ירמיהו 32‏:1‏-44

  • ירמיהו קונה שדה ‏(‏1–15‏)‏

  • תפילתו של ירמיהו ‏(‏16–25‏)‏

  • תשובתו של יהוה ‏(‏26–44‏)‏

לב  הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה בַּשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה,‏ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה לִנְבוּכַדְנֶאצַּר.‏*  בְּאוֹתָהּ עֵת צָרוּ חֵילוֹת מֶלֶךְ בָּבֶל עַל יְרוּשָׁלַיִם,‏ וְיִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא הָיָה עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה* בְּבֵית* מֶלֶךְ יְהוּדָה.‏  כִּי צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה עָצַר אוֹתוֹ וְאָמַר לוֹ,‏ ”‏מַדּוּעַ אַתָּה מְנַבֵּא כָּךְ?‏ אַתָּה אוֹמֵר,‏ ’‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ”‏הִנְנִי נוֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל,‏ וְהוּא יִלְכֹּד אוֹתָהּ,‏  וְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֹא יִמָּלֵט מִיַּד הַכַּשְׂדִּים,‏ כִּי לָבֶטַח יִנָּתֵן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל,‏ וְהוּא יְדַבֵּר אִתּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים וְעֵינָיו יִרְאוּ אֶת עֵינָיו”‏’‏.‏  ‏’‏הוּא יִקַּח אֶת צִדְקִיָּהוּ אֶל בָּבֶל,‏ וְשָׁם יִשָּׁאֵר עַד אֲשֶׁר אַפְנֶה אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי אֵלָיו’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ ’‏גַּם אִם תּוֹסִיפוּ לְהִלָּחֵם בַּכַּשְׂדִּים,‏ לֹא תַּצְלִיחוּ’‏”‏.‏  וְיִרְמְיָהוּ אָמַר:‏ ”‏דְּבַר יְהֹוָה הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ,‏  ‏’‏הִנֵּה חֲנַמְאֵל בֶּן שַׁלֻּם דּוֹדְךָ* יָבוֹא אֵלֶיךָ וְיֹאמַר:‏ ”‏קְנֵה לְךָ אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת,‏ כִּי לְךָ הַזְּכוּת הָרִאשׁוֹנָה לִגְאֹל אוֹתוֹ”‏’‏”‏.‏  וַחֲנַמְאֵל בֶּן דּוֹדִי בָּא אֵלַי,‏ כְּפִי שֶׁאָמַר יְהֹוָה,‏ אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה,‏* וְאָמַר אֵלַי:‏ ”‏קְנֵה נָא אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת,‏ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין,‏ כִּי לְךָ הַזְּכוּת לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְלִגְאֹל אוֹתוֹ.‏ קְנֵה אוֹתוֹ לְךָ”‏.‏ אָז יָדַעְתִּי כִּי הָיָה זֶה לְפִי דְּבַר יְהֹוָה.‏  לָכֵן קָנִיתִי אֶת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת מֵאֵת חֲנַמְאֵל בֶּן דּוֹדִי.‏ שָׁקַלְתִּי לוֹ אֶת הַכֶּסֶף,‏ שִׁבְעָה שְׁקָלִים* וְעֶשֶׂר יְחִידוֹת כֶּסֶף.‏ 10  וְאָז כָּתַבְתִּי זֹאת בִּשְׁטָר,‏ שַׂמְתִּי אֶת הַחוֹתָם,‏ זִמַּנְתִּי עֵדִים וְשָׁקַלְתִּי אֶת הַכֶּסֶף בְּמֹאזְנַיִם.