יחזקאל 3‏:1‏-27

  • יחזקאל מצטווה לאכול את המגילה שמאת אלוהים ‏(‏1–15‏)‏

  • יחזקאל ישרת כצופה ‏(‏16–27‏)‏

    • התרשלות מובילה לאשמת דמים ‏(‏18–21‏)‏

ג  וְהוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏בֶּן אָדָם,‏ אֱכֹל אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ.‏* אֱכֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת,‏ וְלֵךְ,‏ דַּבֵּר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל”‏.‏  לָכֵן פָּתַחְתִּי אֶת פִּי,‏ וְהוּא הֶאֱכִילַנִי אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת.‏  וְהוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏בֶּן אָדָם,‏ אֱכֹל אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לְךָ,‏ וּמַלֵּא בָּהּ אֶת בִּטְנְךָ”‏.‏ וְהִתְחַלְתִּי לֶאֱכֹל אוֹתָהּ,‏ וְהִיא הָיְתָה בְּפִי מְתוּקָה כִּדְבַשׁ.‏  הוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏בֶּן אָדָם,‏ לֵךְ וּבוֹא בְּקֶרֶב בֵּית יִשְׂרָאֵל וְדַבֵּר אֶת דְּבָרַי אֲלֵיהֶם.‏  כִּי לֹא אֶל עַם הַדּוֹבְרִים שָׂפָה בִּלְתִּי מוּבֶנֶת אוֹ לָשׁוֹן בִּלְתִּי יְדוּעָה אַתָּה שָׁלוּחַ,‏ אֶלָּא אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל.‏  אֵינְךָ נִשְׁלָח אֶל עַמִּים רַבִּים הַדּוֹבְרִים שָׂפָה בִּלְתִּי מוּבֶנֶת אוֹ לָשׁוֹן בִּלְתִּי יְדוּעָה,‏ אֲשֶׁר אֶת דִּבְרֵיהֶם אֵינְךָ יָכוֹל לְהָבִין.‏ אִם אֲלֵיהֶם הָיִיתִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ,‏ הֵם הָיוּ מַקְשִׁיבִים לְךָ.‏  אַךְ בֵּית יִשְׂרָאֵל יְסָרְבוּ לְהַקְשִׁיב לְךָ,‏ כִּי הֵם אֵינָם רוֹצִים לְהַקְשִׁיב לִי.‏ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל חִזְקֵי מֵצַח* וּקְשֵׁי לֵב.‏  הִנֵּה עָשִׂיתִי אֶת פָּנֶיךָ חֲזָקוֹת בְּדִיּוּק כְּמוֹ פְּנֵיהֶם וְאֶת מִצְחֲךָ חָזָק בְּדִיּוּק כְּמוֹ מִצְחָם.‏  כְּיַהֲלוֹם,‏* חָזָק מִצֹּר,‏ עָשִׂיתִי אֶת מִצְחֲךָ.‏ אַל תִּירָא מֵהֶם וְאַל תִּתָּקֵף אֵימָה מִמַּרְאֵה פְּנֵיהֶם,‏ כִּי בֵּית מֶרִי הֵם”‏.‏ 10  וְהוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏בֶּן אָדָם,‏ תֵּן לִבְּךָ וְהַקְשֵׁב לְכָל דְּבָרַי אֲשֶׁר אֲדַבֵּר אֵלֶיךָ.‏ 11  לֵךְ וּבוֹא בְּקֶרֶב גּוֹלֵי עַמְּךָ* וְדַבֵּר אֲלֵיהֶם.‏ אֱמֹר לָהֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה’‏,‏ אִם יַקְשִׁיבוּ וְאִם יְסָרְבוּ לְהַקְשִׁיב”‏.‏ 12  וְאָז נָשְׂאָה אוֹתִי רוּחַ וְשָׁמַעְתִּי מֵאֲחוֹרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אוֹמֵר:‏ ”‏בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ”‏.‏ 13  וְנִשְׁמַע קוֹל כַּנְפֵי הַיְּצוּרִים הַחַיִּים מִתְחַכְּכוֹת זוֹ בָּזוֹ,‏ וְקוֹל הָאוֹפַנִּים שֶׁלְּצִדָּם וְקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל.‏ 14  וְהָרוּחַ נָשְׂאָה אוֹתִי וְלָקְחָה אוֹתִי,‏ וְהָלַכְתִּי בִּמְרִירוּת וּבַחֲמַת רוּחִי,‏ וְיַד יְהֹוָה נָחָה עָלַי בְּחָזְקָה.