יחזקאל 17:1-24
יז וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, חוּד חִידָה וּמְשֹׁל מָשָׁל עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל.
3 אֱמֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הָעַיִט הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם הַגְּדוֹלוֹת, הָאֲבָרוֹת הָאֲרֻכּוֹת וְהַנּוֹצוֹת הַמְּלֵאוֹת וְהַצִּבְעוֹנִיּוֹת בָּא אֶל הַלְּבָנוֹן וְלָקַח אֶת צַמֶּרֶת הָאֶרֶז.
4 הוּא קָטַף אֶת עֲנָפוֹ הָעֶלְיוֹן וֶהֱבִיאוֹ אֶל אֶרֶץ הַסּוֹחֲרִים* וְשָׂם אוֹתוֹ בְּעִיר רוֹכְלִים.
5 וְהוּא לָקַח מִזֶּרַע הָאָרֶץ וְשָׂם אוֹתוֹ בְּשָׂדֶה פּוֹרֶה. הוּא שָׁתַל אוֹתוֹ כַּעֲרָבָה לְיַד מַיִם רַבִּים.
6 וְהוּא צָמַח וְהָיָה לְגֶפֶן מִתְפַּשֶּׁטֶת וְשִׁפְלַת קוֹמָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ נוֹטִים פְּנִימָה וְשָׁרָשֶׁיהָ גְּדֵלִים תַּחְתֶּיהָ. כָּךְ הָיָה הוּא לְגֶפֶן הַמַּצְמִיחָה נְצָרִים וְשׁוֹלַחַת עֲנָפִים.
7 ”’”וְאָז בָּא עַיִט גָּדוֹל אַחֵר, בַּעַל כְּנָפַיִם גְּדוֹלוֹת וַאֲבָרוֹת עֲצוּמוֹת. וְהַגֶּפֶן הַזֹּאת שָׁלְחָה לְעֶבְרוֹ בִּלְהִיטוּת אֶת שָׁרָשֶׁיהָ, הַרְחֵק מִן הָעֲרוּגוֹת שֶׁבָּהֶן הָיְתָה נְטוּעָה, וְשָׁלְחָה לְעֶבְרוֹ אֶת עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁיַּשְׁקֶה אוֹתָהּ.
8 הִיא כְּבָר נִשְׁתְּלָה בְּשָׂדֶה טוֹב לְיַד מַיִם רַבִּים, כְּדֵי לְהַצְמִיחַ עֲנָפִים, לָשֵׂאת פְּרִי וְלִהְיוֹת לְגֶפֶן אַדִּירָה”’.
9 ”אֱמֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הַאִם הִיא תַּצְלִיחַ? הַאִם מִישֶׁהוּ לֹא יַעֲקֹר אֶת שָׁרָשֶׁיהָ וְיִגְרֹם לְפִרְיָהּ לְהַרְקִיב וְלִנְצָרֶיהָ לִנְבֹּל? הִיא תִּהְיֶה כֹּה יְבֵשָׁה עַד כִּי לֹא יִהְיֶה צֹרֶךְ בִּזְרוֹעַ חֲזָקָה אוֹ בַּאֲנָשִׁים רַבִּים כְּדֵי לְעָקְרָהּ מִשָּׁרָשֶׁיהָ.
10 הִיא אָמְנָם שְׁתוּלָה, אַךְ הַאִם תַּצְלִיחַ? הַאִם לֹא תִּיבַשׁ לְגַמְרֵי כַּאֲשֶׁר תִּנְשֹׁב עָלֶיהָ הָרוּחַ הַמִּזְרָחִית? בָּעֲרוּגָה שֶׁבָּהּ צָמְחָה הִיא תִּיבַשׁ”’”.
11 וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
12 ”אֱמֹר נָא לְבֵית הַמֶּרִי, ’הַאֵינְכֶם מְבִינִים אֶת מַשְׁמָעוּת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה?’ אֱמֹר, ’הִנֵּה בָּא מֶלֶךְ בָּבֶל לִירוּשָׁלַיִם וְלָקַח אֶת מַלְכָּהּ וְאֶת שָׂרֶיהָ וְהֵבִיא אוֹתָם אֵלָיו אֶל בָּבֶל.
