ירמיהו 22:1-30
כב כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”רֵד אֶל בֵּית* מֶלֶךְ יְהוּדָה, וְדַבֵּר אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.
2 אֱמֹר, ’שְׁמַע אֶת דְּבַר יְהֹוָה, מֶלֶךְ יְהוּדָה הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד, אַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְעַמְּךָ, הַנִּכְנָסִים דֶּרֶךְ הַשְּׁעָרִים הָאֵלֶּה.
3 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”עֲשׂוּ מִשְׁפָּט* וּצְדָקָה. הַצִּילוּ אֶת הֶעָשׁוּק מִיָּדוֹ שֶׁל הָעוֹשֵׁק. בְּתוֹשָׁב זָר אַל תִּתְעַמְּרוּ, וּבְיָתוֹם וְאַלְמָנָה אַל תִּפְגְּעוּ. וְדָם נָקִי אַל תִּשְׁפְּכוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה.
4 כִּי אִם תַּקְפִּידוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, יִכָּנְסוּ הַמְּלָכִים הַיּוֹשְׁבִים עַל כִּסֵּא דָּוִד דֶּרֶךְ שַׁעֲרֵי הַבַּיִת הַזֶּה, רוֹכְבִים בְּמֶרְכָּבוֹת וְעַל סוּסִים, הֵם וְעַבְדֵיהֶם וְעַמָּם”’.
5 ”’אַךְ אִם לֹא תְּצַיְּתוּ לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, בִּי אֲנִי נִשְׁבָּע’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’כִּי הַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה לְחָרְבָּה’.
6 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל בֵּית מֶלֶךְ יְהוּדָה,’כַּגִּלְעָד אַתָּה לִי,כְּפִסְגַּת הַלְּבָנוֹן.
אַךְ אֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לְמִדְבָּר;אַף לֹא אַחַת מֵעָרֶיךָ תְּיֻשַּׁב.
7 וַאֲמַנֶּה* נֶגְדְּךָ מַשְׁחִיתִים,אִישׁ אִישׁ עִם כְּלֵי נִשְׁקוֹ.
הֵם יִכְרְתוּ אֶת אֲרָזֶיךָ הַמֻּבְחָרִיםוְיַפִּילוּם אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ.
8 ”’וְאֻמּוֹת רַבּוֹת יַחְלְפוּ עַל פְּנֵי הָעִיר הַזֹּאת וְיֹאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: ”לָמָּה עָשָׂה כָּךְ יְהֹוָה לָעִיר הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת?”
9 וְהֵם יָשִׁיבוּ: ”כִּי עָזְבוּ אֶת בְּרִית יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים וְעָבְדוּ אוֹתָם”’.
10 אַל תִּבְכּוּ עַל הַמֵּתוְאַל תִּתְאַבְּלוּ עָלָיו.
בְּכוּ בֶּכִי גָּדוֹל עַל הַהוֹלֵךְ,כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד לִרְאוֹת אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.
11 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל שַׁלֻּם* בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מֶלֶךְ יְהוּדָה הַמּוֹלֵךְ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו וַאֲשֶׁר יָצָא מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה: ’הוּא לֹא יָשׁוּב לְשָׁם עוֹד.
12 כִּי בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר אֵלָיו הִגְלוּ אוֹתוֹ, שָׁם יָמוּת, וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לֹא יִרְאֶה עוֹד’.
13 הוֹי לַבּוֹנֶה אֶת בֵּיתוֹ לְלֹא צְדָקָהוְאֶת חֲדָרָיו הָעֶלְיוֹנִים לְלֹא מִשְׁפָּט,*הַגּוֹרֵם לְרֵעֵהוּ לְשָׁרְתוֹ בְּחִנָּם,וְאֶת שְׂכָרוֹ מְסָרֵב לְשַׁלֵּם;
14 הָאוֹמֵר, ’אֶבְנֶה לִי בַּיִת רְחַב יָדַיִםעִם חֲדָרִים עֶלְיוֹנִים מְרֻוָּחִים.
אַתְקִין בּוֹ חַלּוֹנוֹתוַאֲצַפֶּה אוֹתוֹ בְּלוּחוֹת עֵץ אֶרֶז וְאֶצְבַּע אוֹתוֹ בְּאָדֹם’.
15 הַאִם תּוֹסִיף לִמְלֹךְ מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה מִשְׁתַּמֵּשׁ יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים בְּעֵץ אֶרֶז?
גַּם אָבִיךָ אָכַל וְשָׁתָה,אַךְ הוּא עָשָׂה מִשְׁפָּט* וּצְדָקָה,וְטוֹב הָיָה לוֹ.
16 הוּא דָּן אֶת דִּין הַסּוֹבֵל וְהָאֶבְיוֹן,וּבִזְכוּת כָּךְ הָיָה טוֹב.
’הַאֵין זוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַכִּיר אוֹתִי?’ מַכְרִיז יְהֹוָה.
