יחזקאל 13:1-23
יג וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא נֶגֶד נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לַנְּבִיאִים הַבּוֹדִים נְבוּאוֹת מִלִּבָּם,* ’שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה.
3 כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הוֹי לַנְּבִיאִים הָאֱוִילִים, הַהוֹלְכִים אַחַר רוּחָם שֶׁלָּהֶם, כַּאֲשֶׁר הֵם לֹא רָאוּ דָּבָר!
4 יִשְׂרָאֵל, נְבִיאֶיךָ נִהְיוּ כְּשׁוּעָלִים בֵּין הֶחֳרָבוֹת.
5 לֹא תַּעֲלוּ אֶל הַפְּרָצוֹת בְּחוֹמוֹת הָאֶבֶן כְּדֵי לִבְנוֹת אוֹתָן עֲבוּר בֵּית יִשְׂרָאֵל, כָּךְ שֶׁיּוֹסִיף יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בַּקְּרָב בְּיוֹם יְהֹוָה”.
6 ”הֵם רָאוּ חֲזוֹנוֹת שָׁוְא וְחָזוּ כָּזָב, אֵלֶּה הָאוֹמְרִים, ’זֶה דְּבַר יְהֹוָה’, וִיהֹוָה לֹא שְׁלָחָם, וְהֵם חִכּוּ שֶׁיִּתְקַיֵּם דְּבָרָם.
7 הַאִם לֹא חֲזוֹן שָׁוְא חֲזִיתֶם וְכָזָב נִבֵּאתֶם בְּאָמְרְכֶם, ’זֶה דְּבַר יְהֹוָה’, בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי לֹא אָמַרְתִּי דָּבָר?”’
8 ”’לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”’מִכֵּיוָן שֶׁדִּבַּרְתֶּם שָׁוְא וַחֲזִיתֶם כָּזָב, הִנְנִי נֶגְדְּכֶם’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
9 יָדִי נֶגֶד הַנְּבִיאִים הַחוֹזִים שָׁוְא וְהַמְּנַבְּאִים כָּזָב. הֵם לֹא יִהְיוּ בֵּין אַנְשֵׁי סוֹדִי; וּבְמִרְשַׁם בֵּית יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּתְבוּ; וְאֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יָשׁוּבוּ; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהֹוָה.
10 כָּל זֹאת מִכֵּיוָן שֶׁהִטְעוּ אֶת עַמִּי בְּאָמְרָם, ”יֵשׁ שָׁלוֹם!” וְאֵין שָׁלוֹם. לְאַחַר שֶׁנִּבְנָה קִיר מְחִצָּה דַּק, הֵם מְטַיְּחִים אוֹתוֹ בְּסִיד’.*
11 ”אֱמֹר אֶל הַמְּטַיְּחִים בְּסִיד שֶׁהוּא יִפֹּל. גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף יָבוֹא, וְאַבְנֵי בָּרָד יִפְּלוּ,* וְרוּחוֹת סְעָרָה חֲזָקוֹת יַהַרְסוּ אוֹתוֹ.
12 וּבִנְפֹל הַקִּיר תִּשָּׁאֲלוּ, ’הֵיכָן שִׁכְבַת הַטִּיחַ שֶׁלָּכֶם?’
13 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’אֶגְרֹם לְרוּחוֹת סְעָרָה חֲזָקוֹת לִפְרֹץ בַּחֲמָתִי, וּלְגֶשֶׁם שׁוֹטֵף בְּכַעֲסִי, וּלְאַבְנֵי בָּרָד בְּזַעַם הַרְסָנִי.
14 אֶהֱרֹס אֶת הַקִּיר אֲשֶׁר טִיַּחְתֶּם בְּסִיד וְאַפִּילֵהוּ אֶל הָאָרֶץ, וִיסוֹדוֹ יֵחָשֵׂף. בִּנְפֹל הָעִיר תֹּאבְדוּ בְּתוֹכָהּ; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’.
