ירמיהו 3‏:1‏-25

  • חומרת כפירתה של ישראל ‏(‏1–5‏)‏

  • ישראל ויהודה אשמות בניאוף ‏(‏6–11‏)‏

  • קריאה לעם להתחרט ‏(‏12–25‏)‏

ג  אֲנָשִׁים שׁוֹאֲלִים:‏ ”‏אִם יְגָרֵשׁ אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא תֵּלֵךְ מִמֶּנּוּ וְתִנָּשֵׂא לְאִישׁ אַחֵר,‏ הֲיוּכַל לָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד?‏”‏ הַאִם הָאָרֶץ הַהִיא לֹא הִזְדַּהֲמָה לַחֲלוּטִין?‏ ‏”‏אַתְּ זָנִית עִם רֵעִים רַבִּים,‏וְכָעֵת הֲתוּכְלִי לָשׁוּב אֵלַי?‏”‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏   ‏”‏שְׂאִי עֵינַיִךְ אֶל הַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת וּרְאִי.‏ אֵיפֹה לֹא נֶאֱנַסְתְּ?‏ יָשַׁבְתְּ לְצַד הַדְּרָכִים עֲבוּרָם,‏כְּנַוָּד* בַּמִּדְבָּר.‏ אַתְּ מוֹסִיפָה לְזַהֵם אֶת הָאָרֶץבִּזְנוּתֵךְ וּבְרִשְׁעוּתֵךְ.‏   לָכֵן נִמְנָעִים מִמְטְרֵי גֶּשֶׁם,‏וְאֵין מַלְקוֹשׁ בָּאָבִיב.‏ מַבָּטֵךְ מַבָּט חָצוּף שֶׁל אִשָּׁה זוֹנָה;‏*אַתְּ מְסָרֶבֶת לָחוּשׁ בּוּשָׁה.‏   אַךְ כָּעֵת אַתְּ קוֹרֵאת אֵלַי,‏‏’‏אָבִי,‏ אַתָּה חֲבֵר נְעוּרַי!‏   הַאִם לְעוֹלָם יֵשׁ לִנְטֹר,‏אוֹ לָנֶצַח לִשְׁמֹר טִינָה?‏’‏ כָּךְ אַתְּ אוֹמֶרֶת,‏אַךְ אַתְּ מַמְשִׁיכָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הָרָעוֹת שֶׁבִּיכָלְתֵּךְ לַעֲשׂוֹת”‏.‏  בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ הַמֶּלֶךְ אָמַר יְהֹוָה אֵלַי:‏ ”‏’‏הַאִם רָאִיתָ מָה עָשְׂתָה יִשְׂרָאֵל הַלֹּא נֶאֱמָנָה?‏ עָלְתָה עַל כָּל הַר גָּבוֹהַּ וְהָלְכָה תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן לִזְנוֹת שָׁם.‏  גַּם אַחֲרֵי עֲשׂוֹתָהּ אֶת כָּל אֵלֶּה,‏ הוֹסַפְתִּי לוֹמַר לָהּ לָשׁוּב אֵלַי,‏ אַךְ הִיא לֹא שָׁבָה;‏ וִיהוּדָה הִתְבּוֹנְנָה בַּאֲחוֹתָהּ הַבּוֹגְדָנִית.‏  בִּרְאוֹתִי זֹאת,‏ גֵּרַשְׁתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל הַלֹּא נֶאֱמָנָה עִם תְּעוּדַת גֵּרוּשִׁין מְלֵאָה בְּשֶׁל נִאוּפֶיהָ.‏ אַךְ אֲחוֹתָהּ הַבּוֹגְדָנִית יְהוּדָה לֹא נִתְמַלְּאָה יִרְאָה;‏ גַּם הִיא הָלְכָה וְזָנְתָה.‏  הִיא הֵקֵלָּה רֹאשׁ בִּזְנוּתָהּ,‏ וְהוֹסִיפָה לְזַהֵם אֶת הָאָרֶץ וְלִנְאֹף עִם אֲבָנִים וְעִם עֵצִים.‏ 10  לַמְרוֹת כָּל זֹאת,‏ אֲחוֹתָהּ הַבּוֹגְדָנִית יְהוּדָה לֹא שָׁבָה אֵלַי בְּכָל לִבָּהּ,‏ אֶלָּא רַק בְּהַעֲמָדַת פָּנִים’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה”‏.‏ 11  וִיהֹוָה אָמַר אֵלַי:‏ ”‏יִשְׂרָאֵל הַלֹּא נֶאֱמָנָה הִתְבָּרְרָה כְּצַדִּיקָה* יוֹתֵר מִיְּהוּדָה הַבּוֹגְדָנִית.‏ 12  לֵךְ וְהַכְרֵז אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה צָפוֹנָה:‏ ‏”‏’‏”‏שׁוּבִי,‏ יִשְׂרָאֵל הַמַּרְדָנִית”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה’‏.‏ ’‏”‏לֹא אַבִּיט מַטָּה בְּכַעַס עֲלֵיכֶם,‏* כִּי נֶאֱמָן אֲנִי”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה’‏.‏ ’‏”‏לֹא לְעוֹלָם אֶטֹּר.‏ 13  רַק הַכִּירִי בַּעֲווֹנֵךְ,‏ כִּי מָרַדְתְּ בִּיהֹוָה אֱלֹהַיִךְ.‏ הוֹסַפְתְּ לְפַזֵּר אֶת טוֹבוֹתַיִךְ* לְזָרִים* תַּחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן,‏ אַךְ בְּקוֹלִי לֹא שְׁמַעְתֶּם”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה’‏”‏.‏ 14  ‏”‏שׁוּבוּ,‏ בָּנִים מַרְדָנִיִּים”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ ”‏כִּי אֲנִי נִהְיֵיתִי לַאֲדוֹנְכֶם הָאֲמִתִּי;‏* אֶקַּח אֶתְכֶם,‏ אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה,‏ וַאֲבִיאֲכֶם לְצִיּוֹן.