יחזקאל 23:1-49
כג וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי שׁוּב בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, שְׁתֵּי נָשִׁים הָיוּ, בְּנוֹתֵיהֶן שֶׁל אֵם אַחַת.
3 וְהֵן נִהְיוּ זוֹנוֹת בְּמִצְרַיִם; מִנְּעוּרֵיהֶן זָנוּ. שָׁם נִמְחֲצוּ שְׁדֵיהֶן, וְשָׁם עֻסּוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן.
4 שְׁמוֹתֵיהֶן הָיוּ אָהֳלָה,* הַגְּדוֹלָה, וַאֲחוֹתָהּ אָהֳלִיבָה.* הֵן נִהְיוּ שֶׁלִּי וְיָלְדוּ בָּנִים וּבָנוֹת. וּבַאֲשֶׁר לִשְׁמוֹתֵיהֶן, אָהֳלָה הִיא שׁוֹמְרוֹן, וְאָהֳלִיבָה הִיא יְרוּשָׁלַיִם.
5 ”אָהֳלָה הֵחֵלָּה לִזְנוֹת בְּעוֹדָהּ שַׁיֶּכֶת לִי. הִיא עָגְבָה עַל מְאַהֲבֶיהָ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה, עַל שְׁכֵנֶיהָ הָאַשּׁוּרִים.
6 הֵם הָיוּ מוֹשְׁלִים לְבוּשֵׁי תְּכֵלֶת וּסְגָנִים — כֻּלָּם בַּחוּרִים נֶחְשָׁקִים רְכוּבִים עַל סוּסֵיהֶם.
7 הִיא הוֹסִיפָה לִזְנוֹת עִם כָּל הַמֻּבְחָרִים בִּבְנֵי אַשּׁוּר, וְהִיא נִטְמְאָה בָּאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים* שֶׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם עָגְבָה.
8 אֶת תַּזְנוּתֶיהָ מִמִּצְרַיִם לֹא עָזְבָה, כִּי הֵם שָׁכְבוּ אִתָּהּ בִּנְעוּרֶיהָ, וְהֵם עִסּוּ אֶת דַּדֵּי בְּתוּלֶיהָ וְשָׁפְכוּ אֶת תְּשׁוּקָתָם* עָלֶיהָ.
9 לָכֵן נָתַתִּי אוֹתָהּ בְּיַד מְאַהֲבֶיהָ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה, בְּיַד בְּנֵי אַשּׁוּר, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם עָגְבָה.
10 הֵם חָשְׂפוּ אֶת עֶרְוָתָהּ וְתָפְסוּ אֶת בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ, וְאוֹתָהּ הָרְגוּ בַּחֶרֶב. הִיא נֶעֶשְׂתָה יְדוּעָה לְשִׁמְצָה בְּקֶרֶב הַנָּשִׁים, וְהֵם עָשׂוּ בָּהּ שְׁפָטִים.
11 ”כַּאֲשֶׁר רָאֲתָה זֹאת אֲחוֹתָהּ אָהֳלִיבָה, תְּשׁוּקָתָהּ נֶעֶשְׂתָה אַף יוֹתֵר מֻשְׁחֶתֶת, וְתַזְנוּתֶיהָ הָיוּ גְּרוּעוֹת מִזְּנוּנֵי אֲחוֹתָהּ.
12 הִיא עָגְבָה עַל שְׁכֵנֶיהָ בְּנֵי אַשּׁוּר, הַמּוֹשְׁלִים וְהַסְּגָנִים הַלְּבוּשִׁים בְּבִגְדֵי פְּאֵר וּרְכוּבִים עַל סוּסִים — כֻּלָּם בַּחוּרִים נֶחְשָׁקִים.
13 כַּאֲשֶׁר נִטְמְאָה, רָאִיתִי כִּי שְׁתֵּיהֶן הָלְכוּ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ.
14 אַךְ הִיא הוֹסִיפָה עַל תַּזְנוּתֶיהָ. הִיא רָאֲתָה גְּבָרִים חֲקוּקִים עַל הַקִּיר, צַלְמֵי כַּשְׂדִּים חֲקוּקִים בְּאָדֹם,
15 חֲגוּרִים בַּחֲגוֹרוֹת סְבִיב מָתְנֵיהֶם, עִם מִצְנָפוֹת* אֲרֻכּוֹת לְרָאשֵׁיהֶם, הַנִּרְאִים כְּלוֹחֲמִים, כֻּלָּם בִּדְמוּת בָּבְלִים, יְלִידֵי אֶרֶץ הַכַּשְׂדִּים.
