יחזקאל 20:1-49
כ וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי, בַּיּוֹם הָעֲשִׂירִי לַחֹדֶשׁ, בָּאוּ כַּמָּה מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשְׁבוּ לְפָנַי כְּדֵי לִשְׁאֹל אֶת פִּי יְהֹוָה.
2 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
3 ”בֶּן אָדָם, דַּבֵּר עִם זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וֶאֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הַאִם לִשְׁאֹל אֶת פִּי אַתֶּם בָּאִים? ’חַי אֲנִי,* אִם אֶעֱנֶה לָכֶם’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”’.
4 ”הַאִם אַתָּה מוּכָן לִשְׁפֹּט אוֹתָם?* הֲמוּכָן אַתָּה לִשְׁפֹּט אוֹתָם, בֶּן אָדָם? הוֹדַע לָהֶם אֶת תּוֹעֲבוֹת אֲבוֹתֵיהֶם.
5 אֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”בַּיּוֹם שֶׁבָּחַרְתִּי בְּיִשְׂרָאֵל, גַּם נִשְׁבַּעְתִּי* לְזֶרַע* בֵּית יַעֲקֹב, וְנוֹדַעְתִּי לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. כֵּן, נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם וְאָמַרְתִּי, ’אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם’.
6 בַּיּוֹם הַהוּא נִשְׁבַּעְתִּי לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּי* עֲבוּרָם, זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. הִיא הָיְתָה הַיָּפָה* מִכָּל הָאֲרָצוֹת.
7 וְאָמַרְתִּי לָהֶם, ’אִישׁ אִישׁ מִכֶּם, הַשְׁלִיכוּ אֶת הַשִּׁקּוּצִים אֲשֶׁר לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם; אַל תִּטָּמְאוּ בֶּאֱלִילֵי מִצְרַיִם הַמְּתֹעָבִים.* אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם’.
8 ”’”אַךְ הֵם מָרְדוּ בִּי וְלֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ לִי. הֵם לֹא הִשְׁלִיכוּ אֶת הַשִּׁקּוּצִים אֲשֶׁר לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, וְלֹא עָזְבוּ אֶת אֱלִילֵי מִצְרַיִם הַמְּתֹעָבִים. לָכֵן הִבְטַחְתִּי לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם וּלְכַלּוֹת בָּהֶם אֶת כַּעֲסִי בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרַיִם.
9 אַךְ פָּעַלְתִּי לְמַעַן שְׁמִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחֻלַּל לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר בְּקִרְבָּן הֵם חָיוּ. כִּי נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת הָאֵלֶּה בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
10 וְהוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהוֹבַלְתִּי אוֹתָם אֶל הַמִּדְבָּר.
11 ”’”וְנָתַתִּי לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְהוֹדַעְתִּי לָהֶם אֶת מִשְׁפָּטַי, כְּדֵי שֶׁהָאָדָם הָעוֹשֶׂה אוֹתָם יִחְיֶה בִּזְכוּתָם.
12 וְגַם אֶת שַׁבְּתוֹתַי נָתַתִּי לָהֶם לִהְיוֹת לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם, לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, הוּא הַמְּקַדֵּשׁ אוֹתָם.
13 ”’”אַךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל מָרְדוּ בִּי בַּמִּדְבָּר. בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ וּבְמִשְׁפָּטַי מָאֲסוּ, אֲשֶׁר אִם יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם, יִחְיֶה בִּזְכוּתָם. אֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ מְאוֹד. לָכֵן הִבְטַחְתִּי לִשְׁפֹּךְ אֶת חֲמָתִי עֲלֵיהֶם בַּמִּדְבָּר כְּדֵי לְכַלּוֹתָם.
14 פָּעַלְתִּי לְמַעַן שְׁמִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחֻלַּל לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר לְעֵינֵיהֶן הוֹצֵאתִי אוֹתָם.
15 וְגַם נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם בַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא אָבִיא אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם — אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הַיָּפָה* מִכָּל הָאֲרָצוֹת —
16 כִּי בְּמִשְׁפָּטַי מָאֲסוּ, בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ, כִּי לִבָּם הָלַךְ אַחֲרֵי אֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים.
17 ”’”אַךְ חַסְתִּי עֲלֵיהֶם* וְלֹא הִשְׁמַדְתִּי אוֹתָם; לֹא כִּלִּיתִי אוֹתָם בַּמִּדְבָּר.
18 אָמַרְתִּי אֶל בְּנֵיהֶם בַּמִּדְבָּר, ’בְּחֻקֵּי אֲבוֹתֵיכֶם אַל תֵּלְכוּ וְאֶת מִשְׁפְּטֵיהֶם אַל תִּשְׁמְרוּ וּבֶאֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים אַל תִּטָּמְאוּ.
19 אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם. בְּחֻקּוֹתַי לְכוּ, וְאֶת מִשְׁפָּטַי שִׁמְרוּ וַעֲשׂוּ אוֹתָם.
