יחזקאל 34‏:1‏-31

  • נבואה נגד רועי ישראל ‏(‏1–10‏)‏

  • דאגתו של יהוה לכבשיו ‏(‏11–31‏)‏

    • ‏”‏עבדי דוד”‏ ירעה אותם ‏(‏23‏)‏

    • ‏”‏ברית שלום”‏ ‏(‏25‏)‏

לד  וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ הִנָּבֵא נֶגֶד רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל.‏ הִנָּבֵא וֶאֱמֹר לָרוֹעִים,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הוֹי לְרוֹעֵי יִשְׂרָאֵל,‏ הָרוֹעִים אֶת עַצְמָם!‏ הַאִם לֹא אֶת הַצֹּאן צְרִיכִים הָרוֹעִים לִרְעוֹת?‏  אֶת הַשֻּׁמָּן אַתֶּם אוֹכְלִים,‏ וּבַצֶּמֶר מִתְלַבְּשִׁים,‏ וְאֶת הַבְּהֵמָה הַשְּׁמֵנָה בְּיוֹתֵר אַתֶּם שׁוֹחֲטִים,‏ אַךְ אֶת הַצֹּאן אֵינְכֶם רוֹעִים.‏  אֶת הַכְּבָשִׂים הַחַלָּשִׁים לֹא חִזַּקְתֶּם וְאֶת הַחוֹלִים לֹא רִפֵּאתֶם וְאֶת הַפְּצוּעִים לֹא חֲבַשְׁתֶּם וְאֶת הַתּוֹעִים לֹא הֵשַׁבְתֶּם וְאֶת הָאוֹבְדִים לֹא חִפַּשְׂתֶּם;‏ בִּמְקוֹם זֹאת רְדִיתֶם בָּהֶם בִּקְשִׁיחוּת וּבְעָרִיצוּת.‏  לָכֵן הֵם נָפוֹצוּ בְּאֵין רוֹעֶה;‏ הֵם נָפוֹצוּ וְהָיוּ לְמַאֲכָל לְכָל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה.‏  כְּבָשַׂי תָּעוּ עַל כָּל הֶהָרִים וְעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה;‏ עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ נָפוֹצוּ כְּבָשַׂי,‏ וְאִישׁ אֵינוֹ מְחַפְּשָׂם אוֹ מְנַסֶּה לְמָצְאָם.‏  ‏”‏’‏”‏לָכֵן רוֹעִים,‏ שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה:‏  ‏’‏”‏חַי אֲנִי”‏,‏* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ ”‏מִכֵּיוָן שֶׁהָיָה צֹאנִי לְטֶרֶף,‏ לְמַאֲכָל לְכָל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה בְּאֵין רוֹעֶה,‏ וְרוֹעַי לֹא חִפְּשׂוּ אֶת צֹאנִי,‏ אֶלָּא הוֹסִיפוּ לִרְעוֹת אֶת עַצְמָם,‏ וְאֶת צֹאנִי לֹא רָעוּ”‏’‏,‏  לָכֵן הָרוֹעִים,‏ שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה.‏ 10  כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏הִנְנִי נֶגֶד הָרוֹעִים,‏ וְאֶדְרֹשׁ מֵהֶם דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל צֹאנִי,‏* וְאַדִּיחַ אוֹתָם מִלִּרְעוֹת* אֶת צֹאנִי,‏ וְהָרוֹעִים לֹא יִרְעוּ עוֹד אֶת עַצְמָם.‏ אַצִּיל אֶת כְּבָשַׂי מִפִּיהֶם,‏ וְהֵם לֹא יִהְיוּ עוֹד לָהֶם לְמַאֲכָל’‏”‏.‏ 11  ‏”‏’‏כִּי כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הִנְנִי,‏ וַאֲנִי עַצְמִי אֲחַפֵּשׂ אֶת כְּבָשַׂי וְאֶדְאַג לָהֶם.‏ 12  אֶדְאַג לִכְבָשַׂי כְּרוֹעֶה אֲשֶׁר מָצָא אֶת כְּבָשָׂיו אֲשֶׁר נָפוֹצוּ וְרוֹעֶה אוֹתָם.‏ אַצִּיל אוֹתָם מִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הֵם נָפוֹצוּ בָּהֶם בְּיוֹם עֲנָנִים וַחֲשֵׁכָה כְּבֵדָה.‏ 13  אוֹצִיא אוֹתָם מִן הָעַמִּים וַאֲקַבְּצֵם מִן הָאֲרָצוֹת וַאֲבִיאֵם אֶל אַדְמָתָם וְאֶרְעֶה אוֹתָם עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל,‏ לְיַד הַנְּחָלִים וּבְכָל מוֹשְׁבוֹת* הָאָרֶץ.‏ 14  בְּמִרְעֶה טוֹב אֶרְעֶה אוֹתָם,‏ וְהָאֲדָמָה שֶׁבָּהּ יִרְעוּ תִּהְיֶה עַל הֶהָרִים הָרָמִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל.‏ שָׁם יִרְבְּצוּ בְּאַדְמַת מִרְעֶה טוֹבָה,‏ וּבִשְׂדוֹת מִרְעֶה מְשֻׁבָּחִים יִרְעוּ עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל”‏.‏ 15  ‏”‏’‏”‏אֲנִי עַצְמִי אֶרְעֶה אֶת כְּבָשַׂי,‏ וַאֲנִי עַצְמִי אַרְבִּיצֵם”‏,‏* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה.‏ 16  ‏”‏אֶת הָאוֹבֵד אֲחַפֵּשׂ,‏ אֶת הַתּוֹעֶה אָשִׁיב,‏ אֶת הַפָּצוּעַ אֶחְבֹּשׁ וְאֶת הַחַלָּשׁ אֲחַזֵּק;‏ אַךְ אֶת הַשָּׁמֵן וְאֶת הֶחָזָק אַשְׁמִיד.