16 מִיָּד בִּרְאוֹתָהּ אוֹתָם הֵחֵלָּה לַעֲגֹב עֲלֵיהֶם, וְהִיא שָׁלְחָה שְׁלִיחִים אֲלֵיהֶם בְּכַשְׂדִּים.
17 וּבְנֵי בָּבֶל הוֹסִיפוּ לָבוֹא אֵלֶיהָ אֶל מִטַּת אֲהָבֶיהָ, וְהֵם טִמְּאוּ אוֹתָהּ בִּתְשׁוּקָתָם.* וְאַחֲרֵי שֶׁנִּטְמְאָה בָּהֶם, סָרָה מֵהֶם בְּגֹעַל.*
18 ”וְכַאֲשֶׁר זָנְתָה בְּעַזּוּת מֵצַח וְחָשְׂפָה אֶת עֶרְוָתָהּ, סַרְתִּי מִמֶּנָּה בְּגֹעַל,* כְּפִי שֶׁסַּרְתִּי מֵאֲחוֹתָהּ בְּגֹעַל.
19 וְהִיא הוֹסִיפָה לְהַרְבּוֹת אֶת תַּזְנוּתֶיהָ, בְּהִזָּכְרָהּ בִּימֵי נְעוּרֶיהָ כַּאֲשֶׁר זָנְתָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם.
20 הִיא עָגְבָה עֲלֵיהֶם כְּמוֹ פִּילַגְשֵׁיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֵיבְרֵי זַכְרוּתָם הֵם כְּשֶׁל חֲמוֹרִים וְאֵיבְרֵי מִינָם הֵם כְּשֶׁל סוּסִים.
21 וְנִכְסַפְתְּ לְזִמַּת* נְעוּרַיִךְ בְּמִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר עִסּוּ אֶת דַּדַּיִךְ, אֶת שְׁדֵי נְעוּרַיִךְ.
22 ”לָכֵן, אָהֳלִיבָה, כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’הִנְנִי מֵעִיר אֶת מְאַהֲבַיִךְ אֲשֶׁר סַרְתְּ מֵהֶם בְּגֹעַל,* וְאָבִיא אוֹתָם נֶגְדֵּךְ מִכָּל עֵבֶר,
23 בְּנֵי בָּבֶל וְכָל הַכַּשְׂדִּים, אַנְשֵׁי פְּקוֹד וְשׁוֹעַ וְקוֹעַ, עִם כָּל בְּנֵי אַשּׁוּר. כֻּלָּם בַּחוּרִים נֶחְשָׁקִים, מוֹשְׁלִים וּסְגָנִים, לוֹחֲמִים וְנִבְחָרִים,* רוֹכְבֵי סוּסִים כֻּלָּם.
24 הֵם יִתְקְפוּ אוֹתָךְ בְּרַעַשׁ מֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה וְגַלְגַּלִּים וּבִקְהַל חַיָּלִים רַב, עִם מָגֵן גָּדוֹל וּמָגֵן קָטָן* וְקַסְדָּה. הֵם יִתְיַצְּבוּ סְבִיבֵךְ, וְאַרְשֶׁה לָהֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְהֵם יִשְׁפְּטוּ אוֹתָךְ כִּרְאוּת עֵינֵיהֶם.
25 אֲגַלֶּה אֶת זַעֲמִי כְּלַפַּיִךְ, וְהֵם יִנְהֲגוּ בָּךְ בְּחֵמָה. אֶת אַפֵּךְ וְאֶת אָזְנַיִךְ יָסִירוּ, וְהַנִּשְׁאָרִים בָּךְ יִפְּלוּ בַּחֶרֶב. אֶת בָּנַיִךְ וּבְנוֹתַיִךְ יִקְּחוּ, וְהַנִּשְׁאָרִים בָּךְ יֵאָכְלוּ בָּאֵשׁ.
26 הֵם יַפְשִׁיטוּךְ מִבְּגָדַיִךְ וְיִקְּחוּ אֶת תַּכְשִׁיטַיִךְ* הַיָּפִים.