‏ 11  לָקַחְתִּי אֶת שְׁטַר הַקִּנְיָן,‏ אֶת הֶחָתוּם בַּחוֹתָם לְפִי הַמִּצְוָה וּדְרִישׁוֹת הַחֹק,‏ וְכֵן גַּם אֶת זֶה שֶׁלֹּא נֶחְתַּם בַּחוֹתָם,‏ 12  וְנָתַתִּי אֶת שְׁטַר הַקִּנְיָן לְבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה בֶּן מַחְסֵיָה לְעֵינֵי חֲנַמְאֵל בֶּן דּוֹדִי,‏ לְעֵינֵי הָעֵדִים אֲשֶׁר כָּתְבוּ בִּשְׁטַר הַקִּנְיָן וּלְעֵינֵי כָּל הַיְּהוּדִים הַיּוֹשְׁבִים בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה.‏* 13  וְאָז צִוִּיתִי עַל בָּרוּךְ לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם בְּאָמְרִי:‏ 14  ‏”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏קַח אֶת הַשְּׁטָרוֹת הָאֵלֶּה,‏ אֶת שְׁטַר הַקִּנְיָן,‏ אֶת הֶחָתוּם וְאֶת זֶה אֲשֶׁר לֹא נֶחְתַּם בַּחוֹתָם,‏ וְהַכְנֵס אוֹתָם לִכְלִי חֶרֶס,‏ כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁמְרוּ לְמֶשֶׁךְ זְמַן רַב’‏.‏ 15  כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת,‏ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,‏ ’‏עוֹד יִקָּנוּ בָּתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת’‏”‏.‏ 16  וְהִתְפַּלַּלְתִּי אֶל יְהֹוָה אַחֲרֵי שֶׁנָּתַתִּי אֶת שְׁטַר הַקִּנְיָן לְבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה,‏ וְאָמַרְתִּי:‏ 17  ‏”‏אֲבוֹי,‏ אֲדֹנָי יְהֹוָה!‏ הִנֵּה אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ בְּכוֹחֲךָ הַגָּדוֹל וּבִזְרוֹעֲךָ הַנְּטוּיָה.‏ לֹא יִפָּלֵא* מִמְּךָ דָּבָר,‏ 18  הָעוֹשֶׂה חֶסֶד עִם אֲלָפִים,‏ אַךְ מְשַׁלֵּם עַל עֲווֹן הָאָבוֹת לִבְנֵיהֶם* אַחֲרֵיהֶם,‏ הָאֵל הָאֲמִתִּי,‏ הַגָּדוֹל וְהַגִּבּוֹר,‏ יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.‏ 19  אַתָּה גְּדוֹל הָעֵצָה* וְאַדִּיר בְּמַעֲשֶׂיךָ,‏ אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְּקוּחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי הָאָדָם,‏ לָתֵת לְכָל אִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲשָׂיו.‏ 20  עָשִׂיתָ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,‏ הַיְּדוּעִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה,‏ וְכָךְ עָשִׂיתָ לְךָ שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל וּבְקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם,‏ כַּיּוֹם הַזֶּה.‏ 21  וְהוֹצֵאתָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאוֹתוֹת,‏ בְּמוֹפְתִים,‏ בְּיָד חֲזָקָה,‏ בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמַעֲשִׂים מְעוֹרְרֵי אֵימָה.‏ 22  ‏”‏וּבְבוֹא הָעֵת נָתַתָּ לָהֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָתֵת לַאֲבוֹתֵיהֶם,‏ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ.‏ 23  וְהֵם נִכְנְסוּ וְיָרְשׁוּ אוֹתָהּ,‏ אַךְ לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלְךָ,‏ וּבְתוֹרָתְךָ לֹא הָלְכוּ.