ירמיהו 16:1-21
טז דְּבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:
2 ”לֹא תִּקַּח לְךָ אִשָּׁה, וְלֹא יִהְיוּ לְךָ בָּנִים וּבָנוֹת בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
3 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל הַבָּנִים וְעַל הַבָּנוֹת הַנּוֹלָדִים כָּאן וְעַל אִמּוֹתֵיהֶם הַיּוֹלְדוֹת אוֹתָם וְעַל אֲבוֹתֵיהֶם הַמּוֹלִידִים אוֹתָם בָּאָרֶץ הַזֹּאת:
4 ’מִמַּחֲלוֹת קַטְלָנִיּוֹת הֵם יָמוּתוּ, וְאִישׁ לֹא יִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם אוֹ יִקְבֹּר אוֹתָם; כַּזֶּבֶל* יִהְיוּ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. בַּחֶרֶב וּבָרָעָב יֹאבְדוּ, וּפִגְרֵיהֶם יִהְיוּ לְמַאֲכָל לְעוֹפוֹת הַשָּׁמַיִם וּלְבַהֲמוֹת הָאָרֶץ’.
5 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,’אַל תִּכָּנֵס לְבַיִת שֶׁבּוֹ נֶעֱרֶכֶת סְעוּדַת אֲבֵלִים,וְאַל תֵּלֵךְ לְקוֹנֵן אוֹ לְהִשְׁתַּתֵּף בְּצַעֲרָם’.
’כִּי לָקַחְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵהָעָם הַזֶּה’, מַכְרִיז יְהֹוָה,’וְאֶת חַסְדִּי וְאֶת רַחֲמַי.
6 הַגְּדוֹלִים וְגַם הַקְּטַנִּים יָמוּתוּ בָּאָרֶץ הַזֹּאת.
הֵם לֹא יִקָּבְרוּ,וְלֹא יִתְאַבְּלוּ עֲלֵיהֶם,וְאִישׁ לֹא יִפְצַע אֶת עַצְמוֹ אוֹ יַעֲשֶׂה אֶת רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ לְמַעֲנָם.*
7 וְאִישׁ לֹא יַעֲנִיק מָזוֹן לָאֲבֵלִים,לְנַחֲמָם עַל מֵתֵיהֶם;וְאִישׁ גַּם לֹא יִתֵּן לָהֶם אֶת כּוֹס הַתַּנְחוּמִיםלִשְׁתּוֹת עַל אָבְדַן אֲבִיהֶם אוֹ אִמָּם.
8 וְאֶל בֵּית מִשְׁתֶּה אַל תִּכָּנֵסלָשֶׁבֶת אִתָּם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת’.
9 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’הִנְנִי מַשְׁבִּית מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה, בִּימֵיכֶם וּלְנֶגֶד עֵינֵיכֶם, קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה, קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה’.
10 ”כַּאֲשֶׁר תַּגִּיד לָעָם הַזֶּה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֵם יִשְׁאֲלוּ אוֹתְךָ, ’לָמָּה דִּבֵּר יְהֹוָה נֶגְדֵּנוּ אֶת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת? אֵיזֶה עָווֹן וְאֵיזֶה חֵטְא חָטָאנוּ לִיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ?’
11 הָשֵׁב לָהֶם, ’”מִכֵּיוָן שֶׁאֲבוֹתֵיכֶם עָזְבוּ אוֹתִי”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”וְהוֹסִיפוּ לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלַעֲבֹד אוֹתָם וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶם. וְאוֹתִי הֵם עָזְבוּ, וְאֶת תּוֹרָתִי לֹא שָׁמְרוּ.
12 וְאַתֶּם עֲשִׂיתֶם דְּבָרִים גְּרוּעִים בְּהַרְבֵּה מֵאֲבוֹתֵיכֶם, וְהִנְּכֶם הוֹלְכִים אִישׁ אִישׁ אַחֲרֵי עַקְשָׁנוּת לִבּוֹ הָרַע בִּמְקוֹם לְצַיֵּת לִי.
13 לָכֵן אַשְׁלִיךְ אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא הִכַּרְתֶּם אַתֶּם וַאֲבוֹתֵיכֶם, וְשָׁם תִּצְטָרְכוּ לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי לֹא אָחוּס עֲלֵיכֶם”’.
14 ”’אוּלָם הִנֵּה יָמִים בָּאִים’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’וְהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד: ”חַי יְהֹוָה* אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם!”
15 אֶלָּא ”חַי יְהֹוָה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן וּמִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן הֵפִיץ אוֹתָם!” וַאֲשִׁיבֵם אֶל אַדְמָתָם, אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם’.
16 ’הִנְנִי שׁוֹלֵחַ וְקוֹרֵא לְדַיָּגִים רַבִּים’, מַכְרִיז יְהֹוָה,’וְהֵם יָדוּגוּ אוֹתָם.
וְאַחֲרֵי כֵן אֶשְׁלַח וְאֶקְרָא לְצַיָּדִים רַבִּים,וְהֵם יָצוּדוּ אוֹתָם עַל כָּל הַר וְעַל כָּל גִּבְעָהוּמִנְּקִיקֵי הַסְּלָעִים.
17 כִּי עֵינַי עַל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם.*
הֵם לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנַי,וַעֲווֹנָם לֹא נִסְתַּר מֵעֵינַי.
18 תְּחִלָּה אֲשַׁלֵּם אֶת הַגְּמוּל הַמָּלֵא הָרָאוּי לַעֲווֹנָם וּלְחֶטְאָם,כִּי חִלְּלוּ אֶת אַרְצִי בַּדְּמֻיּוֹת הַדּוֹמְמוֹת שֶׁל* אֱלִילֵיהֶם הַמְּשֻׁקָּצִיםוּמִלְּאוּ אֶת נַחֲלָתִי בְּתוֹעֲבוֹתֵיהֶם’”.
19 יְהֹוָה, עֻזִּי וּמָעֻזִּי,מְקוֹם מְנוּסָתִי בְּיוֹם צָרָה,אֵלֶיךָ יָבוֹאוּ הָאֻמּוֹת מִקְּצוֹת הָאָרֶץוְיֹאמְרוּ: ”אֲבוֹתֵינוּ נָחֲלוּ שֶׁקֶר גָּמוּר,הֶבֶל וּדְבָרִים חַסְרֵי עֵרֶךְ אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם מוֹעִיל”.
20 הֲיַעֲשֶׂה לוֹ אָדָם אֵלִיםוְהֵם אֵינָם בֶּאֱמֶת אֵלִים?
21 ”לָכֵן הִנְנִי מוֹדִיעַ לָהֶם,בַּפַּעַם הַזֹּאת אוֹדִיעַ לָהֶם אֶת כּוֹחִי וְאֶת גְּבוּרָתִי,וְיֵדְעוּ כִּי שְׁמִי יְהֹוָה”.
