ירמיהו 46:1-28
מו זֶה דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל הָאֻמּוֹת:
2 לְמִצְרַיִם, עַל צְבָא פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם, אֲשֶׁר הָיָה לְאֹרֶךְ נְהַר פְּרָת וְהוּבַס בְּכַרְכְּמִישׁ עַל־יְדֵי נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מֶלֶךְ יְהוּדָה:
3 ”הָכִינוּ אֶת מָגִנֵּיכֶם הַקְּטַנִּים* וּמָגִנֵּיכֶם הַגְּדוֹלִים,וּגְשׁוּ לַקְּרָב.
4 הַפָּרָשִׁים, רִתְמוּ אֶת הַסּוּסִים וַעֲלוּ עֲלֵיהֶם.
הִתְיַצְּבוּ וְחִבְשׁוּ קַסְדוֹתֵיכֶם.
מָרְקוּ אֶת הָרְמָחִים וְלִבְשׁוּ אֶת שִׁרְיוֹנוֹת הַקַּשְׂקַשִּׂים.
5 ’מַדּוּעַ אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם מֻכֵּי אֵימָה?
הֵם נְסוֹגִים, לוֹחֲמֵיהֶם נִמְחֲצוּ.
הֵם נָסוּ בְּבֶהָלָה, לוֹחֲמֵיהֶם לֹא הִבִּיטוּ לְאָחוֹר.
יֶשְׁנָהּ אֵימָה מִסָּבִיב’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
6 ’קַלֵּי הָרַגְלַיִם אֵינָם יְכוֹלִים לָנוּס, וְהַלּוֹחֲמִים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִמָּלֵט.
בַּצָּפוֹן, עַל גְּדַת נְהַר פְּרָת,הֵם כָּשְׁלוּ וְנָפְלוּ’.
7 מִי זֶה הָעוֹלֶה כַּיְּאוֹר,כְּנַהֲרוֹת מַיִם גּוֹעֲשִׁים?
8 מִצְרַיִם עוֹלֶה כַּיְּאוֹר,כְּנַהֲרוֹת מַיִם גּוֹעֲשִׁים,וְאוֹמֵר, ’אֶעֱלֶה לְכַסּוֹת אֶת הָאָרֶץ.
אַשְׁמִיד אֶת הָעִיר וְאֶת יוֹשְׁבֶיהָ’.
9 עֲלוּ, הַסּוּסִים!
רִכְבוּ בְּשִׁגָּעוֹן, הַמֶּרְכָּבוֹת!
יִתְקַדְּמוּ הַלּוֹחֲמִים,כּוּשׁ וּפוּט, תּוֹפְסֵי הַמָּגֵן,וְהַלּוּדִים, תּוֹפְסֵי וְדוֹרְכֵי הַקֶּשֶׁת.
10 ”הַיּוֹם הַהוּא שַׁיָּךְ לַאֲדֹנָי, יְהֹוָה צְבָאוֹת, יוֹם נְקָמָה לִנְקֹם בְּצוֹרְרָיו. וְהַחֶרֶב תֹּאכַל וְתִשְׂבַּע וְתִרְוֶה מִדָּמָם, כִּי זֶבַח* לַאֲדֹנָי, יְהֹוָה צְבָאוֹת, בְּאֶרֶץ הַצָּפוֹן לְיַד נְהַר פְּרָת.
11 עֲלִי אֶל הַגִּלְעָד לָקַחַת צֹרִי,*בְּתוּלַת בַּת מִצְרַיִם.
לַשָּׁוְא הִרְבֵּית אֶת תְּרוּפוֹתַיִךְ,כִּי אֵין לָךְ מַרְפֵּא.
12 שָׁמְעוּ הָאֻמּוֹת אֶת קְלוֹנֵךְ,וְצִוְחָתֵךְ מִלְּאָה אֶת הָאָרֶץ.
כִּי לוֹחֵם כּוֹשֵׁל בְּלוֹחֵם,וּשְׁנֵיהֶם נוֹפְלִים יַחְדָּו”.
13 זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֵּר יְהֹוָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל בּוֹאוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם:
14 ”הַכְרִיזוּ זֹאת בְּמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְּמִגְדּוֹל.
הַשְׁמִיעוּ זֹאת בְּנֹף* וּבְתַחְפַּנְחֵס.
אִמְרוּ, ’הִתְיַצְּבוּ וְהִתְכּוֹנְנוּ,כִּי חֶרֶב תֹּאכַל סְבִיבְכֶם.
15 מַדּוּעַ נִסְחֲפוּ גִּבּוֹרֵיכֶם?
הֵם לֹא עָמְדוּ,כִּי יְהֹוָה הָדַף אוֹתָם.
16 רַבִּים מֵהֶם כּוֹשְׁלִים וְנוֹפְלִים.
הֵם אוֹמְרִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:
”קוּם! נָשׁוּב אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּבִּגְלַל הַחֶרֶב הָאַכְזָרִית”’.