27 וְאָשִׂים קֵץ לְזִמָּתֵךְ* וְלִזְנוּתֵךְ, אֲשֶׁר הִתְחַלְתְּ בָּהֶן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. אַתְּ תֶּחְדְּלִי לָשֵׂאת עֵינַיִךְ אֲלֵיהֶם, וְאֶת מִצְרַיִם לֹא תִּזְכְּרִי עוֹד’.
28 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’הִנְנִי נוֹתֵן אוֹתָךְ בְּיַד אֵלֶּה אֲשֶׁר שָׂנֵאת, אֵלֶּה אֲשֶׁר סַרְתְּ מֵהֶם בְּגֹעַל.*
29 הֵם יִנְהֲגוּ בָּךְ בְּשִׂנְאָה וְיִקְּחוּ אֶת כָּל מָה שֶׁיָּגַעְתְּ עֲבוּרוֹ וְיַעַזְבוּךְ עֵירֻמָּה וַחֲשׂוּפָה. וְתֵחָשֵׂף הָעֶרְוָה הַמְּבִישָׁה שֶׁל זְנוּנַיִךְ וְזִמָּתֵךְ* וְתַזְנוּתַיִךְ.
30 הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵעָשׂוּ לָךְ מִפְּנֵי שֶׁרָדַפְתְּ אַחֲרֵי הָאֻמּוֹת כְּזוֹנָה, כִּי נִטְמֵאת בֶּאֱלִילֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים.
31 בְּדֶרֶךְ אֲחוֹתֵךְ הָלַכְתְּ, וְאָשִׂים אֶת כּוֹסָהּ בְּיָדֵךְ’.
32 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:
’אַתְּ תִּשְׁתִּי אֶת הַכּוֹס הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה שֶׁל אֲחוֹתֵךְ,וְתִהְיִי מֻשָּׂא לִצְחוֹק וּלְלַעַג, אֲשֶׁר הַכּוֹס מְכִילָה בְּשֶׁפַע.
33 שִׁכָּרוֹן וְיָגוֹן יִגְבְּרוּ עָלַיִךְ,*כּוֹס אֵימָה וּשְׁמָמָה,כּוֹסָהּ שֶׁל אֲחוֹתֵךְ שׁוֹמְרוֹן.
34 תֵּאָלְצִי לִשְׁתּוֹת אוֹתָהּ עַד תֹּם וּלְכַרְסֵם אֶת פִּסּוֹת הַחֶרֶס שֶׁלָּהּוְאָז אֶת שָׁדַיִךְ תַּעַקְרִי.
”כִּי אֲנִי דִּבַּרְתִּי”, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה’.
35 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁכַחְתְּ אוֹתִי וְהִתְעַלַּמְתְּ מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי,* אַתְּ תִּשְּׂאִי בְּתוֹצְאוֹת זִמָּתֵךְ* וְתַזְנוּתַיִךְ’”.
36 וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי: ”בֶּן אָדָם, הַאִם תַּכְרִיז מִשְׁפָּט עַל אָהֳלָה וְעַל אָהֳלִיבָה וְתַגִּיד לָהֶן אֶת תּוֹעֲבוֹתֵיהֶן?
37 הֵן נָאֲפוּ,* וְדָם יֵשׁ בִּידֵיהֶן. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁנָּאֲפוּ עִם אֱלִילֵיהֶן הַמְּתֹעָבִים, אֶלָּא גַּם אֶת בְּנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלְדוּ לִי הֶעֱבִירוּ בָּאֵשׁ כְּמָזוֹן לֶאֱלִילֵיהֶן.
38 וְגַם אֶת זֹאת עָשׂוּ לִי: הֵן טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא, וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלְּלוּ.
39 וְאַחֲרֵי שֶׁשָּׁחֲטוּ אֶת בְּנֵיהֶן כְּקָרְבָּנוֹת לֶאֱלִילֵיהֶן הַמְּתֹעָבִים, נִכְנְסוּ אֶל מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא כְּדֵי לְחַלְּלוֹ. כָּךְ עָשׂוּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי.
40 הֵן אַף שָׁלְחוּ שָׁלִיחַ לִקְרֹא לִגְבָרִים לָבוֹא מִמֶּרְחָק. וּבְבוֹאָם הִתְרַחַצְתְּ וְאִפַּרְתְּ אֶת עֵינַיִךְ וְהִתְקַשַּׁטְתְּ בְּקִשּׁוּטִים.
