יחזקאל 2:1-10
ב וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”בֶּן אָדָם,* עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ כְּדֵי שֶׁאֲדַבֵּר אִתְּךָ”.
2 וְכַאֲשֶׁר דִּבֵּר אֵלַי, נִכְנְסָה בִּי רוּחַ וְהֶעֱמִידָה אוֹתִי עַל רַגְלַי וְיָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת הַמְּדַבֵּר אֵלַי.
3 וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”בֶּן אָדָם, אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל אֻמּוֹת מַרְדָנִיּוֹת אֲשֶׁר מָרְדוּ בִּי. הֵם וַאֲבוֹתֵיהֶם פָּשְׁעוּ בִּי עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
4 אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֶל בָּנִים מַתְרִיסִים* וּקְשֵׁי לֵב, וְעָלֶיךָ לוֹמַר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה’.
5 וְהֵם, אִם יַקְשִׁיבוּ וְאִם יְסָרְבוּ לְהַקְשִׁיב — כִּי בֵּית מֶרִי הֵם — הֵם יֵדְעוּ כִּי נָבִיא הָיָה בְּקִרְבָּם.
6 ”אַךְ אַתָּה, בֶּן אָדָם, אַל תִּירָא מֵהֶם, וּמִדִּבְרֵיהֶם אַל תִּירָא, אַף כִּי אַתָּה מֻקָּף בְּקוֹצִים וְדַרְדָּרִים* וְיוֹשֵׁב בְּקֶרֶב עַקְרַבִּים. אַל תִּירָא מִדִּבְרֵיהֶם, וְאַל תִּתָּקֵף אֵימָה מִמַּרְאֵה פְּנֵיהֶם, כִּי בֵּית מֶרִי הֵם.
7 דַּבֵּר אֶת דְּבָרַי אֲלֵיהֶם, אִם יִשְׁמְעוּ וְאִם לֹא, כִּי בְּנֵי מֶרִי הֵם.
8 ”אַךְ אַתָּה, בֶּן אָדָם, הַקְשֵׁב לְמָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ. אַל תִּהְיֶה מַרְדָן כְּבֵית הַמֶּרִי הַזֶּה. פְּתַח פִּיךָ וֶאֱכֹל אֶת אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ”.
9 וְרָאִיתִי וְהִנֵּה יָד הָיְתָה שְׁלוּחָה אֵלַי, וּבְתוֹכָהּ רָאִיתִי מְגִלָּה כְּתוּבָה.*
10 כַּאֲשֶׁר הוּא פָּרַשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי, הִיא הָיְתָה כְּתוּבָה מִלְּפָנִים וּמֵאָחוֹר. קִינוֹת וְאֵבֶל וִילָלָה הָיוּ כְּתוּבִים בָּהּ.