‏ 15  וּבָאתִי אֶל הַגּוֹלִים בְּתֵל אָבִיב,‏ הַיּוֹשְׁבִים לְיַד נְהַר כְּבָר,‏ וְנִשְׁאַרְתִּי שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ יָשְׁבוּ;‏ וְנִשְׁאַרְתִּי בְּקִרְבָּם שִׁבְעָה יָמִים,‏ מֻכֵּה תַּדְהֵמָה.‏ 16  מִקֵּץ שִׁבְעָה יָמִים הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֵלַי:‏ 17  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ מִנִּיתִי אוֹתְךָ לְצוֹפֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל;‏ וּבְשָׁמְעֲךָ דָּבָר מִפִּי,‏ הַזְהֵר אוֹתָם מִמֶּנִּי.‏ 18  בְּאָמְרִי לָרָשָׁע,‏ ’‏מוֹת תָּמוּת’‏,‏ אַךְ אֵינְךָ מַזְהִיר אוֹתוֹ,‏ וְאֵינְךָ מְדַבֵּר כְּדֵי לְהַזְהִיר אֶת הָרָשָׁע לָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הַמְּרֻשַּׁעַת לְמַעַן יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים,‏ הוּא יָמוּת בַּעֲווֹנוֹ כִּי רָשָׁע הוּא,‏ אַךְ אֶת דָּמוֹ מִיָּדְךָ אֲבַקֵּשׁ.‏* 19  אַךְ אִם תַּזְהִיר רָשָׁע וְהוּא לֹא יָשׁוּב מֵרִשְׁעוּתוֹ וּמִדַּרְכּוֹ הַמְּרֻשַּׁעַת,‏ הוּא יָמוּת בַּעֲווֹנוֹ,‏ אַךְ אַתָּה אֶת חַיֶּיךָ* תַּצִּיל.‏ 20  אַךְ כַּאֲשֶׁר צַדִּיק עוֹזֵב אֶת צִדְקָתוֹ וְעוֹשֶׂה אֶת הָרַע,‏* אָשִׂים מִכְשׁוֹל לְפָנָיו וְהוּא יָמוּת.‏ אִם לֹא הִזְהַרְתָּ אוֹתוֹ,‏ הוּא יָמוּת בְּחֶטְאוֹ וְלֹא יִזָּכְרוּ מַעֲשֵׂי צִדְקָתוֹ,‏ וְאֶת דָּמוֹ אֲבַקֵּשׁ מִיָּדְךָ.‏* 21  אַךְ אִם הִזְהַרְתָּ אֶת הַצַּדִּיק לֹא לַחְטֹא,‏ וְהוּא אֵינוֹ חוֹטֵא,‏ הוּא אָכֵן יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים כִּי נִזְהַר,‏* וְאַתָּה אֶת חַיֶּיךָ* הִצַּלְתָּ”‏.‏ 22  וְיַד יְהֹוָה הָיְתָה עָלַי שָׁם,‏ וְהוּא אָמַר אֵלַי:‏ ”‏קוּם,‏ צֵא אֶל הַבִּקְעָה,‏ וְשָׁם אֲדַבֵּר אִתְּךָ”‏.‏ 23  וְקַמְתִּי וְיָצָאתִי אֶל הַבִּקְעָה,‏ וְהִנֵּה שָׁם כְּבוֹד יְהֹוָה,‏ כַּכָּבוֹד אֲשֶׁר רָאִיתִי לְיַד נְהַר כְּבָר,‏ וְנָפַלְתִּי עַל פָּנַי.‏ 24  וְנִכְנְסָה בִּי רוּחַ וְהֶעֱמִידָה אוֹתִי עַל רַגְלַי,‏ וְהוּא דִּבֵּר אֵלַי וְאָמַר:‏ ‏”‏לֵךְ,‏ הִסָּגֵר בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ.‏ 25  וְאַתָּה,‏ בֶּן אָדָם,‏ הִנֵּה יָשִׂימוּ חֲבָלִים עָלֶיךָ וְיִקְשְׁרוּ אוֹתְךָ בָּהֶם וְלֹא תּוּכַל לָצֵאת בְּקִרְבָּם.‏ 26  וְאֶת לְשׁוֹנְךָ אַדְבִּיק אֶל חִכְּךָ,‏ וְתֵאָלֵם וְלֹא תּוּכַל לְהוֹכִיחָם,‏ כִּי בֵּית מֶרִי הֵם.‏ 27  וּבְדַבְּרִי אִתְּךָ אֶפְתַּח אֶת פִּיךָ,‏ וְעָלֶיךָ לוֹמַר לָהֶם,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה’‏.‏ הַמַּקְשִׁיב יַקְשִׁיב,‏ וְהַמְּסָרֵב לְהַקְשִׁיב יְסָרֵב,‏ כִּי בֵּית מֶרִי הֵם.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏את אשר תמצא אכול”‏.‏
או ”‏קשוחים;‏ עקשנים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏כשמיר”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏בני עמך”‏.‏
או ”‏אדרוש ממך דין וחשבון על דמו”‏.‏
או ”‏נפשך”‏.‏
או ”‏עושה עוול”‏.‏
או ”‏אדרוש ממך דין וחשבון על דמו”‏.‏
או ”‏הוזהר”‏.‏
או ”‏נפשך”‏.‏