41 וְהִתְיַשַּׁבְתְּ עַל מִטַּת פְּאֵר שֶׁלְּפָנֶיהָ עָרוּךְ שֻׁלְחָן, וְעָלָיו שַׂמְתְּ אֶת קְטָרְתִּי וְאֶת שַׁמְנִי.
42 וְקוֹלָם שֶׁל הֲמוֹנֵי אֲנָשִׁים שַׁאֲנַנִּים נִשְׁמַע בָּהּ, וּבְקִרְבָּם הָיוּ שִׁכּוֹרִים שֶׁהוּבְאוּ מִן הַמִּדְבָּר. הֵם שָׂמוּ צְמִידִים עַל יְדֵי הַנָּשִׁים וְכִתְרֵי תִּפְאֶרֶת עַל רָאשֵׁיהֶן.
43 ”וְאָמַרְתִּי עַל זוֹ אֲשֶׁר הָיְתָה בְּלוּיָה מֵרֹב נִאוּפִים: ’כָּעֵת הִיא תַּמְשִׁיךְ לִזְנוֹת בְּתַזְנוּתֶיהָ’.
44 וְהֵם הוֹסִיפוּ לָבוֹא אֵלֶיהָ, כְּבוֹא אִישׁ אֶל אִשָּׁה זוֹנָה. כָּךְ הֵם בָּאוּ אֶל אָהֳלָה וְאֶל אָהֳלִיבָה, נְשׁוֹת הַזִּמָּה.*
45 אַךְ אֲנָשִׁים צַדִּיקִים יַעֲשׂוּ בָּהּ אֶת הַמִּשְׁפָּט הָרָאוּי לְנִאוּף וְלִשְׁפִיכוּת דָּמִים; כִּי נוֹאֲפוֹת הֵן, וְדָם בִּידֵיהֶן.
46 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’צָבָא יוּבָא נֶגְדָּן כְּדֵי לַהֲפֹךְ אוֹתָן לְדָבָר מַזְוִיעַ וּלְבִזָּה.
47 אַנְשֵׁי הַצָּבָא יִרְגְּמוּ אוֹתָן בַּאֲבָנִים וְיִכְרְתוּ אוֹתָן בְּחַרְבוֹתֵיהֶם. אֶת בְּנֵיהֶן וּבְנוֹתֵיהֶן יַהַרְגוּ וְאֶת בָּתֵּיהֶן יִשְׂרְפוּ בָּאֵשׁ.
48 אָשִׂים קֵץ לַזִּמָּה* בָּאָרֶץ, וְכָל הַנָּשִׁים יִלְמְדוּ לֶקַח וְלֹא יְחַקּוּ אֶת זִמַּתְכֶן.
49 הֵם יָבִיאוּ עֲלֵיכֶן אֶת תּוֹצְאוֹת זִמַּתְכֶן* וַחֲטָאֵיכֶן עִם אֱלִילֵיכֶן הַמְּתֹעָבִים; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְהֹוָה’”.
הערות שוליים
^ פירושו ”האוהל שלה”.
^ פירושו ”אוהלי בה”.
^ נה״מ, ”בכל גילוליהם”. אולי מן המילה ”גללים”. המילה משמשת ככינוי גנאי.
^ או ”את תזנותם”.
^ או ”טורבנים”.
^ או ”בתזנותם”.
^ נה״מ, ”ותקע נפשה מהם”.
^ נה״מ, ”ותקע נפשי מעליה”.
^ או ”למעשים המבישים של”.
^ נה״מ, ”אשר נקעה נפשך מהם”.
^ נה״מ, ”קרואים”.
^ מגן אשר בדרך כלל נישא על־ידי קשתים.
^ או ”קישוטייך”.
^ או ”מעשייך המבישים”.
^ נה״מ, ”אשר נקעה נפשך מהם”.
^ או ”מעשייך המבישים”.
^ נה״מ, ”שיכרון ויגון תימלאי”.
^ נה״מ, ”ותשליכי אותי אחרי גווך”.
^ או ”מעשייך המבישים”.
^ כלומר, נאפו מבחינה רוחנית.
^ או ”מעשים מבישים”.
^ או ”מעשים מבישים”.
^ או ”מעשיכן המבישים”.
