יחזקאל 35‏:1‏-15

  • נבואה נגד הרי שעיר ‏(‏1–15‏)‏

לה  וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ הַפְנֵה פָּנֶיךָ אֶל הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל שֵׂעִיר וְהִנָּבֵא נֶגְדּוֹ.‏  אֱמֹר לוֹ,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ”‏הִנְנִי נֶגְדְּךָ,‏ הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל שֵׂעִיר,‏ וְאַטֶּה יָדִי נֶגְדְּךָ וְאֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לִשְׁמָמָה חֲרֵבָה.‏  אֶהֱפֹךְ אֶת עָרֶיךָ לְחָרְבָּה,‏ וְאַתָּה תִּהְיֶה לִשְׁמָמָה חֲרֵבָה;‏ וְתֵדַע כִּי אֲנִי יְהֹוָה.‏  כִּי גִּלִּיתָ עוֹיְנוּת בִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת,‏ וּמָסַרְתָּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַחֶרֶב בְּעֵת אֲסוֹנָם,‏ בְּעֵת עָנְשָׁם הַסּוֹפִי”‏’‏.‏  ‏”‏’‏לָכֵן חַי אֲנִי’‏,‏* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ ’‏אָכִין אוֹתְךָ לִשְׁפִיכוּת דָּמִים,‏ וּשְׁפִיכוּת דָּמִים תִּרְדָּפְךָ.‏ מִכֵּיוָן שֶׁדָּם שָׂנֵאתָ,‏ שְׁפִיכוּת דָּמִים תִּרְדָּפְךָ.‏  אֶהֱפֹךְ אֶת הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל שֵׂעִיר לִשְׁמָמָה חֲרֵבָה,‏ וְאַכְרִית מִמֶּנּוּ עוֹבֵר וָשָׁב.‏  אֲמַלֵּא אֶת הָרָיו בַּחֲלָלִים;‏ וְחַלְלֵי הַחֶרֶב יִפְּלוּ בְּגִבְעוֹתֶיךָ,‏ בְּגֵיאֲיוֹתֶיךָ וּבְכָל אֲפִיקֶיךָ.‏  לְשִׁמְמַת עוֹלָם אֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ,‏ וְעָרֶיךָ לֹא יִהְיוּ מְיֻשָּׁבוֹת;‏ וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’‏.‏ 10  ‏”‏מִכֵּיוָן שֶׁאָמַרְתָּ,‏ ’‏שְׁתֵּי הָאֻמּוֹת וּשְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה יִהְיוּ שֶׁלִּי,‏ וְאֶת שְׁתֵּיהֶן נִירַשׁ’‏,‏ אַף כִּי יְהֹוָה עַצְמוֹ הָיָה שָׁם,‏ 11  ‏’‏לָכֵן חַי אֲנִי’‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ ’‏אֶנְהַג בְּךָ לְפִי הַכַּעַס וְהַקִּנְאָה שֶׁגִּלִּיתָ אַתָּה בְּשִׂנְאָתְךָ אוֹתָם;‏ וְאִוָּדַע בְּקִרְבָּם כַּאֲשֶׁר אֶשְׁפֹּט אוֹתְךָ.‏ 12  וְאָז תֵּדַע כִּי אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ שָׁמַעְתִּי אֶת כָּל נָאָצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ נֶגֶד הָרֵי יִשְׂרָאֵל בְּאָמְרְךָ,‏ ”‏הֵם נַעֲשׂוּ שׁוֹמֵמִים וְנִתְּנוּ לָנוּ לְטֶרֶף”‏.‏* 13  וְדִבַּרְתֶּם נֶגְדִּי בִּיהִירוּת,‏ וְהִרְבֵּיתֶם אֶת דִּבְרֵיכֶם נֶגְדִּי.‏ אֶת כָּל זֹאת שָׁמַעְתִּי’‏.‏ 14  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏כָּל הָאָרֶץ תִּשְׂמַח כַּאֲשֶׁר אֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לִשְׁמָמָה חֲרֵבָה.‏ 15  כְּפִי שֶׁשָּׂמַחְתָּ אַתָּה כַּאֲשֶׁר נֶעֶשְׂתָה נַחֲלַת בֵּית יִשְׂרָאֵל שׁוֹמֵמָה,‏ כָּךְ אֶנְהַג בְּךָ.‏ אַתָּה תִּהְיֶה לִשְׁמָמָה חֲרֵבָה,‏ הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי שֶׁל שֵׂעִיר,‏ כֵּן,‏ כָּל אֱדוֹם;‏ וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’‏”‏.‏

הערות שוליים

לשון שבועה.‏
נה״מ,‏ ”‏לְאָכְלָה”‏,‏ למאכל.‏