יחזקאל 8:1-18
ח וּבַשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשַׁבְתִּי בְּבֵיתִי וְזִקְנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ לְפָנַי, אָחֲזָה בִּי שָׁם יַד אֲדֹנָי יְהֹוָה.
2 בְּשָׁעָה שֶׁהִתְבּוֹנַנְתִּי רָאִיתִי דְּמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ; וּמִתַּחַת לְמָה שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ מָתְנָיו הָיְתָה אֵשׁ, וּמִמָּתְנָיו וָמַעְלָה הָיָה מַרְאֵהוּ בָּהִיר, כְּזֹהַר הַחַשְׁמַל.*
3 וְאָז הוּא שָׁלַח מָה שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ יָד וְלָקַח אוֹתִי בְּצִיצַת רֹאשִׁי, וְרוּחַ נָשְׂאָה אוֹתִי בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וְהֵבִיאָה אוֹתִי לִירוּשָׁלַיִם בְּמַרְאוֹת* אֱלֹהִים, אֶל פֶּתַח הַשַּׁעַר הַפְּנִימִי הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה, אֲשֶׁר שָׁם סֵמֶל* הַקִּנְאָה הָאֱלִילִי הַמְּעוֹרֵר לְקִנְאָה.
4 וְהִנֵּה כְּבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה שָׁם, כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר רָאִיתִי בַּבִּקְעָה.
5 וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”בֶּן אָדָם, שָׂא נָא עֵינֶיךָ צָפוֹנָה”. וְנָשָׂאתִי עֵינַי צָפוֹנָה, וְהִנֵּה מִצָּפוֹן לְשַׁעַר הַמִּזְבֵּחַ הָיָה סֵמֶל* הַקִּנְאָה הַזֶּה בַּכְּנִיסָה.
6 וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”בֶּן אָדָם, הַאִם אַתָּה רוֹאֶה אֵילוּ תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹשִׂים פֹּה בֵּית יִשְׂרָאֵל, דְּבָרִים הַמַּרְחִיקִים אוֹתִי מִמִּקְדָּשִׁי? אַךְ עוֹד תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה”.
7 וְהוּא הֵבִיא אוֹתִי אֶל פֶּתַח הֶחָצֵר, וְרָאִיתִי וְהִנֵּה חֹר אֶחָד בַּקִּיר.
8 הוּא אָמַר אֵלַי: ”בֶּן אָדָם, חֲפֹר נָא בַּקִּיר”. וְחָפַרְתִּי בַּקִּיר וְרָאִיתִי פֶּתַח אֶחָד.
9 הוּא אָמַר אֵלַי: ”הִכָּנֵס וּרְאֵה אֶת הַתּוֹעֵבוֹת הָרָעוֹת אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים פֹּה”.
10 וְנִכְנַסְתִּי וְרָאִיתִי וְהִנֵּה כָּל מִינֵי דְּמֻיּוֹת שֶׁל רְמָשִׂים וּבְהֵמוֹת מְשֻׁקָּצוֹת וְכָל הָאֱלִילִים הַמְּתֹעָבִים* שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל; הֵם הָיוּ חֲקוּקִים עַל הַקִּיר סָבִיב סָבִיב.
11 וְשִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל עָמְדוּ לִפְנֵיהֶם, וְיַאֲזַנְיָהוּ בֶּן שָׁפָן עָמַד בְּקִרְבָּם. לְכָל אֶחָד הָיְתָה מַחְתָּתוֹ בְּיָדוֹ, וַעֲנַן הַקְּטֹרֶת הָרֵיחָנִית עָלָה.
12 הוּא אָמַר אֵלַי: ”בֶּן אָדָם, הַאִם אַתָּה רוֹאֶה מָה זִקְנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ, אִישׁ אִישׁ בַּחֲדָרָיו הַפְּנִימִיִּים הֵיכָן שֶׁמֻּצָּגִים אֱלִילָיו?* כִּי אוֹמְרִים הֵם, ’יְהֹוָה אֵינוֹ רוֹאֶה אוֹתָנוּ. עָזַב יְהֹוָה אֶת הָאָרֶץ’”.
13 וְהוּא הוֹסִיף וְאָמַר אֵלַי: ”עוֹד תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם עוֹשִׂים”.
14 וְהוּא הֵבִיא אוֹתִי אֶל פֶּתַח הַשַּׁעַר הַצְּפוֹנִי בְּבֵית יְהֹוָה, וְהִנֵּה שָׁם נָשִׁים יוֹשְׁבוֹת וּמְבַכּוֹת אֶת הָאֵל תַּמּוּז.
15 וְהוּא אָמַר אֵלַי: ”הַאִם אַתָּה רוֹאֶה זֹאת, בֶּן אָדָם? עוֹד תִּרְאֶה תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת מֵאֵלֶּה”.
16 וְהוּא הֵבִיא אוֹתִי אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית בְּבֵית יְהֹוָה. וְהִנֵּה בְּפֶתַח הֵיכַל יְהֹוָה, בֵּין הָאוּלָם וּבֵין הַמִּזְבֵּחַ, הָיוּ כְּעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אִישׁ וַאֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְהֹוָה וּפְנֵיהֶם אֶל הַמִּזְרָח; וְהֵם הִשְׁתַּחֲווּ מִזְרָחָה לַשֶּׁמֶשׁ.
17 הוּא אָמַר אֵלַי: ”הַאִם אַתָּה רוֹאֶה זֹאת, בֶּן אָדָם? הַאִם זֶהוּ דָּבָר קַל עֵרֶךְ בְּעֵינֵי בֵּית יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה, לְמַלֵּא אֶת הָאָרֶץ בְּאַלִּימוּת וּלְהוֹסִיף לְהַכְעִיסֵנִי? הִנֵּה הֵם שׁוֹלְחִים אֶת הֶעָנָף* אֶל אַפִּי.
18 לָכֵן אֶפְעַל בְּחֵמָה. לֹא תָּחוּס עֵינִי; וְלֹא אֶחְמֹל. גַּם אִם יִקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל בְּאָזְנַי, לֹא אֶשְׁמַע אוֹתָם”.
