יחזקאל 7‏:1‏-27

  • בא הקץ ‏(‏1–27‏)‏

    • רעה יחידה במינה ‏(‏5‏)‏

    • כסף מושלך בחוצות ‏(‏19‏)‏

    • המקדש יחולל ‏(‏22‏)‏

ז  וְשׁוּב הָיָה אֵלַי דְּבַר יְהֹוָה בְּאָמְרוֹ:‏  ‏”‏וְאַתָּה,‏ בֶּן אָדָם,‏ כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל:‏ ’‏קֵץ!‏ בָּא הַקֵּץ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.‏  כָּעֵת הַקֵּץ עָלַיִךְ,‏ וַאֲשַׁלֵּחַ בָּךְ אֶת כַּעֲסִי,‏ וְאֶשְׁפֹּט אוֹתָךְ כִּדְרָכַיִךְ וְאֶדְרֹשׁ מִמֵּךְ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ.‏  לֹא תָּחוּס עֵינִי עָלַיִךְ;‏ וְלֹא אֶחְמֹל,‏ כִּי אָבִיא עָלַיִךְ אֶת תּוֹצְאוֹת דְּרָכַיִךְ,‏ וְתִסְבְּלִי אֶת הַשְׁלָכוֹת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ.‏ וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’‏.‏  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏רָעָה,‏ רָעָה יְחִידָה בְּמִינָהּ,‏ הִנֵּה בָּאָה.‏  קֵץ בָּא;‏ יָבוֹא הַקֵּץ;‏ הוּא יָקִיץ* נֶגְדֵּךְ.‏ הִנֵּה הוּא בָּא.‏  בָּא תּוֹרֵךְ,‏* יוֹשֶׁבֶת הָאָרֶץ.‏ בָּאָה הָעֵת,‏ קָרוֹב הַיּוֹם.‏ יֶשְׁנָהּ מְהוּמָה וְלֹא קְרִיאַת שִׂמְחָה בֶּהָרִים.‏  ‏”‏’‏בְּקָרוֹב מְאוֹד אֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עָלַיִךְ,‏ וַאֲכַלֶּה בָּךְ אֶת כַּעֲסִי,‏ וְאֶשְׁפֹּט אוֹתָךְ כִּדְרָכַיִךְ וְאֶדְרֹשׁ מִמֵּךְ דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל תּוֹעֲבוֹתַיִךְ.‏  לֹא תָּחוּס עֵינִי;‏ וְלֹא אֶחְמֹל.‏ אָבִיא עָלַיִךְ אֶת תּוֹצְאוֹת דְּרָכַיִךְ,‏ וְתִסְבְּלִי אֶת הַשְׁלָכוֹת תּוֹעֲבוֹתַיִךְ.‏ וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ מַכֶּה אֶתְכֶם.‏ 10  ‏”‏’‏הִנֵּה,‏ הַיּוֹם!‏ הִנֵּה הוּא בָּא!‏ בָּא תּוֹרֵךְ;‏* פָּרַח הַמַּטֶּה וְצָמְחָה עַזּוּת מֵצַח.‏ 11  גָּדְלָה הָאַלִּימוּת וְהָפְכָה לְמַטֵּה רֶשַׁע.‏ לֹא הֵם וְלֹא עָשְׁרָם וְלֹא הֲמוֹנֵיהֶם וְלֹא מַעֲמָדָם הָרָם יִשְׂרְדוּ.‏ 12  תָּבוֹא הָעֵת,‏ יַגִּיעַ הַיּוֹם.‏ הַקּוֹנֶה אַל יִשְׂמַח,‏ וְהַמּוֹכֵר אַל יִתְאַבֵּל,‏ כִּי יֶשְׁנוֹ זַעַם נֶגֶד כָּל הֲמוֹנָם.‏* 13  כִּי הַמּוֹכֵר לֹא יָשׁוּב אֶל הַמִּמְכָּר,‏ גַּם אִם יִנָּצְלוּ חַיָּיו,‏ כִּי הֶחָזוֹן הוּא נֶגֶד כָּל הֶהָמוֹן.‏ אִישׁ לֹא יָשׁוּב,‏ וּבִגְלַל עֲווֹנוֹ* אִישׁ לֹא יַצִּיל אֶת חַיָּיו.‏ 14  ‏”‏’‏הֵם תָּקְעוּ בַּחֲצוֹצְרָה,‏ וְהַכֹּל מוּכָנִים,‏ אַךְ אִישׁ אֵינוֹ הוֹלֵךְ לַקְּרָב,‏ כִּי זַעֲמִי הוּא נֶגֶד כָּל הֶהָמוֹן.‏ 15  הַחֶרֶב בַּחוּץ,‏ וְהַמַּגֵּפָה וְהָרָעָב בִּפְנִים.‏ מִי שֶׁבַּשָּׂדֶה יָמוּת בַּחֶרֶב,‏ וְאֶת אֵלֶּה אֲשֶׁר בָּעִיר יֹאכְלוּ הָרָעָב וְהַמַּגֵּפָה.