ירמיהו 35:1-19
-
בני רכב מגלים צייתנות מופתית (1–19)
לה הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהֹוָה בִּימֵי יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מֶלֶךְ יְהוּדָה, בְּאָמְרוֹ:
2 ”לֵךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים וְדַבֵּר אִתָּם וְהָבֵא אוֹתָם אֶל בֵּית יְהֹוָה, אֶל אַחַת הַלְּשָׁכוֹת;* וְהַצַּע לָהֶם לִשְׁתּוֹת יַיִן”.
3 לָכֵן לָקַחְתִּי אֶת יַאֲזַנְיָה בֶּן יִרְמְיָהוּ בֶּן חֲבַצִּנְיָה, אֶת אָחִיו, אֶת כָּל בָּנָיו וְאֶת כָּל בֵּית הָרֵכָבִים
4 אֶל תּוֹךְ בֵּית יְהֹוָה. הֵבֵאתִי אוֹתָם אֶל לִשְׁכַּת* בְּנֵי חָנָן בֶּן יִגְדַּלְיָהוּ, אִישׁ הָאֱלֹהִים, אֲשֶׁר הָיְתָה לְיַד לִשְׁכַּת* הַשָּׂרִים שֶׁמֵּעַל לִשְׁכַּת* מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן שַׁלֻּם שׁוֹמֵר הַסַּף.
5 וְשַׂמְתִּי כּוֹסוֹת וּגְבִיעִים מְלֵאִים בְּיַיִן לִפְנֵי הַגְּבָרִים מִבֵּית הָרֵכָבִים וְאָמַרְתִּי לָהֶם: ”שְׁתוּ יַיִן”.
6 אַךְ הֵם אָמְרוּ: ”לֹא נִשְׁתֶּה יַיִן, כִּי יוֹנָדָב* בֶּן רֵכָב אָבִינוּ צִוָּה עָלֵינוּ, ’לֹא תִּשְׁתּוּ יַיִן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם.
7 וּבַיִת לֹא תִּבְנוּ, וְזֶרַע לֹא תִּזְרְעוּ וְכֶרֶם לֹא תִּטְּעוּ וְלֹא תִּרְכְּשׁוּ, אֶלָּא בְּאֹהָלִים תֵּשְׁבוּ כָּל יְמֵיכֶם, לְמַעַן תִּחְיוּ זְמַן רַב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם שׁוֹכְנִים בָּהּ כְּזָרִים’.
8 לָכֵן אָנוּ מַמְשִׁיכִים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב אָבִינוּ בְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה עָלֵינוּ, לֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן כָּל יָמֵינוּ — אֲנַחְנוּ, נָשֵׁינוּ, בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ.
9 וְאֵינֶנּוּ בּוֹנִים בָּתִּים לָשֶׁבֶת בָּהֶם, וּכְרָמִים וְשָׂדוֹת וְזֶרַע אֵין לָנוּ.
10 אָנוּ מַמְשִׁיכִים לָגוּר בְּאֹהָלִים וּלְהִשָּׁמַע לְכָל אֲשֶׁר צִוָּנוּ יוֹנָדָב* אָבִינוּ.
11 אַךְ כַּאֲשֶׁר עָלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל נֶגֶד הָאָרֶץ, אָמַרְנוּ, ’בּוֹאוּ וְנִכָּנֵס אֶל יְרוּשָׁלַיִם כְּדֵי לְהִמָּלֵט מִפְּנֵי צְבָא הַכַּשְׂדִּים וּמִפְּנֵי צְבָא אֲרָם’, וְכָעֵת אָנוּ מִתְגּוֹרְרִים בִּירוּשָׁלַיִם”.
12 וּדְבַר יְהֹוָה הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ בְּאָמְרוֹ:
13 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’לֵךְ וֶאֱמֹר לְאַנְשֵׁי יְהוּדָה וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם: ”הַאִם לֹא נִקְרֵאתֶם שׁוּב וָשׁוּב לְצַיֵּת לִדְבָרַי?” מַכְרִיז יְהֹוָה.
14 ”יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב צִוָּה עַל צֶאֱצָאָיו לֹא לִשְׁתּוֹת יַיִן, וְהֵם שָׁמְרוּ אֶת דְּבָרָיו וְלֹא שָׁתוּ יַיִן עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וְכָךְ צִיְּתוּ לְמִצְוַת אֲבִיהֶם. אַךְ אָנוֹכִי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם שׁוּב וָשׁוּב,* וְאַתֶּם לֹא צִיַּתֶּם לִי.
15 וְהוֹסַפְתִּי לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם אֶת כָּל עֲבָדַי הַנְּבִיאִים שׁוּב וָשׁוּב,* וְהֵם אָמְרוּ, ’שׁוּבוּ נָא אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וַעֲשׂוּ אֶת הַטּוֹב! אַל תֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם. וְאָז תַּמְשִׁיכוּ לִשְׁכֹּן עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם’. אַךְ לֹא הִטֵּיתֶם אֶת אָזְנְכֶם וְלֹא הִקְשַׁבְתֶּם לִי.
16 צֶאֱצָאֵי יְהוֹנָדָב בֶּן רֵכָב שָׁמְרוּ אֶת הַמִּצְוָה אֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם, אַךְ הָעָם הַזֶּה לֹא הִקְשִׁיבוּ לִי”’”.
17 ”לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ’הִנְנִי מֵבִיא עַל יְהוּדָה וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם אֶת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר הִזְהַרְתִּי אוֹתָם מִפָּנֶיהָ, כִּי דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְהֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ, וְהוֹסַפְתִּי לִקְרֹא לָהֶם, וְהֵם לֹא עָנוּ’”.
18 וְיִרְמְיָהוּ אָמַר לְבֵית הָרֵכָבִים: ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, ’מִכֵּיוָן שֶׁנִּשְׁמַעְתֶּם לְמִצְוַת יְהוֹנָדָב אֲבִיכֶם וְהִמְשַׁכְתֶּם לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְווֹתָיו, וַעֲשִׂיתֶם כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיכֶם,
19 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: ”לֹא יִכָּרֵת לְיוֹנָדָב* בֶּן רֵכָב אִישׁ הַמְּשָׁרֵת לְפָנַי כָּל הַיָּמִים”’”.
