ירמיהו 10:1-25
י שִׁמְעוּ אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה נֶגְדְּכֶם, בֵּית יִשְׂרָאֵל.
2 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”אַל תִּלְמְדוּ אֶת דֶּרֶךְ הָאֻמּוֹת,וּמֵאוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תִּבָּהֲלוּכִּי הָאֻמּוֹת מְבֹהָלוֹת מֵהֶם.
3 כִּי מִנְהֲגֵי הָעַמִּים הֵם אַשְׁלָיָה.*
אֵין זֶה אֶלָּא עֵץ יַעַר אֲשֶׁר נִכְרָתוּמְעֻבָּד בִּידֵי חָרָשׁ בְּעֶזְרַת הַכְּלִי שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ.
4 בְּכֶסֶף וּבְזָהָב הֵם מְעַטְּרִים אוֹתוֹוּמְהַדְּקִים אוֹתוֹ בְּפַטִּישׁ וּבְמַסְמְרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְמוֹטֵט.
5 כְּדַחְלִיל בְּמִקְשַׁת מְלָפְפוֹנִים, הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְדַבֵּר;יֵשׁ לָשֵׂאת אוֹתָם, כִּי הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לָלֶכֶת.
אַל תִּירְאוּ מֵהֶם, כִּי הֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְהָרַע,וְגַם לְהֵיטִיב אֵין הֵם יְכוֹלִים”.
6 אֵין כָּמוֹךָ, יְהֹוָה.
גָּדוֹל אַתָּה, וְגָדוֹל שִׁמְךָ וְאַדִּיר.*
7 מִי לֹא יִירָא אוֹתְךָ, מֶלֶךְ הָאֻמּוֹת, כִּי כָּךְ רָאוּי;כִּי בְּכָל חַכְמֵי הָאֻמּוֹת וּבְכָל מַמְלְכוֹתֵיהֶןאֵין אַחֵר כָּמוֹךָ.
8 כֻּלָּם נִבְעָרִים וּכְסִילִים.
הַדְרָכָה הַנִּתֶּנֶת מֵעֵץ הִנָּהּ אַשְׁלָיָה מֻחְלֶטֶת.*
9 כֶּסֶף מְרֻקָּע מְיֻבָּא מִתַּרְשִׁישׁ וְזָהָב מֵאוּפָז,מַעֲשֵׂה חָרָשׁ, מַעֲשֵׂה יְדֵי צוֹרֵף.
לְבוּשָׁם חוּטֵי תְּכֵלֶת וְצֶמֶר אַרְגָּמָן.
כֻּלָּם נַעֲשׂוּ בִּידֵי בַּעֲלֵי מְלָאכָה מְיֻמָּנִים.
10 אַךְ יְהֹוָה הוּא בֶּאֱמֶת אֱלֹהִים.
הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וְהַמֶּלֶךְ הַנִּצְחִי.
בְּשֶׁל חֲמָתוֹ תִּרְעַד הָאָרֶץ,וְאֵין אֻמּוֹת אֲשֶׁר יָכִילוּ אֶת זַעֲמוֹ.
11 * כָּךְ תֹּאמְרוּ לָהֶם:
”הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא עָשׂוּ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץיֹאבְדוּ מִן הָאָרֶץ וּמִתַּחַת לַשָּׁמַיִם הָאֵלֶּה”.
12 הוּא עוֹשֵׂה הָאָרֶץ בְּכוֹחוֹ,זֶה אֲשֶׁר כּוֹנֵן אֶת הַתֵּבֵל* בְּחָכְמָתוֹוַאֲשֶׁר בִּתְבוּנָתוֹ מָתַח אֶת הַשָּׁמַיִם.
13 בְּהַשְׁמִיעוֹ אֶת קוֹלוֹ,הוֹמִים הַמַּיִם בַּשָּׁמַיִם,וְהוּא מַעֲלֶה עֲנָנִים* מִקְּצוֹת הָאָרֶץ.
הוּא עוֹשֶׂה בְּרָקִים* לַמָּטָר,וּמוֹצִיא אֶת הָרוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו.*
14 כָּל אָדָם פּוֹעֵל בְּנִבְעָרוּת וּלְלֹא יֶדַע.
