ירמיהו 21:1-14
כא וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ כַּאֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ אֶת פַּשְׁחוּר בֶּן מַלְכִּיָּה וְאֶת צְפַנְיָה בֶּן מַעֲשֵׂיָה, הַכֹּהֵן, כְּדֵי לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ:
2 ”שְׁאַל נָא אֶת פִּי יְהֹוָה בַּעֲדֵנוּ, כִּי נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל נִלְחָם נֶגְדֵּנוּ. אוּלַי יַעֲשֶׂה יְהֹוָה עֲבוּרֵנוּ אַחַת מִנִּפְלְאוֹתָיו, כְּדֵי שֶׁיִּסּוֹג מֵאִתָּנוּ”.
3 אָמַר לָהֶם יִרְמְיָהוּ: ”כָּךְ תֹּאמְרוּ אֶל צִדְקִיָּהוּ,
4 ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ”הִנְנִי מֵסֵב נֶגְדְּכֶם* אֶת כְּלֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בִּידֵיכֶם, אֲשֶׁר בָּהֶם אַתֶּם נִלְחָמִים בְּמֶלֶךְ בָּבֶל וּבַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם מִחוּץ לַחוֹמָה. וְאֶאֱסֹף אוֹתָם אֶל אֶמְצַע הָעִיר הַזֹּאת.
5 וַאֲנִי עַצְמִי אֶלָּחֵם בָּכֶם בְּיָד נְטוּיָה וּבִזְרוֹעַ חֲזָקָה, בְּכַעַס וּבְחֵמָה וּבְזַעַם גָּדוֹל.
6 אַכֶּה אֶת יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזֹּאת, אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה. בְּמַגֵּפָה* גְּדוֹלָה הֵם יָמוּתוּ”’.
7 ”’”וְאַחֲרֵי כֵן”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”אֶתֵּן אֶת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת עֲבָדָיו וְאֶת אַנְשֵׁי הָעִיר הַזֹּאת — אֲשֶׁר יִשְׂרְדוּ אֶת הַמַּגֵּפָה, אֶת הַחֶרֶב וְאֶת הָרָעָב — בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד אוֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְּשֵׁי נַפְשָׁם.* וְהוּא יַכֶּה אוֹתָם בַּחֶרֶב. הוּא לֹא יָחוּס עֲלֵיהֶם וְלֹא יַחְמֹל וְלֹא יְרַחֵם”’.
8 ”וְאֶל הָעָם הַזֶּה אֱמֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”הִנְנִי שָׂם לִפְנֵיכֶם אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְאֶת דֶּרֶךְ הַמָּוֶת.
9 הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּתוּ בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה. אַךְ מִי שֶׁיֵּצֵא וְיִכָּנַע לַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם יַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת, וְחַיָּיו* יִהְיוּ לוֹ לְשָׁלָל”’.*
10 ”’”כִּי שַׂמְתִּי פָּנַי נֶגֶד הָעִיר הַזֹּאת לְרָעָה* וְלֹא לְטוֹבָה”, מַכְרִיז יְהֹוָה. ”בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל הִיא תִּנָּתֵן, וְהוּא יִשְׂרֹף אוֹתָהּ בָּאֵשׁ”.
11 ”’אֶל בְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ יְהוּדָה: שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה.
12 בֵּית דָּוִד, כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”עֲשׂוּ מִשְׁפָּט* מִדֵּי בֹּקֶר,וְהַצִּילוּ אֶת הֶעָשׁוּק מִיָּדוֹ שֶׁל הָעוֹשֵׁק,פֶּן תֻּצַּת כָּאֵשׁ חֲמָתִיוְתִבְעַר בְּאֵין מְכַבֶּה,בְּשֶׁל רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם”’.
13 ’הִנְנִי נֶגְדֵּךְ, יוֹשֶׁבֶת הָעֵמֶק,צוּר הַמִּישׁוֹר’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
’וּבַאֲשֶׁר לָכֶם, הָאוֹמְרִים: ”מִי יֵרֵד אֵלֵינוּ?
וּמִי יִפְלֹשׁ לִמְעוֹנוֹתֵינוּ?”
14 אֶדְרֹשׁ מִכֶּם דִּין וְחֶשְׁבּוֹןכָּרָאוּי לְמַעַלְלֵיכֶם’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
’וְאַצִּית אֵשׁ בְּיַעֲרָהּ,וְהִיא תֹּאכַל אֶת כָּל סְבִיבוֹתֶיהָ’”.
