יחזקאל 5:1-17
ה ”וְאַתָּה, בֶּן אָדָם, קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּתַעַר סַפָּרִים. גַּלַּח אֶת רֹאשְׁךָ וְאֶת זְקָנְךָ, וְאָז קַח לְךָ מֹאזְנַיִם כְּדֵי לִשְׁקֹל וּלְחַלֵּק אֶת הַשֵּׂעָר.
2 שְׁלִישׁ מִמֶּנּוּ תַּבְעִיר בָּאֵשׁ בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתֹם יְמֵי הַמָּצוֹר. וְאָז תִּקַּח שְׁלִישׁ נוֹסָף וְתַכֶּה אוֹתוֹ בַּחֶרֶב סְבִיב הָעִיר,* וְאֶת הַשְּׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן תִּזְרֶה לָרוּחַ, וַאֲנִי אֶשְׁלֹף חֶרֶב אֲשֶׁר תִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם.
3 ”עָלֶיךָ גַּם לָקַחַת מִשָּׁם מְעַט קְוֻצּוֹת שֵׂעָר וְלִצְרֹר אוֹתָן בְּקִפְלֵי* בִּגְדְּךָ.
4 וְקַח עוֹד כַּמָּה מֵהֶן וְהַשְׁלֵךְ אוֹתָן אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ וּשְׂרֹף אוֹתָן לְאֵפֶר. מִשָּׁם תֵּצֵא אֵשׁ אֶל כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל.
5 ”כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’זֹאת יְרוּשָׁלַיִם. בְּאֶמְצַע הָאֻמּוֹת שַׂמְתִּי אוֹתָהּ, וַאֲרָצוֹת סְבִיבָהּ.
6 אַךְ הִיא מָרְדָה בְּמִשְׁפָּטַי וּבְחֻקּוֹתַי, וְנָהֲגָה בְּרִשְׁעוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִן הָאֻמּוֹת וְהָאֲרָצוֹת סְבִיבָהּ. כִּי בְּמִשְׁפָּטַי מָאֲסוּ, וּבְחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ’.
7 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ’מִכֵּיוָן שֶׁגְּרַמְתֶּם לְצָרוֹת רַבּוֹת יוֹתֵר מִן הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבְכֶם וּבְחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם, אֶלָּא הֲלַכְתֶּם בְּמִשְׁפְּטֵי הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבְכֶם,
8 כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה: ”הִנְנִי נֶגְדֵּךְ, עִיר, וַאֲנִי עַצְמִי אֶעֱשֶׂה מִשְׁפָּטִים בְּקִרְבֵּךְ לְעֵינֵי הָאֻמּוֹת.
9 וְאֶעֱשֶׂה בְּקִרְבֵּךְ אֶת אֲשֶׁר לֹא עָשִׂיתִי בֶּעָבָר, וְלֹא אֶעֱשֶׂה עוֹד כָּמוֹהוּ, בִּגְלַל כָּל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ.
10 ”’”לָכֵן אָבוֹת בְּקִרְבֵּךְ יֹאכְלוּ אֶת בְּנֵיהֶם, וּבָנִים יֹאכְלוּ אֶת אֲבוֹתֵיהֶם, וְאֶעֱשֶׂה בָּךְ שְׁפָטִים וְאֶזְרֶה אֶת כָּל שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל עֵבֶר”’.*
11 ”’לָכֵן חַי אֲנִי’,* מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה, ’מִכֵּיוָן שֶׁאֶת מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל אֱלִילַיִךְ הַמְּשֻׁקָּצִים וּבְכָל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ, גַּם אֲנִי אֶמְאַס בָּךְ;* לֹא תָּחוּס עֵינִי, וַאֲנִי לֹא אֶחְמֹל.
12 שְׁלִישׁ מִמֵּךְ יָמוּתוּ בְּמַגֵּפָה* אוֹ יִכְלוּ בְּקִרְבֵּךְ בָּרָעָב. וּשְׁלִישׁ נוֹסָף יִפְּלוּ סְבִיבֵךְ בַּחֶרֶב. וְאֶת הַשְּׁלִישׁ הָאַחֲרוֹן אֶזְרֶה לְכָל עֵבֶר,* וְאֶשְׁלֹף חֶרֶב אֲשֶׁר תִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם.
13 אָז יִכְלֶה כַּעֲסִי, וַחֲמָתִי נֶגְדָּם תִּשְׁכַּךְ, וְאֶהְיֶה שְׂבַע רָצוֹן. וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי,* כַּאֲשֶׁר אֲסַיֵּם לְכַלּוֹת בָּהֶם אֶת חֲמָתִי.
14 ”’אֶהֱפֹךְ אוֹתָךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר סְבִיבֵךְ וּלְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר אֹרַח.
15 וְתִהְיִי לְחֶרְפָּה וּלְלַעַג, לְאַזְהָרָה וְאֵימָה לָאֻמּוֹת סְבִיבֵךְ, בַּעֲשׂוֹתִי בָּךְ שְׁפָטִים בְּכַעַס וּבְחֵמָה וּבָעֳנָשִׁים מְלֵאֵי חֵמָה. אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי.
16 ”’אֲשַׁלֵּחַ בָּהֶם אֶת חִצֵּי הָרָעָב הַקַּטְלָנִיִּים כְּדֵי לְהַשְׁמִידָם. הַחִצִּים אֲשֶׁר אֲשַׁלֵּחַ יָמִיטוּ עֲלֵיכֶם הֶרֶס. וְאַחְמִיר אֶת רַעֲבוֹנְכֶם כַּאֲשֶׁר אַשְׁבִּית אֶת אַסְפָּקַת מְזוֹנְכֶם.*
17 אֲשַׁלֵּחַ נֶגְדְּכֶם רָעָב וְחַיּוֹת פֶּרֶא אַכְזָרִיּוֹת, וְהֵם יְשַׁכְּלוּ אוֹתָךְ. מַגֵּפָה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים יָעִיקוּ עָלַיִךְ, וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ. אֲנִי, יְהֹוָה, דִּבַּרְתִּי’”.