כָּל צוֹרֵף יֵבוֹשׁ בִּגְלַל הַפֶּסֶל;כִּי צֶלֶם הַמַּתֶּכֶת* שֶׁלּוֹ הוּא שֶׁקֶר,וְאֵין רוּחַ* בָּהֶם.
15 הֵם אַשְׁלָיָה,* מַעֲשֵׂה תַּעֲתוּעִים.
בְּיוֹם פְּקֻדָּתָם* יֹאבְדוּ.
16 חֵלֶק יַעֲקֹב אֵינוֹ כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה,כִּי הוּא יוֹצֵר הַכֹּל,וְיִשְׂרָאֵל שֵׁבֶט* נַחֲלָתוֹ.
יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
17 אִסְפִי מִן הָאֲדָמָה אֶת צְרוֹרֵךְ,הַיּוֹשֶׁבֶת בַּמָּצוֹר.
18 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”הִנְנִי מַשְׁלִיךְ* אֶת הַתּוֹשָׁבִים מִן הָאָרֶץ בַּפַּעַם הַזֹּאת,וְאָבִיא עֲלֵיהֶם מְצוּקָה”.
19 אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי!*
פִּצְעִי חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא.
וְאָמַרְתִּי: ”אָכֵן זֶה חָלְיִי, וְעָלַי לְשֵׂאתוֹ.
20 אָהֳלִי נִשְׁמַד, וְכָל מֵיתָרַי נֻתְּקוּ.
בָּנַי עֲזָבוּנִי וְאֵינָם.
לֹא נוֹתַר אִישׁ לִנְטוֹת אֶת אָהֳלִי אוֹ לְהָקִים אֶת יְרִיעוֹתַי.
21 כִּי הָרוֹעִים פָּעֲלוּ בְּנִבְעָרוּת,וְלֹא שָׁאֲלוּ אֶת פִּי יְהֹוָה.
מִשּׁוּם כָּךְ הֵם לֹא נָהֲגוּ בְּתוֹבָנָה,וְכָל עֶדְרֵיהֶם נָפוֹצוּ”.
22 הַקְשִׁיבוּ! דִּוּוּחַ! הִנֵּה הוּא בָּא!
רַעַשׁ גָּדוֹל מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן,כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת עָרֵי יְהוּדָה לִשְׁמָמָה, מְאוּרַת תַּנִּים.
23 אֲנִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב, יְהֹוָה, כִּי לֹא לָאָדָם דַּרְכּוֹ;*לֹא לְאִישׁ הוֹלֵךְ לְכַוֵּן אֶת צַעֲדוֹ.*
24 הָטֵל עָלַי מוּסָר, יְהֹוָה, בְּמִשְׁפָּט,אַךְ לֹא בְּכַעַסְךָ, פֶּן תַּהַפְכֵנִי לִמְאוּמָה.
25 שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ עַל הָאֻמּוֹת הַמִּתְעַלְּמוֹת מִמְּךָוְעַל הַמִּשְׁפָּחוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ אֵינָן קוֹרְאוֹת.
כִּי הֵן אָכְלוּ אֶת יַעֲקֹב,כֵּן, אֲכָלוּהוּ עַד אֲשֶׁר כִּלּוּהוּ,וְאֶת מוֹלַדְתּוֹ הָפְכוּ לִשְׁמָמָה.
הערות שוליים
^ או ”הבל”.
^ או ”רב־עוצמה”.
^ או ”הבל מוחלט”.
^ פסוק 11 נכתב במקור בארמית.
^ או ”הארץ הפורייה”.
^ או ”אדים”.
^ או אולי ”עושה תעלות סכורות”.
^ או ”ממחסניו”.
^ או ”הצלם היצוק”.
^ או ”נשימה”.
^ או ”הבל”.
^ או ”דינם”.
^ או ”מטה; מוט”.
^ או ”קולע; מיידה”.
^ או ”קריסתי; התמוטטותי”.
^ או ”דרכו של האדם אינה שלו; אינה בסמכותו”.
^ או ”אין לאיש ההולך הסמכות אפילו לכוון את צעדו”.