20 וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי קַדְּשׁוּ, וְהֵן יִהְיוּ לְאוֹת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם’.
21 ”’”אַךְ הַבָּנִים הֵחֵלּוּ לִמְרֹד בִּי. בְּחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ, וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא שָׁמְרוּ וְלֹא עָשׂוּ, אֲשֶׁר אִם הָאָדָם יַעֲשֶׂה אוֹתָם, יִחְיֶה בִּזְכוּתָם. אֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ. לָכֵן הִבְטַחְתִּי לִשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם וּלְכַלּוֹת בָּהֶם אֶת כַּעֲסִי בַּמִּדְבָּר.
22 אַךְ אֲנִי נִמְנַעְתִּי מִכָּךְ וּפָעַלְתִּי לְמַעַן שְׁמִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחֻלַּל לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת, אֲשֶׁר לְעֵינֵיהֶן הוֹצֵאתִי אוֹתָם.
23 וְגַם נִשְׁבַּעְתִּי לָהֶם בַּמִּדְבָּר שֶׁאָפִיץ אוֹתָם בָּאֻמּוֹת וְאֶזְרֶה אוֹתָם בָּאֲרָצוֹת,
24 כִּי אֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עָשׂוּ וּבְחֻקּוֹתַי מָאֲסוּ, אֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ וְאַחֲרֵי אֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים שֶׁל אֲבוֹתֵיהֶם הָלְכוּ.*
25 וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם לָלֶכֶת אַחֲרֵי חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים אֲשֶׁר הֵם לֹא יָכְלוּ לִחְיוֹת בִּזְכוּתָם.
26 נָתַתִּי לָהֶם לְהִטָּמֵא בְּקָרְבְּנוֹתֵיהֶם שֶׁלָּהֶם — בְּהַעֲבִירָם כָּל בְּכוֹר בָּאֵשׁ — כְּדֵי לַהֲפֹךְ אוֹתָם לִשְׁמָמָה, לְמַעַן יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”’.
27 ”לָכֵן דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בֶּן אָדָם, וֶאֱמֹר לָהֶם, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”גַּם בָּזֹאת גִּדְּפוּ אוֹתִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּבָגְדָם בִּי.
28 הֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לָהֶם. כַּאֲשֶׁר רָאוּ כָּל גִּבְעָה רָמָה וְכָל עֵץ עָבֹת, הֵחֵלּוּ לִזְבֹּחַ שָׁם אֶת זִבְחֵיהֶם וְאֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶם הַמַּכְעִיסִים. הֵם הִצִּיגוּ אֶת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ* שֶׁל זִבְחֵיהֶם וְנָסְכוּ שָׁם אֶת נִסְכֵּיהֶם.
29 וְשָׁאַלְתִּי אוֹתָם, ’מָה פֵּשֶׁר הַבָּמָה אֲשֶׁר אַתֶּם הוֹלְכִים אֵלֶיהָ? (הִיא נִקְרֵאת בָּמָה* עַד הַיּוֹם הַזֶּה.)’”’
30 ”לָכֵן אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הַאִם כְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵיכֶם אַתֶּם נִטְמָאִים בְּלֶכְתְּכֶם אַחֲרֵי אֱלִילֵיהֶם הַמְּשֻׁקָּצִים כְּדֵי לִזְנוֹת אַחֲרֵיהֶם?*
31 וְעוֹדְכֶם נִטְמָאִים עַד הַיּוֹם בְּהַקְרִיבְכֶם זְבָחִים לְכָל אֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים וּבְהַעֲבִירְכֶם אֶת בְּנֵיכֶם בָּאֵשׁ? הַאִם לְנֹכַח זֹאת עָלַי לַעֲנוֹת לָכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל?”’
”’חַי אֲנִי’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’לֹא אֶעֱנֶה לָכֶם.
32 וְהַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָה עַל רוּחֲכֶם בְּאָמְרְכֶם, ”נִהְיֶה כָּאֻמּוֹת, כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת, הַמְּשָׁרְתוֹת* עֵץ וָאֶבֶן”, לֹא יָקוּם וְלֹא יִהְיֶה’”.
33 ”’חַי אֲנִי’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלֹךְ עֲלֵיכֶם.
34 אוֹצִיא אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וַאֲקַבֵּץ אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן נְפוֹצוֹתֶם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה.
35 אָבִיא אֶתְכֶם אֶל מִדְבַּר הָעַמִּים וְאָבוֹא אִתְּכֶם בְּמִשְׁפָּט שָׁם פָּנִים אֶל פָּנִים.
36 ”’כְּפִי שֶׁבָּאתִי בְּמִשְׁפָּט עִם אֲבוֹתֵיכֶם בְּמִדְבַּר אֶרֶץ מִצְרַיִם, כָּךְ אָבוֹא בְּמִשְׁפָּט אִתְּכֶם’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
37 ’אַעֲבִיר אֶתְכֶם תַּחַת שֵׁבֶט הָרוֹעֶה וְאָטִיל עֲלֵיכֶם מְחֻיָּבוּת לַבְּרִית.*
38 אַךְ אָסִיר מִכֶּם אֶת הַמּוֹרְדִים וְאֶת הַפּוֹשְׁעִים בִּי. כִּי אוֹצִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם,* אַךְ אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּנְסוּ; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’.
