ירמיהו 31:1-40
לא ”בָּעֵת הַהִיא”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”אֶהְיֶה לֶאֱלֹהִים לְכָל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵם יִהְיוּ לִי לְעַם”.
2 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”הָעָם אֲשֶׁר שָׂרְדוּ אֶת הַחֶרֶב מָצְאוּ חֵן בַּמִּדְבָּרכַּאֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל אֶל מְקוֹם מְנוּחָתוֹ”.
3 מֵרָחוֹק נִרְאָה אֵלַי יְהֹוָה וְאָמַר:
”בְּאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ.
עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ אֵלַי בְּחֶסֶד.*
4 עוֹד אֶבְנֵךְ וְתִבָּנִי.
בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תִּקְּחִי אֶת תֻּפַּיִךְ*וְתֵצְאִי בְּמָחוֹל בְּרֹב שִׂמְחָה.*
5 עוֹד תִּטְּעִי כְּרָמִים בְּהָרֵי שׁוֹמְרוֹן;הַנּוֹטְעִים יִטְּעוּ וְיֵהָנוּ מִפִּרְיָם.
6 כִּי יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁיִּקְרְאוּ הַצּוֹפִים בְּהָרֵי אֶפְרַיִם:
’קוּמוּ, נַעֲלֶה אֶל צִיּוֹן, אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ’”.
7 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”קִרְאוּ אֶל יַעֲקֹב בְּשִׂמְחָה.
צַהֲלוּ כִּי הִנְּכֶם בְּרֹאשׁ הָאֻמּוֹת.
הַכְרִיזוּ זֹאת; הַלְּלוּ וְאִמְרוּ,’הוֹשַׁע, יְהֹוָה, אֶת עַמְּךָ, אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל’.
8 הִנְנִי מֵשִׁיב אוֹתָם מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן.
אֲקַבְּצֵם מִן הַמְּקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בָּאָרֶץ.*
בֵּינֵיהֶם יִהְיוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ,הָרָה וְיוֹלֶדֶת, כֻּלָּם יַחְדָּו.
כְּקָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה.
9 הֵם יָבוֹאוּ בְּבֶכִי.
אוֹבִילֵם בְּעוֹדָם מִתְחַנְּנִים.
אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי* מַיִם,בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה אֲשֶׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ.
כִּי אָב אֲנִי לְיִשְׂרָאֵל, וְאֶפְרַיִם בְּכוֹרִי הוּא”.
10 שִׁמְעוּ אֶת דְּבַר יְהֹוָה, אֻמּוֹת,וְהַכְרִיזוּ זֹאת בָּאִיִּים הָרְחוֹקִים:
”זֶה אֲשֶׁר הֵפִיץ אֶת יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֵהוּ.
הוּא יִשְׁמֹר עָלָיו כְּרוֹעֶה עַל עֶדְרוֹ.
11 כִּי יִפְדֶּה יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹבוְיַצִּילֵהוּ* מִיַּד הֶחָזָק מִמֶּנּוּ.
12 הֵם יָבוֹאוּ וְיָרִיעוּ בְּשִׂמְחָה בִּמְרוֹם צִיּוֹןוּפְנֵיהֶם יִקְרְנוּ בְּשֶׁל טוּבוֹ שֶׁל* יְהֹוָה,בְּשֶׁל הַדָּגָן וּבְשֶׁל הַיַּיִן הֶחָדָשׁ וּבְשֶׁל הַשֶּׁמֶן,וּבְשֶׁל בְּנֵי הַצֹּאן וְהַבָּקָר.
הֵם יִהְיוּ* כְּגַן מֻשְׁקֶה,וְלֹא יֵחָלְשׁוּ עוֹד”.
13 ”אָז תִּרְקֹד הַבְּתוּלָה בְּשִׂמְחָה,וְגַם הַבַּחוּרִים וְהַזְּקֵנִים יַחְדָּו.
אֶהֱפֹךְ אֶת אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן.
אֲנַחֵם אוֹתָם וְאֶתֵּן לָהֶם שִׂמְחָה תַּחַת יְגוֹנָם.