‏ אֶת כָּל אֲשֶׁר צִוִּיתָ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת לֹא עָשׂוּ,‏ וְלָכֵן הֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הָאָסוֹן הַזֶּה.‏ 24  הִנֵּה בָּאוּ אֲנָשִׁים עִם סוֹלְלוֹת מָצוֹר לִלְכֹּד אֶת הָעִיר,‏ וּבִגְלַל הַחֶרֶב,‏ הָרָעָב וְהַמַּגֵּפָה,‏* הָעִיר לָבֶטַח תִּפֹּל לִידֵי הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים נֶגְדָּהּ;‏ כָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ קָרָה,‏ כְּפִי שֶׁהִנְּךָ רוֹאֶה.‏ 25  אַךְ אַתָּה אָמַרְתָּ לִי,‏ אֲדֹנָי יְהֹוָה,‏ ’‏קְנֵה לְךָ אֶת הַשָּׂדֶה בְּכֶסֶף וְזַמֵּן עֵדִים’‏,‏ אַף כִּי הָעִיר לָבֶטַח תִּנָּתֵן בְּיַד הַכַּשְׂדִּים”‏.‏ 26  וְאָז הָיָה דְּבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ בְּאָמְרוֹ:‏ 27  ‏”‏הִנֵּה אֲנִי,‏ יְהֹוָה,‏ אֱלֹהֵי כָּל בְּנֵי הָאָדָם.‏* הֲיִפָּלֵא* מִמֶּנִּי דָּבָר?‏ 28  לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏הִנְנִי נוֹתֵן אֶת הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד הַכַּשְׂדִּים וּבְיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל,‏ וְהוּא יִלְכֹּד אוֹתָהּ.‏ 29  וְהַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים נֶגֶד הָעִיר הַזֹּאת יִכָּנְסוּ וְיַצִּיתוּ אֶת הָעִיר הַזֹּאת בָּאֵשׁ,‏ וְיִשְׂרְפוּ אוֹתָהּ יַחַד עִם הַבָּתִּים אֲשֶׁר עַל גַּגּוֹתֵיהֶם הִקְטִירוּ הָאֲנָשִׁים לַבַּעַל וְנָסְכוּ נְסָכִים לֶאֱלֹהִים אֲחֵרִים כְּדֵי לְהַכְעִיס אוֹתִי’‏.‏ 30  ‏”‏’‏כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה עָשׂוּ רַק אֶת הָרַע בְּעֵינַי,‏ מִנְּעוּרֵיהֶם;‏ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מוֹסִיפִים לְהַכְעִיס אוֹתִי בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה.‏ 31  ‏’‏כִּי הָעִיר הַזֹּאת,‏ מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה,‏ הָיְתָה לִי אַךְ וְרַק סִבָּה לְכַעַס וּלְחֵמָה,‏ וְעַל כֵּן יֵשׁ לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנַי,‏ 32  בְּשֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הָרָעִים אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יְהוּדָה לְהַכְעִיסֵנִי — הֵם,‏ מַלְכֵיהֶם,‏ שָׂרֵיהֶם,‏ כֹּהֲנֵיהֶם,‏ נְבִיאֵיהֶם וְאַנְשֵׁי יְהוּדָה וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.‏ 33  הֵם הִמְשִׁיכוּ לְהַפְנוֹת אֵלַי עֹרֶף,‏ וְלֹא פָּנִים;‏ אַף כִּי נִסִּיתִי לְלַמְּדָם שׁוּב וָשׁוּב,‏* אִישׁ מֵהֶם לֹא הִקְשִׁיב כְּדֵי לְקַבֵּל מוּסָר.‏ 34  וְהֵם שָׂמוּ אֶת אֱלִילֵיהֶם הַמְּשֻׁקָּצִים בַּבַּיִת הַנּוֹשֵׂא אֶת שְׁמִי,‏ כְּדֵי לְטַמְּאוֹ.‏ 35  וְהֵם בָּנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל בְּגֵיא בֶּן הִנֹּם* כְּדֵי לְהַעֲבִיר אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ,‏ דָּבָר אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי עֲלֵיהֶם וְלֹא עָלָה עַל לִבִּי* לַעֲשׂוֹת דָּבָר מְתֹעָב כָּזֶה,‏ וְגָרְמוּ לִיהוּדָה לַחְטֹא’‏.