יחזקאל 25:1-17
כה וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”בֶּן אָדָם, הַפְנֵה פָּנֶיךָ לְעֵבֶר בְּנֵי עַמּוֹן, וְהִנָּבֵא נֶגְדָּם.
3 אֱמֹר עַל בְּנֵי עַמּוֹן, ’שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר אֲדֹנָי יְהֹוָה. כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”מִכֵּיוָן שֶׁאָמַרְתְּ ’הֶאָח!’ נֶגֶד מִקְדָּשִׁי כַּאֲשֶׁר חֻלַּל, וְנֶגֶד אַדְמַת יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה שׁוֹמֵמָה, וְנֶגֶד בֵּית יְהוּדָה כַּאֲשֶׁר נִלְקְחוּ לְגָלוּת,
4 לָכֵן הִנְנִי נוֹתֵן אוֹתָךְ לִבְנֵי הַמִּזְרָח לְמוֹרָשָׁה. הֵם יָקִימוּ בָּךְ אֶת מַחֲנוֹתֵיהֶם* וְיַצִּיבוּ בְּקִרְבֵּךְ אֶת אָהֳלֵיהֶם. הֵם יֹאכְלוּ אֶת פִּרְיֵךְ, וְהֵם יִשְׁתּוּ אֶת חֲלָבֵךְ.
5 אֶהֱפֹךְ אֶת רַבָּה לִמְקוֹם מִרְעֶה לִגְמַלִּים, וְאֶת אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְמִרְבַּץ צֹאן; וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה”’”.
6 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’מִכֵּיוָן שֶׁמָּחָאתָ כַּף וְרָקַעְתָּ בְּרַגְלֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ בְּרֹב בּוּז* עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל,
7 לָכֵן אַטֶּה אֶת יָדִי נֶגְדְּךָ לָתֵת אוֹתְךָ לְבִזָּה לָאֻמּוֹת. אַכְרִיתְךָ מִן הָעַמִּים וְאַשְׁמִידְךָ מִן הָאֲרָצוֹת. אַשְׁמִידְךָ, וְתֵדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה’.
8 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’מִכֵּיוָן שֶׁמּוֹאָב וְשֵׂעִיר אָמְרוּ, ”הִנֵּה בֵּית יְהוּדָה כְּכָל הָאֻמּוֹת”,
9 הִנְנִי חוֹשֵׂף אֶת צִדּוֹ שֶׁל* מוֹאָב בְּעָרֵי גְּבוּלוֹ, יָפְיָהּ שֶׁל* אַרְצוֹ, בֵּית הַיְשִׁמוֹת, בַּעַל מְעוֹן, וְעַד קִרְיָתַיִם.
10 לִבְנֵי הַמִּזְרָח אֶתֵּן אוֹתוֹ יַחַד עִם בְּנֵי עַמּוֹן לְמוֹרָשָׁה, כְּדֵי שֶׁהָעַמּוֹנִים לֹא יִזָּכְרוּ עוֹד בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת.
11 וּבְמוֹאָב אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים, וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’.
12 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’אֱדוֹם פָּעֲלָה בְּנַקְמָנוּת נֶגֶד בֵּית יְהוּדָה, וְהֵם הֵמִיטוּ עַל עַצְמָם אַשְׁמָה גְּדוֹלָה בְּנִקְמָתָם בָּהֶם;
13 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”אַטֶּה אֶת יָדִי גַּם נֶגֶד אֱדוֹם וְאַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה, וְאֶהֱפֹךְ אוֹתָהּ לְחָרְבָּה. מִתֵּימָן וְעַד דְּדָן הֵם יִפְּלוּ בַּחֶרֶב.
14 ’אֶנְקֹם אֶת נִקְמָתִי בֶּאֱדוֹם בְּיַד עַמִּי יִשְׂרָאֵל. הֵם יָבִיאוּ אֶת כַּעֲסִי וְאֶת חֲמָתִי עַל אֱדוֹם, וְהֵם יֵדְעוּ אֶת נִקְמָתִי’, מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”’.
15 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’בְּשֶׁל עוֹיְנוּתָם הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת, פָּעֲלוּ הַפְּלִשְׁתִּים בְּזָדוֹן* וְרָצוּ לִנְקֹם וּלְהַשְׁמִיד.
16 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי נֶגֶד הַפְּלִשְׁתִּים, וְאַכְרִית אֶת הַכְּרֵתִים וְאַשְׁמִיד אֶת שְׁאֵרִית יוֹשְׁבֵי חוֹף הַיָּם.
17 אֶעֱשֶׂה בָּהֶם נְקָמוֹת גְּדוֹלוֹת בָּעֳנָשִׁים מְלֵאֵי חֵמָה, וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה בַּהֲבִיאִי אֶת נִקְמָתִי עֲלֵיהֶם”’”.