17 ’אַךְ עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ מְמֻקָּדִים אַךְ וְרַק בְּבִצְעֲךָ,בִּשְׁפִיכַת דָּם נָקִי,וּבַעֲשִׂיַּת מַעֲשֵׂי עֹשֶׁק וְסַחְטָנוּת’.
18 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מֶלֶךְ יְהוּדָה,’לֹא יִתְאַבְּלוּ עָלָיו:
”אֲבוֹי אָחִי! אֲבוֹי אֲחוֹתִי!”
לֹא יִתְאַבְּלוּ עָלָיו:
”אֲבוֹי אָדוֹן! אֲבוֹי הוֹד מַלְכוּתוֹ!”
19 קְבוּרַת חֲמוֹר יִקָּבֵר;יִסְחָבוּהוּ וְיַשְׁלִיכוּהוּמִחוּץ לְשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלַיִם’.
20 עֲלִי אֶל הַלְּבָנוֹן וְצַעֲקִי,וּבַבָּשָׁן שְׂאִי קוֹלֵךְ,וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים,כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל מְאַהֲבַיִךְ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה.
21 דִּבַּרְתִּי אֵלַיִךְ כַּאֲשֶׁר הִרְגַּשְׁתְּ בְּטוּחָה.
אַךְ אָמַרְתְּ, ’לֹא אֲצַיֵּת’.
זוֹ דַּרְכֵּךְ מִנְּעוּרַיִךְ,כִּי לֹא שָׁמַעְתְּ בְּקוֹלִי.
22 אֶת כָּל רוֹעַיִךְ תִּרְעֶה רוּחַ,*וּבַשֶּׁבִי יִלָּקְחוּ מְאַהֲבַיִךְ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה.
אָז תֵּבוֹשִׁי וְתִכָּלְמִי בְּשֶׁל כָּל אֲסוֹנֵךְ.
23 הַיּוֹשֶׁבֶת בַּלְּבָנוֹן,הַמְּקַנֶּנֶת בָּאֲרָזִים,אֵיךְ תֵּאָנְחִי בְּבוֹא עָלַיִךְ צִירִים,יִסּוּרִים* כְּיִסּוּרֵי אִשָּׁה יוֹלֶדֶת!”
24 ”’חַי אֲנִי’,* מַכְרִיז יְהֹוָה, ’כִּי גַּם אִם יִהְיֶה כָּנְיָהוּ* בֶּן יְהוֹיָקִים, מֶלֶךְ יְהוּדָה, טַבַּעַת הַחוֹתָם עַל יַד יְמִינִי, מִשָּׁם אֶתְלֹשׁ אוֹתְךָ!
25 אֶתֵּן אוֹתְךָ בְּיַד מְבַקְּשֵׁי נַפְשְׁךָ,* בְּיַד אֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה מְפַחֵד מִפְּנֵיהֶם, בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד הַכַּשְׂדִּים.
26 וְאָטִיל* אוֹתְךָ וְאֶת אִמְּךָ אֲשֶׁר יָלְדָה אוֹתְךָ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת אֲשֶׁר לֹא נוֹלַדְתֶּם בָּהּ, וְשָׁם תָּמוּתוּ.
27 וְהֵם לְעוֹלָם לֹא יָשׁוּבוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הֵם נִכְסָפִים אֵלֶיהָ.*
28 הַאִם הָאִישׁ הַזֶּה כָּנְיָהוּ אֵינוֹ אֶלָּא סִיר בָּזוּי וְשָׁבוּר,כְּלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ?
מַדּוּעַ הוּא וְצֶאֱצָאָיו מוּטָלִיםוּמֻשְׁלָכִים אֶל אֶרֶץ אֲשֶׁר אֵין הֵם מַכִּירִים?’
29 אֶרֶץ,* אֶרֶץ, אֶרֶץ, שִׁמְעִי אֶת דְּבַר יְהֹוָה.
30 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
’כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כַּעֲרִירִי,*כְּגֶבֶר אֲשֶׁר לֹא יִנְחַל כָּל הַצְלָחָה בִּימֵי חַיָּיו,כִּי אִישׁ מִצֶּאֱצָאָיו לֹא יַצְלִיחַלָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא דָּוִד וְלִמְשֹׁל שׁוּב בִּיהוּדָה’”.
הערות שוליים
^ או ”ארמון”.
^ או ”צדק”.
^ נה״מ, ”וקידשתי”.
^ נקרא גם יהואחז.
^ או ”צדק”.
^ או ”צדק”.
^ או ”האוויר”.
^ נה״מ, ”חִיל”, חבלי לידה.
^ לשון שבועה.
^ נקרא גם יהויכין ויכוניהו.
^ או ”חייך”.
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ או ”אשליך”.
^ או ”אל הארץ אשר אליה הם נושאים את נפשם”.
^ או ”התבל; העולם”.
^ או ”כחשוך ילדים”.