‏ בְּמִשְׁפָּט אֶרְעֶה אוֹתוֹ”‏.‏ 17  ‏”‏’‏וְאַתֶּם,‏ כְּבָשַׂי,‏ כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הִנְנִי שׁוֹפֵט בֵּין שֶׂה לְשֶׂה,‏ בֵּין הָאֵילִים לַתְּיָשִׁים.‏ 18  הַאִם לֹא דַּי לָכֶם לִרְעוֹת בִּמְקוֹמוֹת הַמִּרְעֶה הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר?‏ הַאִם גַּם תִּרְמְסוּ בְּרַגְלֵיכֶם אֶת יֶתֶר מִרְעֵיכֶם?‏ וְאַחֲרֵי שֶׁשְּׁתִיתֶם אֶת הַמַּיִם הַצְּלוּלִים מִכֹּל,‏ הַאִם תִּרְקְעוּ בְּרַגְלֵיכֶם וְתַעֲלוּ רֶפֶשׁ בַּמַּיִם?‏ 19  הַאִם צֹאנִי צָרִיךְ כָּעֵת לִרְעוֹת בַּמִּרְעֶה שֶׁנִּרְמַס בְּרַגְלֵיכֶם וְלִשְׁתּוֹת אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתֶם בָּהֶם רֶפֶשׁ בִּרְקִיעַת רַגְלֵיכֶם?‏”‏ 20  ‏”‏’‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר לָהֶם אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הִנְנִי,‏ וַאֲנִי עַצְמִי אֶשְׁפֹּט בֵּין שֶׂה שָׁמֵן וּבֵין שֶׂה רָזֶה,‏ 21  כִּי בְּצִדְּכֶם וּבִכְתֵפְכֶם הוֹסַפְתֶּם לַהֲדֹף,‏ וּבְקַרְנֵיכֶם הוֹסַפְתֶּם לְנַגֵּחַ אֶת כָּל הַחוֹלִים עַד אֲשֶׁר הֵפַצְתֶּם אוֹתָם הָלְאָה.‏ 22  וְאוֹשִׁיעַ אֶת כְּבָשַׂי,‏ וְהֵם לֹא יִהְיוּ עוֹד לְטֶרֶף;‏ וְאֶשְׁפֹּט בֵּין שֶׂה לְשֶׂה.‏ 23  אָקִים עֲלֵיהֶם רוֹעֶה אֶחָד,‏ אֶת עַבְדִּי דָּוִד,‏ וְהוּא יִרְעֶה* אוֹתָם.‏ הוּא עַצְמוֹ יִרְעֶה אוֹתָם וְיִהְיֶה לָהֶם לְרוֹעֶה.‏ 24  וַאֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ אֶהְיֶה לָהֶם לֶאֱלֹהִים,‏ וְעַבְדִּי דָּוִד נָשִׂיא בְּקִרְבָּם.‏ אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ דִּבַּרְתִּי.‏ 25  ‏”‏’‏”‏וְאֶכְרֹת אִתָּם בְּרִית שָׁלוֹם,‏ וְאָסִיר חַיּוֹת פֶּרֶא אַכְזָרִיּוֹת מִן הָאָרֶץ,‏ לְמַעַן יֵשְׁבוּ לָבֶטַח בַּמִּדְבָּר וְיִישְׁנוּ בַּיְּעָרוֹת.‏ 26  אֶהֱפֹךְ אוֹתָם וְאֶת סְבִיבוֹת גִּבְעָתִי לִבְרָכָה,‏ וְאוֹרִיד אֶת הַגֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ.‏ הַבְּרָכוֹת יֻרְעֲפוּ כְּמוֹ הַגְּשָׁמִים.‏ 27  עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִתְּנוּ אֶת פִּרְיָם,‏ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ,‏ וְהֵם יֵשְׁבוּ לָבֶטַח עַל אַדְמָתָם.‏ וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה בְּשָׁבְרִי אֶת מוֹטוֹת עֻלָּם וּבְהַצִּילִי אוֹתָם מִמְּשַׁעְבְּדֵיהֶם.‏ 28  הֵם לֹא יִהְיוּ עוֹד לְטֶרֶף לָאֻמּוֹת,‏ וְחַיּוֹת הָאָרֶץ לֹא יֹאכְלוּ אוֹתָם,‏ וְהֵם יֵשְׁבוּ לָבֶטַח,‏ וְאִישׁ לֹא יַחְרִידֵם.‏ 29  ‏”‏’‏”‏וְאָקִים לָהֶם מַטַּע תְּהִלָּה,‏* וְהֵם לֹא יָמוּתוּ עוֹד בְּשֶׁל הָרָעָב בָּאָרֶץ,‏ וְלֹא יֻשְׁפְּלוּ עוֹד עַל־יְדֵי הָאֻמּוֹת.‏ 30  ‏’‏וְאָז הֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי,‏ יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם,‏ אִתָּם,‏ וְכִי הֵם,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏ עַמִּי’‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”‏’‏.‏ 31  ‏”‏’‏וְאַתֶּם,‏ כְּבָשַׂי,‏ הַכְּבָשִׂים אֲשֶׁר אֲנִי דּוֹאֵג לָהֶם,‏ אֵינְכֶם אֶלָּא בְּנֵי אָדָם,‏ וַאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם’‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”‏.‏

הערות שוליים

לשון שבועה.‏
או ”‏אדרוש את צאני בחזרה מידם”‏.‏
או ”‏מלהאכיל”‏.‏
או ”‏משכנות”‏.‏
או ”‏אשכיבם”‏.‏
או ”‏יאכיל”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מטע לְשֵׁם”‏.‏