‏ 15  וְאֶתֵּן לָכֶם רוֹעִים כִּלְבָבִי,‏ וְהֵם יִרְעוּ* אֶתְכֶם בְּיֶדַע וּבְתוֹבָנָה.‏ 16  וְאַתֶּם תִּהְיוּ רַבִּים וְתִשְּׂאוּ פְּרִי בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם”‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ ”‏לֹא יֹאמְרוּ עוֹד,‏ ’‏אֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה!‏’‏ הוּא* לֹא יַעֲלֶה עַל לֵב,‏ וְלֹא יִזְכְּרוּ אוֹתוֹ וְלֹא יֶחְסַר לָהֶם,‏ וְהוּא לֹא יֵעָשֶׂה שׁוּב.‏ 17  בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַיִם כִּסֵּא יְהֹוָה;‏ וְכָל הָאֻמּוֹת יְקֻבְּצוּ יַחְדָּו לְשֵׁם יְהֹוָה בִּירוּשָׁלַיִם,‏ וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד בְּעַקְשָׁנוּת אַחַר לִבָּם הָרַע”‏.‏ 18  ‏”‏בַּיָּמִים הָהֵם יֵלְכוּ בְּיַחַד בֵּית יְהוּדָה עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏ וְיָבוֹאוּ יַחְדָּו מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִנְחַלְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם.‏ 19  וְאָנוֹכִי חָשַׁבְתִּי,‏ ’‏אֵיךְ שַׂמְתִּי אוֹתָךְ בֵּין הַבָּנִים וְנָתַתִּי לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה,‏ אֶת הַנַּחֲלָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת!‏’‏* וְגַם חָשַׁבְתִּי שֶׁתִּקְרְאִי לִי,‏ ’‏אָבִי!‏’‏ וְשֶׁלֹּא תֶּחְדְּלִי לָלֶכֶת אַחֲרַי.‏ 20  ‏’‏אָכֵן כְּפִי שֶׁאִשָּׁה עוֹזֶבֶת בְּבוֹגְדָנוּת אֶת בַּעֲלָהּ,‏* כָּךְ גַּם אַתֶּם,‏ בֵּית יִשְׂרָאֵל,‏ בְּגַדְתֶּם בִּי’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה”‏.‏ 21  עַל הַגְּבָעוֹת הַחֲשׂוּפוֹת נִשְׁמָע קוֹל,‏בֶּכִי וְתַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,‏כִּי עִוְּתוּ אֶת דַּרְכָּם;‏שָׁכְחוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם.‏ 22  ‏”‏שׁוּבוּ,‏ בָּנִים מַרְדָנִיִּים.‏ אֲרַפֵּא אֶת מַרְדָנוּתְכֶם”‏.‏ ‏”‏הִנְנוּ!‏ בָּאנוּ אֵלֶיךָ,‏כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.‏ 23  אָכֵן הַגְּבָעוֹת וְהַהֲמֻלָּה עַל הֶהָרִים הֵן אַשְׁלָיָה.‏ אָכֵן בִּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ תְּשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.‏ 24  אַךְ הַדָּבָר הַמֵּבִישׁ* אָכַל אֶת עֲמַל אֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ,‏אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם,‏אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם.‏ 25  נִשְׁכַּב בְּבוּשָׁתֵנוּ,‏וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ,‏כִּי לִיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ חָטָאנוּ,‏אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה,‏וְלֹא שָׁמַעְנוּ בְּקוֹל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ”‏.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏כערבי”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏מצח אישה זונה היה לך”‏.‏
או ”‏נפשה התבררה כצדיקה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏לא אפיל פניי בכם”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏את דרכייך”‏.‏
או ”‏לאלים זרים”‏.‏
או אולי ”‏לבעלכם”‏.‏
או ”‏יזינו”‏.‏
כלומר,‏ הארון.‏
נה״מ,‏ ”‏צבאות גויים”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏רֵעָהּ”‏,‏ הרֵע שלה.‏
או ”‏האל המביש”‏.‏