13 וְהוּא לָקַח מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה* וְכָרַת אִתּוֹ בְּרִית וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתוֹ. וְאָז הוּא לָקַח אֶת נִכְבְּדֵי הָאָרֶץ,
14 כְּדֵי שֶׁתֻּשְׁפַּל הַמַּמְלָכָה וְלֹא תּוּכַל לָקוּם, וְרַק עַל־יְדֵי שְׁמִירַת בְּרִיתוֹ תּוּכַל הִיא לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְקַיֵּם.
15 אַךְ הַמֶּלֶךְ לְבַסּוֹף מָרַד בּוֹ בְּשָׁלְחוֹ אֶת שְׁלִיחָיו לְמִצְרַיִם כְּדֵי לִרְכֹּשׁ מֵהֶם סוּסִים וְצָבָא גָּדוֹל. הַאִם יַצְלִיחַ? הַאִם עוֹשֵׂה דְּבָרִים אֵלֶּה יִמָּלֵט מֵעֹנֶשׁ? הֲיוּכַל לְהָפֵר אֶת הַבְּרִית וּלְהִמָּלֵט?’
16 ”’”חַי אֲנִי”,* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ”אִם לֹא יָמוּת הוּא בְּבָבֶל, בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָא הַמֶּלֶךְ* אֲשֶׁר הִמְלִיכוֹ,* זֶה אֲשֶׁר לִשְׁבוּעָתוֹ הוּא בָּז וַאֲשֶׁר אֶת בְּרִיתוֹ הֵפֵר.
17 וּצְבָאוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל פַּרְעֹה וְחַיָּלָיו הָרַבִּים לֹא יוּכְלוּ לַעֲזֹר בַּמִּלְחָמָה, כַּאֲשֶׁר יוּקְמוּ סוֹלְלוֹת מָצוֹר וְיִבָּנוּ חוֹמוֹת מָצוֹר כְּדֵי לְהַכְרִית נְפָשׁוֹת* רַבּוֹת.
18 הוּא בָּז לַשְּׁבוּעָה וְהֵפֵר בְּרִית. אַף כִּי הִבְטִיחַ הַבְטָחָה,* הוּא עָשָׂה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהוּא לֹא יִמָּלֵט”’.
19 ”’לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”חַי אֲנִי, אִם לֹא אָמִיט עַל רֹאשׁוֹ אֶת הַשְׁלָכוֹת מַעֲשָׂיו כִּי בָּז לִשְׁבוּעָתִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי.
20 אָטִיל עָלָיו אֶת רִשְׁתִּי, וְהוּא יִתָּפֵס בְּרֶשֶׁת הַצַּיִד שֶׁלִּי. אָבִיא אוֹתוֹ אֶל בָּבֶל וְאָבוֹא אִתּוֹ בְּמִשְׁפָּט שָׁם עַל בְּגִידָתוֹ אֲשֶׁר בָּגַד בִּי.
21 כָּל הַפְּלִיטִים מִקֶּרֶב חַיָּלָיו יִפְּלוּ בַּחֶרֶב, וְהַנִּשְׁאָרִים יָפוּצוּ לְכָל עֵבֶר.* וְאָז תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי”’.
22 ”’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”אֲנִי אֶקַּח עָנָף מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָם וְאֶשְׁתֹּל אוֹתוֹ, מֵרֹאשׁ עֲנָפָיו אֶקְטֹף נֵצֶר רַךְ, וַאֲנִי עַצְמִי אֶשְׁתֹּל אוֹתוֹ עַל הַר גָּבוֹהַּ וְנִשָּׂא.
23 עַל הַר גָּבוֹהַּ בְּיִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֹּל אוֹתוֹ; וַעֲנָפָיו יִצְמְחוּ, וְהוּא יַעֲשֶׂה פְּרִי וְיִהְיֶה לְאֶרֶז אַדִּיר. וְכָל סוּגֵי הַצִּפּוֹרִים יִשְׁכְּנוּ תַּחְתָּיו וְיִמְצְאוּ מַחֲסֶה בְּצֵל עַלְוָתוֹ.
24 וְיֵדְעוּ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, הִשְׁפַּלְתִּי אֶת הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ וְהִגְבַּהְתִּי אֶת הָעֵץ הַשָּׁפָל; יִבַּשְׁתִּי אֶת הָעֵץ הַלַּח* וְהִפְרַחְתִּי אֶת הָעֵץ הַיָּבֵשׁ. אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי זֹאת”’”.
