יחזקאל 17‏:1‏-24

  • חידת שני העיטים והגפן ‏(‏1–21‏)‏

  • נצר רך יהיה ארז אדיר ‏(‏22–24‏)‏

יז  וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל.‏  אֱמֹר,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הָעַיִט הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם הַגְּדוֹלוֹת,‏ הָאֲבָרוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְהַנּוֹצוֹת הַמְּלֵאוֹת וְהַצִּבְעוֹנִיּוֹת בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וְלָקַח אֶת צַמֶּרֶת הָאֶרֶז.‏  הוּא קָטַף אֶת עֲנָפוֹ הָעֶלְיוֹן וֶהֱבִיאוֹ אֶל אֶרֶץ הַסּוֹחֲרִים* וְשָׂם אוֹתוֹ בְּעִיר רוֹכְלִים.‏  וְהוּא לָקַח מִזֶּרַע הָאָרֶץ וְשָׂם אוֹתוֹ בְּשָׂדֶה פּוֹרֶה.‏ הוּא שָׁתַל אוֹתוֹ כַּעֲרָבָה לְיַד מַיִם רַבִּים.‏  וְהוּא צָמַח וְהָיָה לְגֶפֶן מִתְפַּשֶּׁטֶת וְשִׁפְלַת קוֹמָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ נוֹטִים פְּנִימָה וְשָׁרָשֶׁיהָ גְּדֵלִים תַּחְתֶּיהָ.‏ כָּךְ הָיָה הוּא לְגֶפֶן הַמַּצְמִיחָה נְצָרִים וְשׁוֹלַחַת עֲנָפִים.‏  ‏”‏’‏”‏וְאָז בָּא עַיִט גָּדוֹל אַחֵר,‏ בַּעַל כְּנָפַיִם גְּדוֹלוֹת וַאֲבָרוֹת עֲצוּמוֹת.‏ וְהַגֶּפֶן הַזֹּאת שָׁלְחָה לְעֶבְרוֹ בִּלְהִיטוּת אֶת שָׁרָשֶׁיהָ,‏ הַרְחֵק מִן הָעֲרוּגוֹת שֶׁבָּהֶן הָיְתָה נְטוּעָה,‏ וְשָׁלְחָה לְעֶבְרוֹ אֶת עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁיַּשְׁקֶה אוֹתָהּ.‏  הִיא כְּבָר נִשְׁתְּלָה בְּשָׂדֶה טוֹב לְיַד מַיִם רַבִּים,‏ כְּדֵי לְהַצְמִיחַ עֲנָפִים,‏ לָשֵׂאת פְּרִי וְלִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדִּירָה”‏’‏.‏  ‏”‏אֱמֹר,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הַאִם הִיא תַּצְלִיחַ?‏ הַאִם מִישֶׁהוּ לֹא יַעֲקֹר אֶת שָׁרָשֶׁיהָ וְיִגְרֹם לְפִרְיָהּ לְהַרְקִיב וְלִנְצָרֶיהָ לִנְבֹּל?‏ הִיא תִּהְיֶה כֹּה יְבֵשָׁה עַד כִּי לֹא יִהְיֶה צֹרֶךְ בִּזְרוֹעַ חֲזָקָה אוֹ בַּאֲנָשִׁים רַבִּים כְּדֵי לְעָקְרָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ.‏ 10  הִיא אָמְנָם שְׁתוּלָה,‏ אַךְ הַאִם תַּצְלִיחַ?‏ הַאִם לֹא תִּיבַשׁ לְגַמְרֵי כַּאֲשֶׁר תִּנְשֹׁב עָלֶיהָ הָרוּחַ הַמִּזְרָחִית?‏ בָּעֲרוּגָה שֶׁבָּהּ צָמְחָה הִיא תִּיבַשׁ”‏’‏”‏.‏ 11  וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏ 12  ‏”‏אֱמֹר נָא לְבֵית הַמֶּרִי,‏ ’‏הַאֵינְכֶם מְבִינִים אֶת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?‏’‏ אֱמֹר,‏ ’‏הִנֵּה בָּא מֶלֶךְ בָּבֶל לִירוּשָׁלַיִם וְלָקַח אֶת מַלְכָּהּ וְאֶת שָׂרֶיהָ וְהֵבִיא אוֹתָם אֵלָיו אֶל בָּבֶל.‏ 13  וְהוּא לָקַח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה* וְכָרַת אִתּוֹ בְּרִית וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ.‏ וְאָז הוּא לָקַח אֶת נִכְבְּדֵי הָאָרֶץ,‏ 14  כְּדֵי שֶׁתֻּשְׁפַּל הַמַּמְלָכָה וְלֹא תּוּכַל לָקוּם,‏ וְרַק עַל־יְדֵי שְׁמִירַת בְּרִיתוֹ תּוּכַל הִיא לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם.‏ 15  אַךְ הַמֶּלֶךְ לְבַסּוֹף מָרַד בּוֹ בְּשָׁלְחוֹ אֶת שְׁלִיחָיו לְמִצְרַיִם כְּדֵי לִרְכֹּשׁ מֵהֶם סוּסִים וְצָבָא גָּדוֹל.‏ הַאִם יַצְלִיחַ?‏ הַאִם עוֹשֵׂה דְּבָרִים אֵלֶּה יִמָּלֵט מֵעֹנֶשׁ?‏ הֲיוּכַל לְהָפֵר אֶת הַבְּרִית וּלְהִמָּלֵט?‏’‏ 16  ‏”‏’‏”‏חַי אֲנִי”‏,‏* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ ”‏אִם לֹא יָמוּת הוּא בְּבָבֶל,‏ בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא הַמֶּלֶךְ* אֲשֶׁר הִמְלִיכוֹ,‏* זֶה אֲשֶׁר לִשְׁבוּעָתוֹ הוּא בָּז וַאֲשֶׁר אֶת בְּרִיתוֹ הֵפֵר.‏ 17  וּצְבָאוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל פַּרְעֹה וְחַיָּלָיו הָרַבִּים לֹא יוּכְלוּ לַעֲזֹר בַּמִּלְחָמָה,‏ כַּאֲשֶׁר יוּקְמוּ סוֹלְלוֹת מָצוֹר וְיִבָּנוּ חוֹמוֹת מָצוֹר כְּדֵי לְהַכְרִית נְפָשׁוֹת* רַבּוֹת.‏ 18  הוּא בָּז לַשְּׁבוּעָה וְהֵפֵר בְּרִית.‏ אַף כִּי הִבְטִיחַ הַבְטָחָה,‏* הוּא עָשָׂה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה,‏ וְהוּא לֹא יִמָּלֵט”‏’‏.‏ 19  ‏”‏’‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏חַי אֲנִי,‏ אִם לֹא אָמִיט עַל רֹאשׁוֹ אֶת הַשְׁלָכוֹת מַעֲשָׂיו כִּי בָּז לִשְׁבוּעָתִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי.‏ 20  אָטִיל עָלָיו אֶת רִשְׁתִּי,‏ וְהוּא יִתָּפֵס בְּרֶשֶׁת הַצַּיִד שֶׁלִּי.‏ אָבִיא אוֹתוֹ אֶל בָּבֶל וְאָבוֹא אִתּוֹ בְּמִשְׁפָּט שָׁם עַל בְּגִידָתוֹ אֲשֶׁר בָּגַד בִּי.‏ 21  כָּל הַפְּלִיטִים מִקֶּרֶב חַיָּלָיו יִפְּלוּ בַּחֶרֶב,‏ וְהַנִּשְׁאָרִים יָפוּצוּ לְכָל עֵבֶר.‏* וְאָז תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ דִּבַּרְתִּי”‏’‏.‏ 22  ‏”‏’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏אֲנִי אֶקַּח עָנָף מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָם וְאֶשְׁתֹּל אוֹתוֹ,‏ מֵרֹאשׁ עֲנָפָיו אֶקְטֹף נֵצֶר רַךְ,‏ וַאֲנִי עַצְמִי אֶשְׁתֹּל אוֹתוֹ עַל הַר גָּבוֹהַּ וְנִשָּׂא.‏ 23  עַל הַר גָּבוֹהַּ בְּיִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֹּל אוֹתוֹ;‏ וַעֲנָפָיו יִצְמְחוּ,‏ וְהוּא יַעֲשֶׂה פְּרִי וְיִהְיֶה לְאֶרֶז אַדִּיר.‏ וְכָל סוּגֵי הַצִּפּוֹרִים יִשְׁכְּנוּ תַּחְתָּיו וְיִמְצְאוּ מַחֲסֶה בְּצֵל עַלְוָתוֹ.‏ 24  וְיֵדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ הִשְׁפַּלְתִּי אֶת הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ וְהִגְבַּהְתִּי אֶת הָעֵץ הַשָּׁפָל;‏ יִבַּשְׁתִּי אֶת הָעֵץ הַלַּח* וְהִפְרַחְתִּי אֶת הָעֵץ הַיָּבֵשׁ.‏ אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי זֹאת”‏’‏”‏.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏ארץ כנען”‏.‏
או ”‏אחד מן הצאצאים המלכותיים”‏.‏
לשון שבועה.‏
כלומר,‏ נבוכדנאצר.‏
כלומר,‏ את צדקיהו.‏
או ”‏חיים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נתן ידו”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לכל רוח”‏.‏
או ”‏הירוק”‏.‏