15 ”’כַּאֲשֶׁר אֲכַלֶּה אֶת חֲמָתִי בַּקִּיר וּבַמְּטַיְּחִים אוֹתוֹ בְּסִיד, אֹמַר לָכֶם: ”הַקִּיר אֵינֶנּוּ, וְהַמְּטַיְּחִים אוֹתוֹ אֵינָם.
16 נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָם, הַמְּנַבְּאִים לִירוּשָׁלַיִם וְהַחוֹזִים לָהּ חֲזוֹנוֹת שָׁלוֹם בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שָׁלוֹם”’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
17 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ נֶגֶד בְּנוֹת עַמְּךָ הַבּוֹדוֹת נְבוּאוֹת מִלִּבָּן, וְהִנָּבֵא נֶגְדָּן.
18 אֱמֹר לָהֶן, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הוֹי לַתּוֹפְרוֹת רְצוּעוֹת לְכָל זְרוֹעַ* וְהָעוֹשׂוֹת רְעָלוֹת לָרֹאשׁ בְּכָל גֹּבַהּ כְּדֵי לָצוּד נְפָשׁוֹת!* הַאִם צָדוֹת אַתֶּן אֶת נַפְשׁוֹת* עַמִּי וּמְנַסּוֹת לְהַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶן* שֶׁלָּכֶן?
19 הַאִם תְּחַלְּלוּ אוֹתִי בְּקֶרֶב עַמִּי בַּעֲבוּר חָפְנֵי שְׂעוֹרָה וּפִסּוֹת לֶחֶם, בַּהֲמִיתְכֶן אֶת אֵלֶּה* שֶׁאֵינָם רְאוּיִים לְמִיתָה וּבְהַצִּילְכֶן אֶת אֵלֶּה* אֲשֶׁר אֵינָם רְאוּיִים לִחְיוֹת, וְתַעֲשׂוּ כֵּן בְּשִׁקְרֵיכֶן לְעַמִּי, הַמַּקְשִׁיבִים לְשִׁקְרֵיכֶן?”’
20 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’הִנְנִי נֶגֶד רְצוּעוֹתֵיכֶן, אֲשֶׁר אַתֶּן מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בָּהֶן כְּדֵי לָצוּד נְפָשׁוֹת* כְּאִלּוּ הָיוּ הֵן צִפּוֹרִים, וְאֶקְרַע אוֹתָן מֵעַל זְרוֹעוֹתֵיכֶן וַאֲשַׁחְרֵר אֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר אַתֶּן צָדוֹת כְּצִפּוֹרִים.
21 אֶקְרַע אֶת רְעָלוֹתֵיכֶן וְאַצִּיל אֶת עַמִּי מִיַּדְכֶן, וְהֵם לֹא יִהְיוּ עוֹד עֲבוּרְכֶן מַטָּרָה לְצַיִד; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה.
22 כִּי דִּכֵּאתֶן אֶת לֵב* הַצַּדִּיק בְּדִבְרֵי הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּכֶן בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי לֹא הִכְאַבְתִּי לוֹ,* וְחִזַּקְתֶּן אֶת יְדֵי הָרָשָׁע, כָּךְ שֶׁהוּא אֵינוֹ שָׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו.
23 לָכֵן אַתֶּן לֹא תֶּחֱזוּ עוֹד שָׁוְא וְלֹא תִּקְסְמוּ קְסָמִים;* וְאַצִּיל אֶת עַמִּי מִיַּדְכֶן, וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’”.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”לנביאי מליבם”.
^ כלומר, בונים קיר פנימי חלש, ובאמצעות סיד מנסים לשוות לו מראה יציב.
^ נה״מ, ”וְאַתֵּנָה [אַתֶּן], אבני אלגביש, תיפולנה”.
^ כלומר, רצועות קסם שענדו סביב המרפק או מפרק כף היד.
^ או ”חיים”.
^ או ”חיי”.
^ או ”חייכן”.
^ או ”נפשות”.
^ או ”נפשות”.
^ או ”אנשים”.
^ או ”ריפיתן את ידי”.
^ או ”לא גרמתי לו מצוקה”.
^ או ”תחזו עתידות; תנחשו”.