39 ”וְאַתֶּם, בֵּית יִשְׂרָאֵל, כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’לְכוּ אִישׁ אִישׁ מִכֶּם וְעִבְדוּ אֶת אֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים. אַךְ לְאַחַר מִכֵּן אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ לִי, לֹא תּוּכְלוּ עוֹד לְחַלֵּל אֶת שְׁמִי הַקָּדוֹשׁ בְּזִבְחֵיכֶם וּבֶאֱלִילֵיכֶם הַמְּתֹעָבִים’.
40 ”’כִּי בְּהַר קָדְשִׁי, בְּהַר גָּבוֹהַּ בְּיִשְׂרָאֵל’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’שָׁם יַעַבְדוּנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם, בָּאָרֶץ. שָׁם אֶהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן מֵהֶם, וְשָׁם אֶדְרֹשׁ אֶת תְּרוּמוֹתֵיכֶם וְאֶת רֵאשִׁית זִבְחֵיכֶם, אֶת כָּל קָדְשֵׁיכֶם.
41 בִּזְכוּת רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ* אֶהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן מִכֶּם כַּאֲשֶׁר אוֹצִיא אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים וַאֲקַבֵּץ אֶתְכֶם מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר נְפוֹצוֹתֶם אֲלֵיהֶן; וְאֶתְקַדֵּשׁ בְּקִרְבְּכֶם לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת’.
42 ”’וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה בַּהֲבִיאִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לָתֵת לַאֲבוֹתֵיכֶם.
43 וְתִזְכְּרוּ שָׁם אֶת הִתְנַהֲגוּתְכֶם וְאֶת כָּל מַעַלְלֵיכֶם אֲשֶׁר בָּהֶם נִטְמֵאתֶם, וּתְתַעֲבוּ אֶת עַצְמְכֶם* בִּגְלַל כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם.
44 וְאָז תֵּדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אֶנְהַג בָּכֶם כָּךְ לְמַעַן שְׁמִי, לֹא לְפִי דַּרְכֵיכֶם הָרָעוֹת וּלְפִי מַעַלְלֵיכֶם הַנִּשְׁחָתִים, בֵּית יִשְׂרָאֵל’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
45 וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
46 ”בֶּן אָדָם, הַפְנֵה פָּנֶיךָ דָּרוֹמָה וְהַכְרֵז אֶל הַדָּרוֹם, וְהִנָּבֵא עַל יַעַר שְׂדֵה הַדָּרוֹם.
47 אֱמֹר לְיַעַר הַדָּרוֹם, ’שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה. כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי מַצִּית נֶגְדְּךָ אֵשׁ, וְהִיא תֹּאכַל בְּךָ כָּל עֵץ לַח* וְכָל עֵץ יָבֵשׁ. הַלֶּהָבָה לֹא תִּכְבֶּה, וְכָל פָּנִים יִצָּרְבוּ בָּהּ, מִדָּרוֹם וְעַד צָפוֹן.
48 וְיִרְאוּ כָּל בָּשָׂר* כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, הִבְעַרְתִּי אוֹתָהּ, וְהִיא לֹא תִּכְבֶּה”’”.
49 וְאָמַרְתִּי: ”אֲבוֹי, אֲדֹנָי יְהֹוָה! הֵם אוֹמְרִים עָלַי, ’הוּא אֵינוֹ אֶלָּא מְדַבֵּר בְּחִידוֹת!’”*
הערות שוליים
^ לשון שבועה.
^ או ”להכריז על משפטם?”
^ נה״מ, ”ואשא ידי”.
^ או ”לצאצאי”.
^ או ”תרתי; ריגלתי”.
^ או ”קישוט; עיטור”. נה״מ, ”צבי”.
^ נה״מ, ”גילולי מצרים”, אולי מן המילה ”גללים”. המילה משמשת ככינוי גנאי.
^ או ”קישוט; עיטור”. נה״מ, ”צבי”.
^ נה״מ, ”ותחוס עיני עליהם”.
^ נה״מ, ”היו עיניהם”.
^ או ”מפייס; מרגיע”. מלשון ”נוח; מנוחה”.
^ שמו של מקדש אלילי.
^ או ”לזנות עימם זנות רוחנית”.
^ או ”סוגדות ל; עובדות”.
^ נה״מ, ”והבאתי אתכם במסורת [מַאֲסֹרֶת; קשר] הברית”.
^ או ”מן הארץ שבה הם מתגוררים כתושבים זרים”.
^ או ”מפייס; מרגיע”. מלשון ”נוח; מנוחה”.
^ נה״מ, ”בפניכם”, את פניכם.
^ או ”ירוק”.
^ או ”כל האנשים”.
^ או ”מושל משלים!”