14 אַרְוֶה אֶת הַכֹּהֲנִים* בְּשֶׁפַע,*וְעַמִּי יִשְׂבְּעוּ מִטּוּבִי”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
15 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
’קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, קִינָה וּבְכִי תַּמְרוּרִים:
רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.*
מֵאֲנָה לְהִתְנַחֵם עַל בָּנֶיהָ,כִּי אֵינָם עוֹד’”.
16 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”’מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדְּמָעוֹת,כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
’הֵם יָשׁוּבוּ מֵאֶרֶץ הָאוֹיֵב’.
17 ’וְיֵשׁ תִּקְוָה לַעֲתִידֵךְ’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
’יָשׁוּבוּ בָּנַיִךְ לִגְבוּלָם’”.*
18 ”אָכֵן שָׁמַעְתִּי אֶת אֶפְרַיִם נֶאֱנָח,’הֵטַלְתָּ עָלַי מוּסָר, וְקִבַּלְתִּי מוּסָר,כְּעֵגֶל אֲשֶׁר לֹא אֻלַּף.
הֲשִׁיבֵנִי, וְאָשׁוּב בְּרָצוֹן,כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהַי.
19 כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי חַשְׁתִּי חֲרָטָה;אַחֲרֵי שֶׁהֵבַנְתִּי הִכֵּיתִי עַל יְרֵכִי בְּצַעַר.
הִתְבַּיַּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי,כִּי נָשָׂאתִי אֶת חֶרְפַּת נְעוּרַי’”.
20 ”הַאִם אֶפְרַיִם אֵינוֹ בֵּן יַקִּיר לִי, יֶלֶד אָהוּב?
כִּי מִדֵּי דַבְּרִי נֶגְדּוֹ, עוֹדִי זוֹכֵר אוֹתוֹ.
עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי* עָלָיו.
וְאָכֵן אֲרַחֵם עָלָיו”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
21 ”הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנֵי דֶּרֶךְוְשִׂימִי לָךְ תַּמְרוּרִים.
שִׂימִי לִבֵּךְ לַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית, לַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ עָלַיִךְ לָלֶכֶת.
שׁוּבִי, בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, שׁוּבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה.
22 עַד מָתַי תְּהַסְּסִי, בַּת לֹא נֶאֱמָנָה?
כִּי בָּרָא יְהֹוָה דָּבָר חָדָשׁ בָּאָרֶץ:
אִשָּׁה תִּרְדֹּף בִּלְהִיטוּת אַחַר גֶּבֶר”.
23 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ”עוֹד יֹאמְרוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו בַּהֲשִׁיבִי אֶת שְׁבוּיֵיהֶם: ’יְהֹוָה יְבָרֶכְךָ, נְוֵה צֶדֶק,* הַר הַקֹּדֶשׁ’.
24 וְיֵשְׁבוּ בָּהּ יְהוּדָה וְכָל עָרָיו יַחְדָּו, אִכָּרִים וּמוֹבִילֵי הָעֲדָרִים.
25 כִּי אַרְוֶה אֶת הֶעָיֵף* וַאֲמַלֵּא כָּל אִישׁ נֶחְלָשׁ”.*
26 אָז הֵקַצְתִּי וּפָקַחְתִּי אֶת עֵינַי, וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִי.
27 ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”וְאֶזְרַע אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּזֶרַע* אָדָם וּבְזֶרַע בְּהֵמָה”.
28 ”וּכְפִי שֶׁשָּׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לַעֲקֹר, לְנַתֵּץ, לַהֲרֹס, לְהַשְׁמִיד וּלְהָרַע, כָּךְ אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטֹעַ”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
29 ”בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד, ’אָבוֹת אָכְלוּ בֹּסֶר* וְשִׁנֵּי בָּנִים תִּקְהֶינָה’.*
30 אַךְ אָז אִישׁ אִישׁ יָמוּת בַּעֲווֹנוֹ. כָּל אָדָם הָאוֹכֵל בֹּסֶר, תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו”.
