יחזקאל 21:1-32
כא וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, הַפְנֵה פָּנֶיךָ אֶל יְרוּשָׁלַיִם, וְהַכְרֵז נֶגֶד הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְהִנָּבֵא נֶגֶד אַדְמַת יִשְׂרָאֵל.
3 אֱמֹר לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”הִנְנִי נֶגְדֵּךְ, וְאוֹצִיא חַרְבִּי מִנְּדָנָהּ וְאַכְרִית מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע.
4 מִכֵּיוָן שֶׁאַכְרִית מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע, תִּשָּׁלֵף חַרְבִּי מִנְּדָנָהּ נֶגֶד כָּל בָּשָׂר,* מִדָּרוֹם וְעַד צָפוֹן.
5 כָּל אָדָם יֵדַע כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, שָׁלַפְתִּי חַרְבִּי מִנְּדָנָהּ. הִיא לֹא תָּשׁוּב עוֹד”’.
6 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, הֵאָנַח בִּרְעָדָה,* כֵּן, בִּמְרִירוּת הֵאָנַח לְעֵינֵיהֶם.
7 וְאִם יֹאמְרוּ לְךָ, ’עַל מָה אַתָּה נֶאֱנָח?’ אַתָּה תֹּאמַר, ’בִּגְלַל שְׁמוּעָה’.* כִּי הִיא אָכֵן תָּבוֹא, וְיִמַּס כָּל לֵב מִפַּחַד, וְיִרְפּוּ כָּל יָדַיִם, וְכָל רוּחַ תֵּחָלֵשׁ וְכָל בִּרְכַּיִם יִטְּפוּ מַיִם.* ’הִנֵּה הִיא אָכֵן תָּבוֹא — הִיא תִּקְרֶה’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”.
8 וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
9 ”בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא וֶאֱמֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”אֱמֹר, ’חֶרֶב! חֶרֶב מֻשְׁחֶזֶת, וְהִיא מְמֹרֶקֶת.
10 הִיא מֻשְׁחֶזֶת כְּדֵי לִטְבֹּחַ טֶבַח גָּדוֹל; הִיא מְמֹרֶקֶת כְּדֵי לִבְהֹק כְּבָרָק’”’”.
”הַאִם לֹא נָשִׂישׂ?”
”’הַאִם הִיא* תִּמְאַס בְּשֵׁבֶט* בְּנִי, כְּפִי שֶׁמּוֹאֶסֶת הִיא בְּכָל עֵץ?
11 ”’הִיא נִמְסֶרֶת כְּדֵי שֶׁיְּמָרְקוּ אוֹתָהּ וְיָנִיפוּ אוֹתָהּ בַּיָּד. הַחֶרֶב מֻשְׁחֶזֶת וּמְמֹרֶקֶת כְּדֵי לָתֵת אוֹתָהּ בְּיַד מוֹצִיא לְהוֹרֵג.
12 ”’זְעַק וְקוֹנֵן, בֶּן אָדָם, כִּי הִיא בָּאָה נֶגֶד עַמִּי; הִיא נֶגֶד כָּל נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה יִהְיוּ קָרְבְּנוֹת הַחֶרֶב יַחַד עִם עַמִּי. לָכֵן הַכֵּה עַל יְרֵכְךָ בְּצַעַר.
13 כִּי נֶעֶרְכָה בְּחִינָה, וּמָה יִקְרֶה אִם תִּמְאַס הַחֶרֶב בַּשֵּׁבֶט?* הוּא יֶחְדַּל לְהִתְקַיֵּם’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.
14 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא וְהַכֵּה כַּף אֶל כַּף וַחֲזֹר וֶאֱמֹר ’חֶרֶב!’ שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים. חֶרֶב חֲלָלִים הִיא, חֶרֶב טֶבַח גָּדוֹל, הַמַּקִּיפָה אוֹתָם.
15 לִבָּם יִמַּס מִפַּחַד וְרַבִּים יִפְּלוּ בְּשַׁעֲרֵי עָרֵיהֶם; אֲבַצֵּעַ טֶבַח בַּחֶרֶב. כֵּן, הִיא בּוֹהֶקֶת כְּבָרָק וּמְמֹרֶקֶת לַטֶּבַח!
16 חִתְכִי בְּחַדּוּת מִיָּמִין! הַכִּי מִשְּׂמֹאל! לְכִי לְאָן שֶׁפּוֹנֶה לַהֲבֵךְ!
17 גַּם אֲנִי אַכֶּה כַּפִּי אֶל כַּפִּי וַאֲשַׁכֵּךְ אֶת חֲמָתִי. אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי”.
18 וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
19 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, סַמֵּן שְׁתֵּי דְּרָכִים לְבוֹאָהּ שֶׁל חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל. שְׁתֵּיהֶן יֵצְאוּ מֵאוֹתָהּ אֶרֶץ, וְיֵשׁ לְהַצִּיב תַּמְרוּר* בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ מִסְתַּעֶפֶת הַדֶּרֶךְ לִשְׁתֵּי הֶעָרִים.
20 סַמֵּן דֶּרֶךְ אַחַת לְבוֹאָהּ שֶׁל הַחֶרֶב נֶגֶד רַבָּה שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן, וְאֶת הַדֶּרֶךְ הַשְּׁנִיָּה נֶגֶד יְרוּשָׁלַיִם הַבְּצוּרָה בִּיהוּדָה.
