ירמיהו 27‏:1‏-22

  • עול בבל ‏(‏1–11‏)‏

  • נאמר לצדקיהו להיכנע לבבל ‏(‏12–22‏)‏

כז  בְּרֵאשִׁית מַלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאושִׁיָּהוּ,‏ מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָה מֵאֵת יְהֹוָה:‏  ‏”‏כָּךְ אָמַר יְהֹוָה אֵלַי,‏ ’‏עֲשֵׂה לְךָ רְצוּעוֹת וּמוֹטוֹת עֹל,‏ וְשִׂים אוֹתָם עַל צַוָּארְךָ.‏  וּשְׁלַח אוֹתָם אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם,‏ אֶל מֶלֶךְ מוֹאָב,‏ אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן,‏ אֶל מֶלֶךְ צוֹר וְאֶל מֶלֶךְ צִידוֹן בְּיַד הַשְּׁלִיחִים אֲשֶׁר בָּאוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה.‏  וּמְסֹר לָהֶם אֶת הַצַּו הַזֶּה עֲבוּר אֲדוֹנֵיהֶם:‏ ‏”‏’‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל;‏ כָּךְ תֹּאמְרוּ אֶל אֲדוֹנֵיכֶם,‏  ‏’‏אָנוֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הָאָרֶץ,‏ אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ בְּכוֹחִי הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעִי הַנְּטוּיָה;‏ וְנָתַתִּי אוֹתָהּ לְמִי שֶׁאֲנִי חָפֵץ.‏*  וְכָעֵת אָנוֹכִי נָתַתִּי אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה בְּיַד עַבְדִּי נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל;‏ אֲפִלּוּ אֶת חַיּוֹת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ כְּדֵי לְשָׁרְתוֹ.‏  כָּל הָאֻמּוֹת יְשָׁרְתוּ אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ וְאֶת נֶכְדּוֹ עַד בּוֹא הָעֵת לְאַרְצוֹ שֶׁלּוֹ,‏ כַּאֲשֶׁר יְשַׁעְבְּדוּ אוֹתוֹ אֻמּוֹת רַבּוֹת וּמְלָכִים גְּדוֹלִים’‏.‏  ‏”‏’‏”‏’‏אִם אֻמָּה אוֹ מַמְלָכָה תְּסָרֵב לְשָׁרֵת אֶת נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּתְסָרֵב לָשִׂים אֶת צַוָּארָהּ תַּחַת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל,‏ אַעֲנִישׁ אֶת הָאֻמָּה הַהִיא בַּחֶרֶב,‏ בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה’‏,‏* מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏עַד אֲשֶׁר אֲכַלֶּה אוֹתָן בְּיָדוֹ’‏.‏  ‏”‏’‏”‏’‏לָכֵן אַל תַּקְשִׁיבוּ אֶל נְבִיאֵיכֶם,‏ אֶל קוֹסְמֵיכֶם,‏* אֶל חוֹלְמֵיכֶם,‏ אֶל מְעוֹנְנֵיכֶם* וְאֶל מְכַשְּׁפֵיכֶם,‏ הָאוֹמְרִים לָכֶם:‏ ”‏לֹא תְּשָׁרְתוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל”‏.‏ 10  כִּי שְׁקָרִים הֵם מְנַבְּאִים לָכֶם,‏ לְמַעַן תִּלָּקְחוּ הַרְחֵק מֵאַדְמַתְכֶם וְאָפִיץ אֶתְכֶם וְתֹאבְדוּ.‏ 11  ‏”‏’‏”‏’‏אַךְ הָאֻמָּה אֲשֶׁר תָּבִיא אֶת צַוָּארָהּ תַּחַת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וּתְשָׁרֵת אוֹתוֹ,‏ אָנִיחַ לָהּ לְהִשָּׁאֵר* עַל אַדְמָתָהּ’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏לְעַבֵּד אוֹתָהּ וְלָשֶׁבֶת בָּהּ’‏”‏’‏”‏.‏ 12  וְגַם אֶל צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה דִּבַּרְתִּי כְּכָל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָמַרְתִּי:‏ ”‏הָבִיאוּ אֶת צַוְּארֵיכֶם תַּחַת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל וְשָׁרְתוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ,‏ וְתַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת.‏ 13  לָמָּה תָּמוּתוּ אַתָּה וְעַמְּךָ בַּחֶרֶב,‏ בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה,‏ כְּפִי שֶׁאָמַר יְהֹוָה עַל הָאֻמָּה אֲשֶׁר לֹא תְּשָׁרֵת אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל?‏ 14  אַל תַּקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי הַנְּבִיאִים הָאוֹמְרִים לָכֶם,‏ ’‏לֹא תְּשָׁרְתוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל’‏,‏ כִּי שְׁקָרִים הֵם מְנַבְּאִים לָכֶם.‏ 15  ‏”‏’‏כִּי לֹא שָׁלַחְתִּי אוֹתָם’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה,‏ ’‏אַךְ הֵם מְנַבְּאִים שְׁקָרִים בִּשְׁמִי,‏ כָּךְ שֶׁאָפִיץ אֶתְכֶם וְתֹאבְדוּ אַתֶּם וְהַנְּבִיאִים הַמְּנַבְּאִים לָכֶם’‏”‏.‏ 16  וְאֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל כָּל הָעָם הַזֶּה אָמַרְתִּי:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏אַל תַּקְשִׁיבוּ לְדִבְרֵי נְבִיאֵיכֶם הַמְּנַבְּאִים לָכֶם:‏ ”‏הִנֵּה כְּלֵי בֵּית יְהֹוָה יוּשְׁבוּ מִבָּבֶל עַד מְהֵרָה!‏”‏ כִּי שְׁקָרִים הֵם מְנַבְּאִים לָכֶם.‏ 17  אַל תַּקְשִׁיבוּ לָהֶם.‏ שָׁרְתוּ אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל וְתַמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת.‏ לָמָּה תִּהְיֶה הָעִיר הַזֹּאת לְחָרְבָּה?‏ 18  אַךְ אִם נְבִיאִים הֵם וּדְבַר יְהֹוָה אִתָּם,‏ יִתְחַנְּנוּ נָא אֶל יְהֹוָה צְבָאוֹת שֶׁהַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יְהֹוָה,‏ בְּבֵית* מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם לֹא יִלָּקְחוּ אֶל בָּבֶל’‏.‏ 19  ‏”‏כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת עַל הָעַמּוּדִים,‏ עַל הַיָּם,‏* עַל הָעֲגָלוֹת וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בָּעִיר הַזֹּאת,‏ 20  אֲשֶׁר אוֹתָם לֹא לָקַח נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בְּהַגְלוֹתוֹ אֶת יְכָנְיָה בֶּן יְהוֹיָקִים,‏ מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ מִיְּרוּשָׁלַיִם אֶל בָּבֶל,‏ יַחַד עִם כָּל אֲצִילֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם;‏ 21  כֵּן,‏ כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ עַל הַכֵּלִים הַנּוֹתָרִים בְּבֵית יְהֹוָה,‏ בְּבֵית* מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבִירוּשָׁלַיִם:‏ 22  ‏’‏”‏אֶל בָּבֶל יוּבְאוּ,‏ וְשָׁם יִשָּׁאֲרוּ עַד הַיּוֹם שֶׁבּוֹ אֶזְכֹּר אוֹתָם”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ ”‏וְאָז אַחְזִירֵם וַאֲשִׁיבֵם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה”‏’‏”‏.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏לאשר ישר בעיניי”‏.‏
או ”‏ובמחלה”‏.‏
או ”‏חוזי העתידות שלכם;‏ מנחשיכם”‏.‏
או ”‏העוסקים בכישוף”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏והנחתיו”‏,‏ מלשון מנוחה.‏
או ”‏בארמון”‏.‏
כלומר,‏ ים הנחושת שבבית המקדש.‏
או ”‏בארמון”‏.‏