ירמיהו 29:1-32
כט אֵלֶּה דִּבְרֵי הָאִגֶּרֶת אֲשֶׁר שָׁלַח יִרְמְיָה הַנָּבִיא מִיְּרוּשָׁלַיִם אֶל יֶתֶר זִקְנֵי הַגּוֹלָה, אֶל הַכֹּהֲנִים, אֶל הַנְּבִיאִים וְאֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר הִגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מִיְּרוּשָׁלַיִם אֶל בָּבֶל,
2 אַחֲרֵי שֶׁיָּצְאוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם יְכָנְיָה הַמֶּלֶךְ, הַגְּבִירָה,* שָׂרֵי הֶחָצֵר, שָׂרֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלַיִם וְהֶחָרָשִׁים וְהַמַּסְגְּרִים.*
3 הוּא שָׁלַח אֶת הָאִגֶּרֶת בְּיַד אֶלְעָשָׂה בֶּן שָׁפָן וּגְמַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה, אֲשֶׁר אוֹתָם שָׁלַח צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה לְבָבֶל אֶל נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. נֶאֱמַר בָּהּ:
4 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לְכָל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי מִיְּרוּשָׁלַיִם אֶל בָּבֶל,
5 ’בְּנוּ בָּתִּים וְהִתְגּוֹרְרוּ בָּהֶם. טְעוּ גַּנִּים וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָם.
6 קְחוּ נָשִׁים וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת; קְחוּ לִבְנֵיכֶם נָשִׁים וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם הַשִּׂיאוּ, כְּדֵי שֶׁגַּם הֵן יֵלְדוּ בָּנִים וּבָנוֹת. הֱיוּ רַבִּים שָׁם, וְאַל יִקְטַן מִסְפַּרְכֶם.
7 וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם, וְהִתְפַּלְּלוּ בַּעֲדָהּ אֶל יְהֹוָה, כִּי בִּשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם.
8 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ”אַל יַתְעוּ אֶתְכֶם נְבִיאֵיכֶם וְקוֹסְמֵיכֶם* אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, וְאַל תַּקְשִׁיבוּ לַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר הֵם חוֹלְמִים.
9 כִּי ’שְׁקָרִים הֵם מְנַבְּאִים לָכֶם בִּשְׁמִי. לֹא שָׁלַחְתִּי אוֹתָם’, מַכְרִיז יְהֹוָה”’”.
10 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’בִּמְלֹאת שִׁבְעִים שָׁנָה בְּבָבֶל, אַפְנֶה אֲלֵיכֶם אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי, וַאֲקַיֵּם אֶת הַבְטָחָתִי בַּהֲשִׁיבִי אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה’.
11 ”’כִּי אָנוֹכִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת אֲשֶׁר אָנוֹכִי חוֹשֵׁב עֲלֵיכֶם’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם, וְלֹא אָסוֹן, לָתֵת לָכֶם עָתִיד וְתִקְוָה.
12 וְתִקְרְאוּ אֵלַי וְתָבוֹאוּ וְתִתְפַּלְּלוּ אֵלַי, וְאַקְשִׁיב לָכֶם’.
13 ”’אַתֶּם תְּבַקְּשׁוּ אוֹתִי וְתִמְצָאוּנִי, כִּי תְּחַפְּשׂוּ אוֹתִי בְּכָל לְבַבְכֶם.
14 וְאָנִיחַ לָכֶם לִמְצֹא אוֹתִי’, מַכְרִיז יְהֹוָה. ’וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּיֵיכֶם וַאֲקַבֵּץ אֶתְכֶם מִכָּל הָאֻמּוֹת וּמִכָּל הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם הֵפַצְתִּי אֶתְכֶם’, מַכְרִיז יְהֹוָה. ’וְאָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִמֶּנּוּ’.
15 ”אַךְ אַתֶּם אֲמַרְתֶּם, ’יְהֹוָה הֵקִים לָנוּ נְבִיאִים בְּבָבֶל’.
16 ”כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֶל הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָּוִד וְאֶל כָּל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת, אֲחֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אִתְּכֶם לַגָּלוּת,
17 ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת: ”הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּהֶם אֶת הַחֶרֶב, אֶת הָרָעָב וְאֶת הַמַּגֵּפָה,* וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָם כִּתְאֵנִים רְקוּבוֹת* אֲשֶׁר הֵן כֹּה רָעוֹת עַד כִּי לֹא נִתָּן לֶאֱכֹל אוֹתָן”’.
