יחזקאל 4:1-17
ד ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, קַח לְךָ לְבֵנָה וְשִׂים אוֹתָהּ לְפָנֶיךָ. חֲקֹק עָלֶיהָ עִיר — אֶת יְרוּשָׁלַיִם.
2 הָטֵל עָלֶיהָ מָצוֹר, בְּנֵה נֶגְדָּהּ חוֹמַת מָצוֹר, הָקֵם סוֹלְלַת מָצוֹר נֶגְדָּהּ, הָקֵם נֶגְדָּהּ מַחֲנוֹת וְהַקֵּף אוֹתָהּ בְּאֵילֵי בַּרְזֶל.*
3 קַח לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְשִׂים אוֹתָהּ כְּקִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר. וְשִׂים פָּנֶיךָ מוּלָהּ, וְהִיא תִּהְיֶה בְּמָצוֹר; עָלֶיךָ לָצוּר עָלֶיהָ. אוֹת הוּא לְבֵית יִשְׂרָאֵל.
4 ”וְאָז שְׁכַב עַל צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וְשִׂים אֶת עֲווֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ.* אַתָּה תִּשָּׂא אֶת עֲווֹנָם לְמֶשֶׁךְ מִסְפַּר הַיָּמִים שֶׁתִּשְׁכַּב עַל צִדְּךָ.
5 וְאָטִיל עָלֶיךָ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם, הַמַּקְבִּילִים לִשְׁנוֹת עֲווֹנָם, וְאַתָּה תִּשָּׂא אֶת עֲווֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל.
6 וְעָלֶיךָ לְהַשְׁלִימָם.
”וְאָז תִּשְׁכַּב שֵׁנִית, עַל צִדְּךָ הַיְּמָנִי, וְתִשָּׂא אֶת עֲווֹן בֵּית יְהוּדָה אַרְבָּעִים יוֹם. יוֹם לְשָׁנָה, יוֹם לְשָׁנָה נָתַתִּי לְךָ.
7 וְאֶל מְצוֹר יְרוּשָׁלַיִם תַּפְנֶה אֶת פָּנֶיךָ, וּזְרוֹעֲךָ תִּהְיֶה חֲשׂוּפָה, וְעָלֶיךָ לְנַבֵּא נֶגְדָּהּ.
8 ”הִנֵּה אֶקְשֹׁר אוֹתְךָ בַּחֲבָלִים וְלֹא תּוּכַל לְהִסְתּוֹבֵב מִצִּדְּךָ הָאֶחָד אֶל צִדְּךָ הָאַחֵר עַד אֲשֶׁר תַּשְׁלִים אֶת יְמֵי מְצוֹרְךָ.
9 ”וְקַח לְךָ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְמִין וְשִׂים אוֹתָם בִּכְלִי אֶחָד וַעֲשֵׂה אוֹתָם לְךָ לְלֶחֶם. בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עַל צִדְּךָ, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְתִשְׁעִים יוֹם, תֹּאכַל אוֹתוֹ.
10 וְתִשְׁקֹל וְתֹאכַל אֶת מְזוֹנְךָ בְּמִשְׁקָל, עֶשְׂרִים שֶׁקֶל* לְיוֹם. וְתֹאכַל אוֹתוֹ בִּזְמַנִּים קְבוּעִים.
11 ”וּמַיִם תִּשְׁתֶּה בִּמְשׂוּרָה,* שִׁשִּׁית הִין.* וְתִשְׁתֶּה אוֹתָם בִּזְמַנִּים קְבוּעִים.
12 ”וְתֹאכַל אוֹתוֹ כְּכִכַּר לֶחֶם שְׂעוֹרִים; לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם תֹּאפֶה אוֹתוֹ, בְּאֶמְצָעוּת גֶּלְלֵי צוֹאַת אָדָם יְבֵשִׁים כְּחֹמֶר בְּעֵרָה”.
13 וִיהֹוָה אָמַר: ”כָּכָה יֹאכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם — טָמֵא — בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר אָפִיץ אוֹתָם אֲלֵיהֶן”.
14 וְאָז אָמַרְתִּי: ”לֹא, אֲדֹנָי יְהֹוָה! הִנֵּה מִנְּעוּרַי וְעַד עַתָּה לֹא נִטְמֵאתִי* בַּאֲכִילַת בְּשַׂר נְבֵלָה אוֹ חַיָּה שֶׁנִּטְרְפָה, וְלֹא נִכְנַס אֶל פִּי בְּשַׂר פִּגּוּל”.*
15 לָכֵן הוּא אָמַר אֵלַי: ”טוֹב; אַרְשֶׁה לְךָ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּגֶלְלֵי בָּקָר בִּמְקוֹם בְּגֶלְלֵי אָדָם, וְתֹאפֶה אֶת לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם”.
16 וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”בֶּן אָדָם, הִנְנִי מַשְׁבִּית אֶת אַסְפָּקַת הַמָּזוֹן* בִּירוּשָׁלַיִם, וּבִדְאָגָה רַבָּה הֵם יֹאכְלוּ אֶת קִצְבַּת לַחְמָם בְּמִשְׁקָל, וּבְאֵימָה יִשְׁתּוּ אֶת מֵימֵיהֶם בִּמְשׂוּרָה.*
17 כָּךְ יִקְרֶה כְּדֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר יֶחְסְרוּ לָהֶם לֶחֶם וּמַיִם, הֵם יַבִּיטוּ בְּתַדְהֵמָה זֶה בָּזֶה וְיִמַּקּוּ בְּשֶׁל עֲווֹנָם.
