶּרִי,‏ לֹא שָׁאֲלוּ אוֹתְךָ,‏ ’‏מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?‏’‏ 10  אֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הַהַכְרָזָה הַזֹּאת נוֹגַעַת לַנָּשִׂיא בִּירוּשָׁלַיִם וּלְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָעִיר”‏’‏.‏ 11  ‏”‏אֱמֹר,‏ ’‏אֲנִי מוֹפֵת לָכֶם.‏ כְּפִי שֶׁעָשִׂיתִי,‏ כָּךְ יֵעָשֶׂה לָהֶם.‏ הֵם יֵלְכוּ לַגָּלוּת,‏ יִלָּקְחוּ בַּשֶּׁבִי.‏ 12  הַנָּשִׂיא שֶׁבְּקִרְבָּם יִשָּׂא אֶת חֲפָצָיו עַל כְּתֵפוֹ וְיַעֲזֹב בָּעֲלָטָה.‏ הוּא יַחְפֹּר חֹר בַּקִּיר וְיוֹצִיא דַּרְכּוֹ אֶת חֲפָצָיו.‏ וְאֶת פָּנָיו יְכַסֶּה כָּךְ שֶׁלֹּא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת הָאֲדָמָה’‏.‏ 13  אֶפְרֹשׂ אֶת רִשְׁתִּי עָלָיו,‏ וְהוּא יִתָּפֵס בְּרֶשֶׁת הַצַּיִד שֶׁלִּי.‏ וְאָז אָבִיא אוֹתוֹ אֶל בָּבֶל,‏ אֶל אֶרֶץ הַכַּשְׂדִּים,‏ אַךְ אוֹתָהּ הוּא לֹא יִרְאֶה;‏ וְשָׁם יָמוּת.‏ 14  וְאֶת כָּל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ,‏ עוֹזְרָיו וְחַיָּלָיו,‏ אֶזְרֶה לְכָל עֵבֶר;‏ וְאֶשְׁלֹף חֶרֶב אֲשֶׁר תִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם.‏ 15  וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אָפִיץ אוֹתָם בָּאֻמּוֹת וְאֶזְרֶה אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת.‏ 16  אַךְ אַצִּיל מְתֵי מִסְפָּר מִבֵּינֵיהֶם מֵהַחֶרֶב,‏ מֵהָרָעָב וּמֵהַמַּגֵּפָה,‏ לְמַעַן יְסַפְּרוּ עַל כָּל תּוֹעֲבוֹתֵיהֶם בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן יֵלְכוּ;‏ וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”‏.‏ 17  וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שׁוּב אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏ 18  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ אֶת לַחְמְךָ אֱכֹל בִּרְעָדָה וְאֶת מֵימֶיךָ שְׁתֵה בַּחֲרָדָה וּבִדְאָגָה.‏ 19  אֱמֹר אֶל עַם הָאָרֶץ,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם בְּאַדְמַת יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏אֶת לַחְמָם בִּדְאָגָה יֹאכְלוּ וְאֶת מֵימֵיהֶם בְּאֵימָה יִשְׁתּוּ,‏ כִּי אַרְצָם תִּהְיֶה שׁוֹמֵמָה כָּלִיל בְּשֶׁל אַלִּימוּת כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ.‏ 20  הֶעָרִים הַמְּיֻשָּׁבוֹת יֻחְרְבוּ,‏ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִשְׁמָמָה;‏ וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”‏’‏”‏.‏ 21  וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שׁוּב אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏ 22  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ מָה הַמָּשָׁל הַזֶּה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם בְּאַדְמַת יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏הַיָּמִים חוֹלְפִים,‏ וְאוֹבֵד כָּל חָזוֹן’‏?‏ 23  לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏אַשְׁבִּית אֶת הַמָּשָׁל הַזֶּה וְלֹא עוֹד יַזְכִּירוּ אוֹתוֹ כְּמָשָׁל בְּיִשְׂרָאֵל”‏’‏.‏ אַךְ אֱמֹר אֲלֵיהֶם,‏ ’‏הַיָּמִים קְרוֹבִים,‏ וְכָל חָזוֹן יִתְגַּשֵּׁם’‏.‏ 24  כִּי לֹא יִהְיֶה עוֹד כָּל חֲזוֹן שָׁוְא אוֹ קֶסֶם* חֲנֻפָּה* בְּתוֹךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל.‏ 25  ‏’‏”‏כִּי אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ אֲדַבֵּר.‏ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר אֲדַבֵּר יֵעָשֶׂה לְלֹא עִכּוּב נוֹסָף.‏ בִּימֵיכֶם,‏ בֵּית הַמֶּרִי,‏ אֲדַבֵּר אֶת הַדָּבָר וְאֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ”‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה’‏”‏.‏ 26  וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה שׁוּב אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏ 27  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ הִנֵּה בְּנֵי* יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים,‏ ’‏הֶחָזוֹן אֲשֶׁר הוּא חוֹזֶה הוּא לְעוֹד זְמַן רַב,‏ וְעַל הֶעָתִיד הָרָחוֹק הוּא מְנַבֵּא’‏.‏ 28  לָכֵן אֱמֹר אֲלֵיהֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏’‏דָּבָר מִדְּבָרַי לֹא יִתְעַכֵּב עוֹד;‏ כָּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר יֵעָשֶׂה’‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”‏’‏”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏כישוף;‏ ניחוש”‏.‏
או ”‏מרמה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בית”‏.‏