‏ 16  פְּלִיטֵיהֶם אֲשֶׁר יַצְלִיחוּ לְהִמָּלֵט יֵלְכוּ אֶל הֶהָרִים,‏ וּכְיוֹנֵי הַגֵּיאָיוֹת,‏ אִישׁ אִישׁ יֶהֱמֶה* עַל עֲווֹנוֹ.‏ 17  כָּל יְדֵיהֶם יִרְפּוּ,‏ וְכָל בִּרְכֵּיהֶם יִטְּפוּ מַיִם.‏* 18  הֵם חָגְרוּ שַׂקִּים,‏ וּרְעָדָה אָחֲזָה בָּהֶם.‏* פְּנֵי כֻּלָּם יְכֻסּוּ בּוּשָׁה,‏ וְכָל רָאשֵׁיהֶם יִהְיוּ קֵרְחִים.‏* 19  ‏”‏’‏אֶת כַּסְפָּם בַּחוּצוֹת יַשְׁלִיכוּ,‏ וּזְהָבָם יִהְיֶה לְדָבָר מְתֹעָב בְּעֵינֵיהֶם.‏ כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא יוּכְלוּ לְהַצִּילָם בְּיוֹם זַעֲמוֹ שֶׁל יְהֹוָה.‏ הֵם* לֹא יִשְׂבְּעוּ,‏ וּבִטְנָם לֹא תִּמָּלֵא,‏ כִּי נִהְיָה הוּא* מִכְשׁוֹל הַגּוֹרֵם לַעֲווֹנָם.‏ 20  הֵם הִתְגָּאוּ בְּיָפְיָם שֶׁל קִשּׁוּטֵיהֶם וְעָשׂוּ מֵהֶם* אֶת צַלְמֵיהֶם הַמְּתֹעָבִים,‏ אֶת אֱלִילֵיהֶם הַמְּשֻׁקָּצִים.‏ עַל כֵּן אֶעֱשֶׂה אוֹתוֹ לְדָבָר מְתֹעָב בְּעֵינֵיהֶם.‏ 21  אֶתֵּן אוֹתוֹ* בְּיַד הַזָּרִים לְבִזָּה וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל,‏ וְהֵם יְחַלְּלוּהוּ.‏ 22  ‏”‏’‏אַפְנֶה מֵהֶם אֶת פָּנַי,‏ וְהֵם יְחַלְּלוּ אֶת מְקוֹמִי הַצָּפוּן,‏* וְשׁוֹדְדִים יִכָּנְסוּ אֵלֶיהָ וִיחַלְּלוּהָ.‏ 23  ‏”‏’‏הָכֵן אֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת,‏* כִּי הָאָרֶץ מָלְאָה מִשְׁפַּט דָּמִים וְהָעִיר מָלְאָה אַלִּימוּת.‏ 24  אָבִיא אֶת הָרָעָה שֶׁבָּאֻמּוֹת,‏ וְהֵם יִירְשׁוּ אֶת בָּתֵּיהֶם,‏ וְאָשִׂים קֵץ לְגַאֲוַת הַחֲזָקִים,‏ וּמִקְדְּשֵׁיהֶם יְחֻלְּלוּ.‏ 25  בְּבוֹא יִסּוּרֵיהֶם הֵם יְחַפְּשׂוּ שָׁלוֹם,‏ אַךְ לֹא יִהְיֶה.‏ 26  אָסוֹן עַל אָסוֹן יָבוֹא,‏ וְדִוּוּחַ אַחֲרֵי דִּוּוּחַ,‏ וַאֲנָשִׁים יְחַפְּשׂוּ חָזוֹן מִנָּבִיא,‏ אַךְ הַתּוֹרָה* תֹּאבַד מִכֹּהֵן וְעֵצָה מִזְּקֵנִים.‏ 27  הַמֶּלֶךְ יִתְאַבֵּל,‏ וְהַנָּשִׂיא יִלְבַּשׁ יֵאוּשׁ,‏* וִידֵי עַם הָאָרֶץ יִרְעֲדוּ מֵאֵימָה.‏ אֶנְהַג בָּהֶם לְפִי דַּרְכָּם,‏ וּכְפִי שֶׁשָּׁפְטוּ אֶשְׁפֹּט אוֹתָם.‏ וְהֵם יֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה’‏”‏.‏

הערות שוליים

או ”‏יתעורר”‏.‏
או אולי ”‏הַזֵּר;‏ העטרת”‏.‏
או אולי ”‏הַזֵּר;‏ העטרת”‏.‏
כלומר,‏ לא הקונים רכוש ולא המוכרים אותו יפיקו תועלת כלשהי,‏ שכן ההשמדה תבוא על כולם.‏
או אולי ”‏על־ידי עוונו”‏.‏
או ”‏ייאנח”‏.‏
כלומר,‏ הם יטילו מימיהם מרוב פחד.‏
כלומר,‏ הם יגלחו ראשיהם לאות אבל.‏
נה״מ,‏ ”‏כיסתה אותם פלצות”‏.‏
או ”‏נפשם”‏.‏
כלומר,‏ כספם וזהבם.‏
כלומר,‏ מחפצי הכסף והזהב שלהם.‏
כלומר,‏ את כספם וזהבם ששימשו לעשיית אלילים.‏
ככל הנראה הכוונה לחלק הפנימי ביותר במקדש יהוה.‏
כלומר,‏ שרשראות השבי.‏
או ”‏ההדרכה”‏.‏
או ”‏שממה”‏.‏