17 שָׁם הֵם הִכְרִיזוּ,’פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֵינוֹ אֶלָּא שָׁאוֹן חֲסַר מַשְׁמָעוּתאֲשֶׁר נָתַן לַהִזְדַּמְּנוּת* לַחְלֹף’.
18 ’חַי אֲנִי’,* מַכְרִיז הַמֶּלֶךְ, יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ,’הוּא* יִכָּנֵס כַּתָּבוֹר בְּקֶרֶב הֶהָרִיםוְכַכַּרְמֶל לְיַד הַיָּם.
19 הָכִינִי אֶת כֵּלַיִךְ לַגָּלוּת,הַבַּת הַיּוֹשֶׁבֶת בְּמִצְרַיִם.
כִּי נֹף* תִּהְיֶה לְדָבָר מַזְוִיעַ;הִיא תֻּצַּת בָּאֵשׁ* וְתִשָּׁאֵר לְלֹא יוֹשֵׁב.
20 מִצְרַיִם הִיא כְּעֶגְלָה יְפֵהפִיָּה,אַךְ זְבוּבִים עוֹקְצִים יָבוֹאוּ נֶגְדָּהּ מִן הַצָּפוֹן.
21 אֲפִלּוּ חַיָּלֶיהָ הַשְּׂכִירִים בְּקִרְבָּהּ הֵם כַּעֲגָלִים מְפֻטָּמִים,אַךְ גַּם הֵם פָּנוּ לְאָחוֹר וְנָסוּ יַחְדָּו.
הֵם לֹא יָכְלוּ לַעֲמֹד,כִּי יוֹם אֲסוֹנָם בָּא עֲלֵיהֶם,עֵת פְּקֻדָּתָם’.*
22 ’קוֹלָהּ הוּא כְּשֶׁל נָחָשׁ זוֹחֵל,כִּי הֵם בָּאִים אַחֲרֶיהָ בְּכוֹחַ, בְּגַרְזִנִּים,כְּחוֹטְבֵי* עֵצִים.
23 הֵם יִכְרְתוּ אֶת יַעֲרָהּ’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’אַף כִּי הוּא נִרְאָה בִּלְתִּי חָדִיר.
כִּי רַבִּים הֵם מֵאַרְבֶּה, וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר.
24 בַּת מִצְרַיִם תֵּבוֹשׁ.
הִיא תִּמָּסֵר לִידֵי עַם הַצָּפוֹן’.
25 ”יְהֹוָה צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: ’כָּעֵת אֲנִי מַפְנֶה אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי אֶל אָמוֹן מִנֹּא,* אֶל פַּרְעֹה, אֶל מִצְרַיִם, אֶל אֱלֹהֶיהָ וְאֶל מְלָכֶיהָ — כֵּן, אֶל פַּרְעֹה וְאֶל כָּל הַבּוֹטְחִים בּוֹ’.
26 ”’וְאֶתֵּן אוֹתָם בְּיַד מְבַקְּשֵׁי נַפְשָׁם,* בְּיַד נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד עֲבָדָיו. אַךְ אַחֲרֵי כֵן הִיא תְּיֻשַּׁב כְּבִימֵי עָבָר’, מַכְרִיז יְהֹוָה.
27 ’וְאַתָּה, אַל תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב,וְאַל תִּתָּקֵף אֵימָה, יִשְׂרָאֵל.
כִּי אוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק,וְאֶת זַרְעֲךָ* מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם.
יַעֲקֹב יָשׁוּב וְיִשְׁקֹט וְיִהְיֶה שַׁאֲנָן,וְאִישׁ לֹא יַחְרִידֵם.
28 לָכֵן אַל תִּירָא, עַבְדִּי יַעֲקֹב’, מַכְרִיז יְהֹוָה, ’כִּי אִתְּךָ אֲנִי.
אָבִיא הַשְׁמָדָה בְּקֶרֶב כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁאֲלֵיהֶן הֵפַצְתִּי אוֹתְךָ,אַךְ אוֹתְךָ לֹא אַשְׁמִיד.
אָטִיל עָלֶיךָ מוּסָר* בַּמִּדָּה הָרְאוּיָה,אַךְ בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא אֶפְטֹר אוֹתְךָ מֵעֹנֶשׁ’”.
הערות שוליים
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ מגינים אשר בדרך כלל נישאו על־ידי קשתים.
^ או ”טבח; שחיטה”.
^ או ”בושם”.
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ או ”ממפיס”.
^ נה״מ, ”מועד”.
^ כלומר, כובשה של מצרים.
^ לשון שבועה.
^ או ”ממפיס”.
^ או אולי ”תהיה לשממה; צייה”.
^ או ”דינם”.
^ או ”כאוספי”.
^ כלומר, תֶּבַּי.
^ או ”חייהם”.
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ או ”צאצאיך”.
^ או ”אתקן אותך”.