18 ”’וְאֶרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בַּחֶרֶב, בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה, וְאֶהֱפֹךְ אוֹתָם לְדָבָר מַזְוִיעַ לְכָל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ וְלִקְלָלָה וּלְמֻשָּׂא לְהִשְׁתּוֹמְמוּת, לְדָבָר אֲשֶׁר יִשְׁרְקוּ לְעֶבְרוֹ, וּלְחֶרְפָּה בְּקֶרֶב כָּל הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן אָפִיץ אוֹתָם,
19 כִּי לֹא הִקְשִׁיבוּ לִדְבָרַי אֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיהֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’בְּשָׁלְחִי אוֹתָם שׁוּב וָשׁוּב’.*
”’אַךְ לֹא הִקְשַׁבְתֶּם’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
20 ”לָכֵן שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה, כָּל הַגּוֹלָה אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּי מִיְּרוּשָׁלַיִם אֶל בָּבֶל.
21 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, עַל אַחְאָב בֶּן קוֹלָיָה וְעַל צִדְקִיָּהוּ בֶּן מַעֲשֵׂיָה, הַמְּנַבְּאִים לָכֶם שְׁקָרִים בִּשְׁמִי, ’הִנְנִי נוֹתֵן אוֹתָם בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל, וְהוּא יַהַרְגֵם לְנֶגֶד עֵינֵיכֶם.
22 וּמָה שֶׁיִּקְרֶה לָהֶם יִהְיֶה לִקְלָלָה בְּפִי כָּל גָּלוּת יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּבָבֶל: ”יַעֲשֶׂה אוֹתְךָ יְהֹוָה כְּצִדְקִיָּהוּ וּכְאַחְאָב, אֲשֶׁר צָלָה* אוֹתָם מֶלֶךְ בָּבֶל בָּאֵשׁ!”
23 כִּי נָהֲגוּ בְּאֹפֶן מַחְפִּיר בְּיִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר נָאֲפוּ עִם נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וְדִבְּרוּ בִּשְׁמִי דִּבְרֵי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם.
”’”אָנוֹכִי הַיּוֹדֵעַ, וַאֲנִי עֵד”, מַכְרִיז יְהֹוָה’”.
24 ”וְאֶל שְׁמַעְיָהוּ הַנֶּחֱלָמִי תֹּאמַר,
25 ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ”מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁלַחְתָּ בְּשִׁמְךָ אִגְּרוֹת אֶל כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶל צְפַנְיָה בֶּן מַעֲשֵׂיָה, הַכֹּהֵן, וְאֶל כָּל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ,
26 ’יְהֹוָה מִנָּה אוֹתְךָ לְכֹהֵן תַּחַת יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן לִהְיוֹת מַשְׁגִּיחַ בֵּית יְהֹוָה, לִהְיוֹת אַחְרַאי עַל כָּל אִישׁ מְשֻׁגָּע הַמִּתְנַהֵג כְּנָבִיא וְלָשִׂים אוֹתוֹ בַּמַּהְפֶּכֶת וּבַסַּד;*
27 אִם כֵּן, לָמָּה לֹא גָּעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתוֹתִי, הַמִּתְנַהֵג כְּנָבִיא לִפְנֵיכֶם?
28 כִּי הוּא אֲפִלּוּ שָׁלַח לוֹמַר לָנוּ בְּבָבֶל: ”זְמַן רַב יַחְלֹף! בְּנוּ בָּתִּים וְהִתְגּוֹרְרוּ בָּהֶם. טְעוּ גַּנִּים וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָם, — ”’”’”
29 כַּאֲשֶׁר קָרָא צְפַנְיָה הַכֹּהֵן אֶת הָאִגֶּרֶת הַזֹּאת בְּאָזְנֵי יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא,
30 הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ בְּאָמְרוֹ:
31 ”שְׁלַח אֶל כָּל הַגּוֹלָה וֶאֱמֹר, ’כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה עַל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי: ”מִכֵּיוָן שֶׁשְּׁמַעְיָה נִבָּא לָכֶם, אַף כִּי לֹא שְׁלַחְתִּיו, וְנִסָּה לִגְרֹם לָכֶם לִבְטֹחַ בִּשְׁקָרִים,
32 לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, ’הִנְנִי מַפְנֶה אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי אֶל שְׁמַעְיָה הַנֶּחֱלָמִי וְאֶל צֶאֱצָאָיו. לֹא יִהְיֶה לוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִשְׂרֹד בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה, וְהוּא לֹא יִרְאֶה אֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְעַמִּי’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’כִּי קָרָא לְמֶרֶד נֶגֶד יְהֹוָה’”’”.