ירמיהו 30:1-24
-
הבטחות שיקום וריפוי (1–24)
ל הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה בְּאָמְרוֹ:
2 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’כְּתֹב בְּסֵפֶר אֶת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנִי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ.
3 כִּי ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּיֵי עַמִּי, יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה”, אוֹמֵר יְהֹוָה, ”וַאֲשִׁיבֵם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם, וְהֵם יִירְשׁוּ אוֹתָהּ שׁוּב”’”.
4 אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה אֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל יְהוּדָה.
5 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”קוֹל רְעָדָה שָׁמַעְנוּ;יֵשׁ פַּחַד, וְאֵין שָׁלוֹם.
6 שַׁאֲלוּ נָא אִם גֶּבֶר יָכוֹל לָלֶדֶת.
אִם כֵּן, מַדּוּעַ רוֹאֶה אֲנִי כָּל אִישׁ חָזָק שָׂם יָדָיו עַל בִּטְנוֹ*כְּאִשָּׁה יוֹלֶדֶת?
מַדּוּעַ הֶחְוִירוּ פְּנֵי כֻּלָּם?
7 אֲבוֹי! כִּי נוֹרָא* הַיּוֹם הַהוּא.
אֵין כָּמוֹהוּ,וְעֵת מְצוּקָה הִיא לְיַעֲקֹב.
אַךְ מִמֶּנָּה הוּא יִוָּשַׁע”.
8 ”וּבַיּוֹם הַהוּא”, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת, ”אֶשְׁבֹּר אֶת הָעֹל מֵעַל צַוָּארְךָ, וְאֶת רְצוּעוֹתֶיךָ אֶקְרַע לִשְׁנַיִם; וְלֹא עוֹד יְשַׁעְבְּדוּ אוֹתוֹ* זָרִים.
9 הֵם יַעַבְדוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם וִישָׁרְתוּ אֶת דָּוִד מַלְכָּם, אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם”.
10 ”וְאַתָּה, עַבְדִּי יַעֲקֹב, אַל תִּירָא”, מַכְרִיז יְהֹוָה,”וְאַל תִּתָּקֵף אֵימָה, יִשְׂרָאֵל.
כִּי אוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹקוְאֶת זַרְעֲךָ* מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם.
יַעֲקֹב יָשׁוּב וְיִשְׁקֹט וְיִהְיֶה שַׁאֲנָן,וְאִישׁ לֹא יַחְרִידֵם”.
11 ”כִּי אִתְּךָ אֲנִי”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”לְהוֹשִׁיעֲךָ.
אוּלָם אָבִיא הַשְׁמָדָה בְּקֶרֶב כָּל הָאֻמּוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן הֵפַצְתִּי אוֹתְךָ;אַךְ אוֹתְךָ לֹא אַשְׁמִיד.
אָטִיל עָלֶיךָ מוּסָר* בַּמִּדָּה הָרְאוּיָה,וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא אֶפְטֹר אוֹתְךָ מֵעֹנֶשׁ”.
12 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”אֵין מַרְפֵּא לְשִׁבְרֵךְ.*
פִּצְעֵךְ חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא.
13 אֵין אִישׁ הַדָּן אֶת דִּינֵךְ,אֵין רְפוּאָה לְכִיבֵךְ.
אֵין לָךְ מַרְפֵּא.
14 כָּל מְאַהֲבַיִךְ מְלֵאֵי הַתְּשׁוּקָה שָׁכְחוּ אוֹתָךְ.
הֵם אֵינָם מְחַפְּשִׂים אוֹתָךְ עוֹד.
כִּי בְּמַכַּת אוֹיֵב הִכֵּיתִיךְ,בְּעָנְשׁוֹ שֶׁל אַכְזָרִי,בְּשֶׁל עֲווֹנֵךְ הָרַב וַחֲטָאַיִךְ הָעֲצוּמִים.
15 לָמָּה אַתְּ זוֹעֶקֶת עַל שִׁבְרֵךְ?*
כְּאֵבֵךְ חֲשׂוּךְ מַרְפֵּא!
בְּשֶׁל עֲווֹנֵךְ הָרַב וַחֲטָאַיִךְ הָעֲצוּמִיםעָשִׂיתִי זֹאת לָךְ.
16 לָכֵן כָּל אוֹכְלַיִךְ יֵאָכְלוּ,וְכָל אוֹיְבַיִךְ יֵלְכוּ גַּם הֵם בַּשֶּׁבִי.
שׁוֹדְדַיִךְ יִשָּׁדְדוּ,וְאֶת כָּל בּוֹזְזַיִךְ אֶתֵּן לְבִזָּה”.
17 ”אַךְ אֲנִי אָשִׁיב לָךְ אֶת בְּרִיאוּתֵךְ וַאֲרַפֵּא אֶת פְּצָעַיִךְ”, מַכְרִיז יְהֹוָה,”אַף כִּי קָרְאוּ לָךְ דְּחוּיָה:
’צִיּוֹן, אֲשֶׁר אִישׁ אֵינוֹ מְחַפְּשָׂהּ’”.
18 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”הִנְנִי אוֹסֵף אֶת שְׁבוּיֵי אָהֳלֵי יַעֲקֹב,וְעַל מִשְׁכְּנוֹתָיו אֲרַחֵם.
הָעִיר תִּבָּנֶה עַל תִּלָּהּ,וְהַמִּגְדָּל הַמְּבֻצָּר יַעֲמֹד בִּמְקוֹמוֹ הָרָאוּי.
19 וְיֵצְאוּ מֵהֶם קוֹל תּוֹדָה וְקוֹלוֹת צְחוֹק.
אַרְבֶּה אוֹתָם, וְהֵם לֹא יִהְיוּ מְעַטִּים;אַגְדִּיל אֶת מִסְפָּרָם,*וְהֵם לֹא יִהְיוּ זְנִיחִים.
20 בָּנָיו יִהְיוּ כְּבֶעָבָר,וּלְפָנַי תְּבֻסַּס עֲדָתוֹ.
וַאֲשַׁלֵּם לְכָל מְדַכְּאָיו כִּגְמוּלָם.
21 אַדִּירוֹ יִהְיֶה אֶחָד מִשֶּׁלּוֹ,וּמוֹשְׁלוֹ יֵצֵא מִקִּרְבּוֹ.
אֲקָרֵב אוֹתוֹ, וְהוּא יִגַּשׁ אֵלַי”.
”כִּי אַחֶרֶת מִי יָעֵז* לָגֶשֶׁת אֵלַי?” מַכְרִיז יְהֹוָה.
22 ”וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעַם, וְאָנוֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֶאֱלֹהִים”.
23 הִנֵּה סַעֲרַת יְהֹוָה תִּפְרֹץ בְּחֵמָה,סַעַר סוֹחֵף הַמִּסְתַּחְרֵר עַל רֹאשׁ הָרְשָׁעִים.
24 לֹא יָשׁוּב כַּעֲסוֹ הַבּוֹעֵר שֶׁל יְהֹוָהעַד אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה וְיַשְׁלִים אֶת כַּוָּנוֹת לִבּוֹ.
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תָּבִינוּ זֹאת.