‏ 36  ‏”‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַל הָעִיר הַזֹּאת אֲשֶׁר אַתֶּם אוֹמְרִים שֶׁתִּנָּתֵן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל בַּחֶרֶב,‏ בָּרָעָב וּבַמַּגֵּפָה,‏ 37  ‏’‏הִנְנִי מְקַבְּצָם מִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן הֵפַצְתִּי אוֹתָם בְּכַעֲסִי וּבַחֲמָתִי וּבְזַעַם גָּדוֹל,‏ וַאֲשִׁיבֵם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאֶתֵּן לָהֶם לִשְׁכֹּן לָבֶטַח.‏ 38  וְהֵם יִהְיוּ לִי לְעַם,‏ וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֶאֱלֹהִים.‏ 39  וְאֶתֵּן לָהֶם לֵב אֶחָד וְדֶרֶךְ אַחַת לְמַעַן יִירְאוּ מִפָּנַי תָּמִיד,‏ לְטוֹבָתָם וּלְטוֹבַת יַלְדֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם.‏ 40  וְאֶכְרֹת אִתָּם בְּרִית עוֹלָם,‏ שֶׁלֹּא אֶחְדַּל לְהֵיטִיב עִמָּם;‏ אֶת יִרְאָתִי אָשִׂים בִּלְבָבָם,‏ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָסוּרוּ מִמֶּנִּי.‏ 41  אָשִׂישׂ עֲלֵיהֶם לְהֵיטִיב עִמָּם,‏ וְאֶטַּע אוֹתָם הֵיטֵב בָּאָרֶץ הַזֹּאת,‏ בְּכָל לִבִּי וּבְכָל נַפְשִׁי’‏”‏.‏* 42  ‏”‏כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה,‏ ’‏כְּפִי שֶׁהֵבֵאתִי עַל הָעָם הָזָה אֶת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת,‏ כָּךְ אָבִיא עֲלֵיהֶם אֶת כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר אֲנִי מַבְטִיחַ לָהֶם.‏ 43  וְשׁוּב יִקָּנוּ שָׂדוֹת בָּאָרֶץ הַזֹּאת,‏ אַף כִּי אַתֶּם אוֹמְרִים:‏ ”‏זוֹ שְׁמָמָה לְלֹא אָדָם וּבְהֵמָה,‏ וְהִיא נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים”‏’‏.‏ 44  ‏”‏’‏שָׂדוֹת יִקָּנוּ בְּכֶסֶף,‏ שִׁטְרֵי קִנְיָן יִכָּתְבוּ וְיֵחָתְמוּ בְּחוֹתָם,‏ וְעֵדִים יְזֻמְּנוּ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין,‏ בִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם,‏ בְּעָרֵי יְהוּדָה,‏ בְּעָרֵי הָאֵזוֹר הַהֲרָרִי,‏ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַדָּרוֹם,‏ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּיֵיהֶם’‏,‏ מַכְרִיז יְהֹוָה”‏.‏

הערות שוליים

נה״מ,‏ ”‏נבוכדראצר”‏,‏ כתיב נוסף של שמו.‏
או ”‏המשמר”‏.‏
או ”‏ארמון”‏.‏
כלומר,‏ דודו מצד האב.‏
או ”‏המשמר”‏.‏
שקל היה שווה ל־4.‏11 גרם.‏
או ”‏המשמר”‏.‏
או ”‏לא ייבצר”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏אל חיק בניהם”‏.‏
או ”‏גדול באשר למטרותיך”‏.‏
או ”‏המחלה”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏כל בשר”‏.‏
או ”‏האם ייבצר”‏.‏
נה״מ,‏ ”‏נבוכדראצר”‏,‏ כתיב נוסף של שמו.‏
נה״מ,‏ ”‏השכם ולמד”‏.‏
ראה ערך ”‏גיהינום”‏ במונחון‏.‏
או ”‏לא עלה במחשבותיי”‏.‏
ראה מונחון‏.‏