31 ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”וְאֶכְרֹת עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל וְעִם בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה.
32 הִיא לֹא תִּהְיֶה כַּבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי עִם אֲבוֹתֵיהֶם בַּיּוֹם שֶׁהֶחְזַקְתִּי בְּיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, ’בְּרִיתִי אֲשֶׁר הֵם הֵפֵרוּ, אַף כִּי הָיִיתִי אֲדוֹנָם הָאֲמִתִּי’,* מַכְרִיז יְהֹוָה”.
33 ”כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת עִם בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם”, מַכְרִיז יְהֹוָה. ”אָשִׂים אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם, וְעַל לִבָּם אֶכְתֹּב אוֹתָהּ. וְאֶהְיֶה לָהֶם לֶאֱלֹהִים, וְהֵם יִהְיוּ לִי לְעַם”.
34 ”וְהֵם לֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו וְיֹאמְרוּ, ’הַכִּירוּ אֶת יְהֹוָה!’ כִּי כֻּלָּם יַכִּירוּ אוֹתִי, מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”כִּי אֶסְלַח עַל עֲווֹנָם, וְאֶת חֶטְאָם לֹא אֶזְכֹּר עוֹד”.
35 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,הַנּוֹתֵן אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר בַּיּוֹם,אֶת חֻקּוֹת* הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים לְאוֹר בַּלַּיְלָה,הַמְּעוֹרֵר אֶת הַיָּם וּמַסְעִיר אֶת גַּלָּיו,יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ:
36 ”’אִם אֵי פַּעַם יָמוּשׁוּ* הַחֻקִּים הָאֵלֶּה’, מַכְרִיז יְהֹוָה,’רַק אָז יֶחְדְּלוּ זֶרַע* יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת אֻמָּה לְפָנַי כָּל הַיָּמִים’”.
37 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”’אִם יִמָּדְדוּ הַשָּׁמַיִם לְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ יְסוֹדוֹת הָאָרֶץ לְמַטָּה, רַק אָז אוּכַל אֲנִי לִמְאֹס בְּכָל זֶרַע* יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ’, מַכְרִיז יְהֹוָה”.
38 ”הִנֵּה יָמִים בָּאִים”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”וְתִבָּנֶה הָעִיר לִיהֹוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד שַׁעַר הַפִּנָּה.
39 וְחֶבֶל הַמִּדָּה יֵצֵא הַיְשֵׁר קָדִימָה אֶל גִּבְעַת גָּרֵב, וְיִסֹּב לְכִוּוּן גֹּעָה.
40 וְכָל עֵמֶק הַפְּגָרִים וְהָאֵפֶר* וְכָל הַמּוֹרָדוֹת* עַד עֵמֶק קִדְרוֹן, עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה, יִהְיֶה קֹדֶשׁ לִיהֹוָה. הוּא לֹא יֵעָקֵר וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם”.
הערות שוליים
^ או ”המשכתי לגלות חסד כלפייך”.
^ כלומר, תופי מרים.
^ או ”תצאי במחול הצוחקים”.
^ או ”בתבל; בעולם”.
^ או ”עמקי”.
^ או ”יגאלהו”.
^ או ”הדברים הטובים מאת”.
^ או ”נפשם תהיה”.
^ או ”את נפש הכוהנים”.
^ נה״מ, ”דשן”, שומן.
^ או ”ילדיה”.
^ או ”לשטחם”.
^ או ”רגשותיי”.
^ או ”מעון צדקה”.
^ או ”נפש עייפה”.
^ או ”נפש נחלשת”.
^ או ”בצאצאי”.
^ או ”ענבי בוסר”.
^ תחושה של חמיצות וחדות בשיניים.
^ או אולי ”בעלם”.
^ או ”חוקי”.
^ או ”יוסרו; יופרו”.
^ או ”צאצאי”.
^ או ”צאצאי”.
^ נה״מ, ”והדשן”. האפר הספוג בשומן הקורבנות.
^ או ”הטרסות”.