21 כִּי מֶלֶךְ בָּבֶל עוֹצֵר כְּדֵי לִקְסֹם קֶסֶם* בְּהִתְפַּצְּלוּת הַדֶּרֶךְ, בְּהִסְתַּעֲפוּת שְׁתֵּי הַדְּרָכִים. הוּא מְנַעֵר אֶת הַחִצִּים. הוּא נוֹעָץ בֶּאֱלִילָיו;* הוּא בּוֹחֵן אֶת הַכָּבֵד.*
22 הַקֶּסֶם בִּימִינוֹ מֻפְנֶה לְעֵבֶר יְרוּשָׁלַיִם, לְהַצִּיב אֵילֵי בַּרְזֶל, לְהוֹרוֹת עַל טֶבַח, לְהַשְׁמִיעַ תְּרוּעַת קְרָב, לְנַגֵּחַ אֶת הַשְּׁעָרִים בְּאֵילֵי בַּרְזֶל, לְהָקִים סוֹלְלַת מָצוֹר, לִבְנוֹת חוֹמַת מָצוֹר.
23 אוּלָם יִהְיֶה הוּא כְּקֶסֶם שָׁוְא בְּעֵינֵי אֵלֶּה* אֲשֶׁר נִשְׁבְּעוּ לָהֶם שְׁבוּעוֹת. אַךְ הוּא זוֹכֵר אֶת עֲווֹנָם וְיִתְפֹּס אוֹתָם.
24 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’הִזְכַּרְתֶּם אֶת עֲווֹנְכֶם שֶׁלָּכֶם* בְּכָךְ שֶׁחֲשַׂפְתֶּם אֶת פִּשְׁעֵיכֶם וְהֶרְאֵיתֶם אֶת חֲטָאֵיכֶם בְּכָל מַעַלְלֵיכֶם. וְכָעֵת, לְאַחַר שֶׁנִּזְכְּרוּ בָּכֶם, תִּלָּקְחוּ בְּכוֹחַ’.*
25 ”אַךְ אַתָּה, הַפָּצוּעַ אֲנוּשׁוֹת, נְשִׂיא יִשְׂרָאֵל רָשָׁע, בָּא יוֹמְךָ, עֵת עָנְשְׁךָ הַסּוֹפִי.
26 כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’הָסֵר אֶת הַמִּצְנֶפֶת* וְהוֹרֵד אֶת הַכֶּתֶר. הַדָּבָר לֹא יִשָּׁאֵר כְּפִי שֶׁהוּא. אֶת הַשָּׁפָל הַגְבַּהּ, וְאֶת הַגָּבוֹהַּ הַשְׁפֵּל.
27 חָרְבָּה, חָרְבָּה, חָרְבָּה אֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ. וְהִיא לֹא תִּהְיֶה שַׁיֶּכֶת לְאִישׁ עַד אֲשֶׁר יָבוֹא זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַזְּכוּת הַחֻקִּית, וְלוֹ אֶתֵּן אוֹתָהּ’.
28 ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא וֶאֱמֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה עַל בְּנֵי עַמּוֹן וְעַל חֵרוּפֵיהֶם’. אֱמֹר, ’חֶרֶב! חֶרֶב שְׁלוּפָה לְטֶבַח; הִיא מְמֹרֶקֶת כְּדֵי לְכַלּוֹת וּכְדֵי לִבְהֹק כְּבָרָק.
29 לַמְרוֹת חֲזוֹנוֹת הַשָּׁוְא שֶׁנֶּחְזוּ לָךְ וְקִסְמֵי הַכָּזָב שֶׁנַּעֲשׂוּ לְמַעֲנֵךְ, אַתְּ תֻּעַרְמִי עַל גַּבֵּי* הַחֲלָלִים, הָרְשָׁעִים אֲשֶׁר בָּא יוֹמָם, עֵת עָנְשָׁם הַסּוֹפִי.
30 הָשֵׁב אוֹתָהּ אֶל נְדָנָהּ. בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת אֶשְׁפֹּט אוֹתָךְ, בְּאֶרֶץ מְקוֹרֵךְ.
31 אֶשְׁפֹּךְ עָלַיִךְ אֶת זַעֲמִי. בְּאֵשׁ חֲמָתִי אֶנְשֹׁף עָלַיִךְ, וְאֶתֵּן אוֹתָךְ בְּיַד אֲנָשִׁים אַכְזָרִיִּים, חָרָשֵׁי הַשְׁמָדָה.
32 תִּהְיִי חֹמֶר בְּעֵרָה לָאֵשׁ; דָּמֵךְ יִשָּׁפֵךְ בָּאָרֶץ, וְלֹא יִזְכְּרוּךְ עוֹד, כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי’”.
הערות שוליים
^ או ”אדם”.
^ נה״מ, ”בשיברון מותניים”.
^ או ”דיווח”.
^ כלומר, הם יטילו מימיהם מרוב פחד.
^ כלומר, חרבו של יהוה.
^ או ”בשרביט”.
^ או ”בשרביט”.
^ נה״מ, ”יד”.
^ או ”לחזות עתידות; לנחש”.
^ נה״מ, ”שאל בתרפים”.
^ נה״מ, ”ראה בכבד”.
^ כלומר, יושבי ירושלים.
^ או ”גרמתם לעוונכם שלכם לעלות בזיכרון”.
^ נה״מ, ”בכף תיתפשו”.
^ או ”טורבן”.
^ נה״מ, ”אל צווארי”.
