ירמיהו 12:1-17
יב צַדִּיק אַתָּה, יְהֹוָה, בְּהַצִּיגִי לְפָנֶיךָ אֶת תְּלוּנָתִי,בְּדַבְּרִי עִמְּךָ עַל עִנְיְנֵי צֶדֶק.
אַךְ מַדּוּעַ מַצְלִיחָה דַּרְכָּם שֶׁל הָרְשָׁעִים,וּמַדּוּעַ הַבּוֹגְדִים שְׁלֵוִים?*
2 נָטַעְתָּ אוֹתָם, וְהֵם הִכּוּ שֹׁרֶשׁ.
גָּדְלוּ וְהֵנִיבוּ פְּרִי.
אַתָּה עַל שִׂפְתֵיהֶם, אַךְ רָחוֹק מִמַּחְשְׁבוֹתֵיהֶם הַכְּמוּסוֹת בְּיוֹתֵר.*
3 אַךְ אַתָּה מַכִּיר אוֹתִי הֵיטֵב, יְהֹוָה, אַתָּה רוֹאֶה אוֹתִי;בָּחַנְתָּ אֶת לִבִּי וּמָצָאתָ שֶׁהוּא מְאֻחָד אִתְּךָ.
הַפְרֵד אוֹתָם כְּצֹאן לַטֶּבַח,וְהַבְדֵּל אוֹתָם לְיוֹם הַהֲרִיגָה.
4 עַד מָתַי תִּבֹּל הָאָרֶץוְתִיבַשׁ צִמְחִיַּת כָּל שָׂדֶה?
בְּשֶׁל רָעָתָם שֶׁל הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ,נִסְפּוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַצִּפּוֹרִים.
כִּי הֵם אָמְרוּ: ”הוּא לֹא יִרְאֶה אֶת אֲשֶׁר יִקְרֶה לָנוּ”.
5 אִם אַתָּה מִתְעַיֵּף לָרוּץ עִם אֲנָשִׁים,*אֵיךְ תִּתְחָרֶה עִם סוּסִים?
אָמְנָם אַתָּה מַרְגִּישׁ בָּטוּחַ בְּאֶרֶץ שָׁלוֹם,אַךְ מָה יִהְיֶה עָלֶיךָ בַּסֹּבֶךְ אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ הַיַּרְדֵּן?
6 כִּי אֲפִלּוּ אַחֶיךָ, בֵּית אָבִיךָ,נָהֲגוּ בְּךָ בְּבוֹגְדָנוּת.
הֵם קָרְאוּ נֶגְדְּךָ בְּקוֹל.
אַל תַּאֲמִין בָּהֶם,גַּם אִם יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת.
7 ”עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי; נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי.
מָסַרְתִּי אֶת אֲהוּבָתִי הַיְּקָרָה* בְּיַד אוֹיְבֶיהָ.
8 נַחֲלָתִי נִהְיְתָה לִי כְּאַרְיֵה בַּיַּעַר.
שָׁאֲגָה הִיא עָלַי.
עַל כֵּן שָׂנֵאתִי אוֹתָהּ.
9 נַחֲלָתִי הִיא כְּצִפּוֹר טֶרֶף צִבְעוֹנִית;*שְׁאַר צִפּוֹרֵי הַטֶּרֶף מַקִּיפוֹת אוֹתָהּ וְתוֹקְפוֹת אוֹתָהּ.
בּוֹאוּ, הֵאָסְפוּ, כָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה,בּוֹאוּ לֶאֱכֹל.
10 רוֹעִים רַבִּים הִשְׁחִיתוּ אֶת כַּרְמִי;רָמְסוּ אֶת חֶלְקָתִי.
הָפְכוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבָּר שׁוֹמֵם.
11 הִיא הָפְכָה לִשְׁמָמָה.
הִיא נָבְלָה;*הִיא שׁוֹמֶמֶת לְפָנַי.
כָּל הָאָרֶץ הָפְכָה לִשְׁמָמָה,אַךְ אִישׁ אֵינוֹ שָׂם זֹאת עַל לִבּוֹ.
12 עַל כָּל הַנְּתִיבִים הַשְּׁחוּקִים בַּמִּדְבָּר בָּאוּ הַמַּשְׁמִידִים,כִּי חֶרֶב יְהֹוָה אוֹכֶלֶת מִקְּצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ.
אֵין שָׁלוֹם לְאִישׁ.*
13 הֵם זָרְעוּ חִטִּים, אַךְ קָצְרוּ קוֹצִים.
הֵם הוֹגִיעוּ אֶת עַצְמָם, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל.
הֵם יֵבוֹשׁוּ מִתְּבוּאוֹתֵיהֶםבְּשֶׁל כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָה”.
14 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה נֶגֶד כָּל שְׁכֵנַי הָרָעִים, הַנּוֹגְעִים בַּנַּחֲלָה אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל: ”הִנְנִי עוֹקֵר אוֹתָם מֵאַדְמָתָם, וְאֶת בֵּית יְהוּדָה אֶעֱקֹר מִקִּרְבָּם.
15 אַךְ לְאַחַר שֶׁאֶעֱקֹר אוֹתָם, שׁוּב אֲרַחֵם עֲלֵיהֶם וְאָשִׁיב כָּל אֶחָד מֵהֶם לְנַחֲלָתוֹ וּלְאַרְצוֹ”.
16 ”וְאִם יַקְפִּידוּ לִלְמֹד אֶת דַּרְכֵי עַמִּי וּלְהִשָּׁבַע בִּשְׁמִי, ’חַי יְהֹוָה!’ כְּפִי שֶׁלִּמְּדוּ אֶת עַמִּי לְהִשָּׁבַע בַּבַּעַל, אָז הֵם יִבָּנוּ בְּתוֹךְ עַמִּי.
17 אַךְ אִם יְסָרְבוּ לְצַיֵּת, אֶעֱקֹר גַּם אֶת הָאֻמָּה הַהִיא, אֶעֱקֹר וְאַשְׁמִיד אוֹתָהּ”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
