ירמיהו 49:1-39
מט לִבְנֵי עַמּוֹן, כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”הַאִם לְיִשְׂרָאֵל אֵין בָּנִים?
הַאִם יוֹרֵשׁ אֵין לוֹ?
מַדּוּעַ יָרַשׁ מַלְכָּם* אֶת גָּד?
וּמַדּוּעַ עַמּוֹ יוֹשֵׁב בְּעָרֵי יִשְׂרָאֵל?”
2 ”’לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים’, מַכְרִיז יְהֹוָה,’וְאַשְׁמִיעַ אֶת תְּרוּעַת הַמִּלְחָמָה* נֶגֶד רַבָּה שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן.
הִיא תִּהְיֶה לְתֵל שׁוֹמֵם,וְהָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ* יֻצְּתוּ בָּאֵשׁ’.
’וְיִשְׂרָאֵל יִירַשׁ אֶת מְנַשְּׁלָיו’, אוֹמֵר יְהֹוָה.
3 ’קוֹנְנִי, חֶשְׁבּוֹן, כִּי נִשְׁמְדָה עַי!
צַעֲקוּ, הָעֲיָרוֹת הַתְּלוּיוֹת בְּרַבָּה.
חִגְרוּ שַׂק.
קוֹנְנוּ וְשׁוֹטְטוּ בֵּין מִכְלְאוֹת הָאֶבֶן,*כִּי מַלְכָּם* יֵלֵךְ לַגָּלוּת,עִם כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יַחְדָּו.
4 לָמָּה אַתְּ מִתְפָּאֶרֶת בָּעֲמָקִים,בְּעִמְקֵךְ הַפּוֹרֶה,* בַּת לֹא נֶאֱמָנָה,הַבּוֹטַחַת בְּאוֹצְרוֹתֶיהָוְהָאוֹמֶרֶת: ”מִי יָבוֹא נֶגְדִּי?”’”
5 ”’הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ דָּבָר מְעוֹרֵר אֵימָה’, מַכְרִיז אֲדֹנָי, יְהֹוָה צְבָאוֹת,’מִכָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר סְבִיבֵךְ.
וְתָפוּצוּ לְכָל עֵבֶר,וְאִישׁ לֹא יְקַבֵּץ אֶת הַנִּמְלָטִים’”.
6 ”’אַךְ אַחֲרֵי כֵן אֶאֱסֹף אֶת שְׁבוּיֵי בְּנֵי עַמּוֹן’, מַכְרִיז יְהֹוָה”.
7 לֶאֱדוֹם, כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת:
”הַאֵין עוֹד חָכְמָה בְּתֵימָן?
הַאִם אָבְדָה עֵצָה טוֹבָה מִן הַנְּבוֹנִים?
הַאִם נִרְקְבָה חָכְמָתָם?
8 נוּסוּ, פְּנוּ לְאָחוֹר!
לְכוּ וְשִׁכְנוּ מַטָּה בַּמַּעֲמַקִּים, יוֹשְׁבֵי דְּדָן!
כִּי אָסוֹן אָבִיא עַל עֵשָׂובְּבוֹא הָעֵת לְהַפְנוֹת אֵלָיו אֶת תְּשׂוּמַת לִבִּי.
9 אִם בּוֹצְרִים יִכָּנְסוּ אֵלַיִךְ,הַאִם לֹא יַשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם עוֹלֵלוֹת?*
אִם גַּנָּבִים יָבוֹאוּ בַּלַּיְלָה,הֵם יַשְׁחִיתוּ רַק אֶת אֲשֶׁר יִרְצוּ.
10 אַךְ אֲנִי אַפְשִׁיט וְאֶחְשֹׂף אֶת עֵשָׂו.
אֲגַלֶּה אֶת מִסְתָּרָיו,וְהוּא לֹא יוּכַל לְהֵחָבֵא.
יְלָדָיו וְאֶחָיו וּשְׁכֵנָיו יֻשְׁמְדוּ,וְהוּא לֹא יִהְיֶה עוֹד.
11 עֲזֹב אֶת יְתוֹמֶיךָ,וַאֲנִי אַצִּיל אֶת חַיֵּיהֶם,וְאַלְמְנוֹתֶיךָ יִבְטְחוּ בִּי”.
12 כִּי כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה: ”הִנֵּה אִם אֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא נִגְזַר עֲלֵיהֶם לִשְׁתּוֹת אֶת הַכּוֹס חַיָּבִים לִשְׁתּוֹתָהּ, הַאִם תִּהְיֶה אַתָּה פָּטוּר לְגַמְרֵי מֵעֹנֶשׁ? לֹא תִּהְיֶה פָּטוּר מֵעֹנֶשׁ, אֶלָּא תִּהְיֶה חַיָּב לִשְׁתּוֹתָהּ”.
13 ”כִּי בִּי נִשְׁבַּעְתִּי”, מַכְרִיז יְהֹוָה, ”שֶׁבָּצְרָה תִּהְיֶה לְדָבָר מַזְוִיעַ, לְחֶרְפָּה, לְחֻרְבָּן וְלִקְלָלָה; וְכָל עָרֶיהָ יִהְיוּ לְחָרְבוֹת עוֹלָם”.
14 מֶסֶר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת יְהֹוָה,וְצִיר נִשְׁלַח בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת וְאָמַר:
”הִתְקַבְּצוּ וּבוֹאוּ נֶגְדָּהּ;הִכּוֹנוּ לַקְּרָב”.
15 ”כִּי הִנֵּה עָשִׂיתִי אוֹתְךָ זָנִיחַ בְּקֶרֶב הָאֻמּוֹת,בָּזוּי בְּקֶרֶב בְּנֵי הָאָדָם.
16 הַחֲרָדָה שֶׁעוֹרַרְתָּ הִתְעֲתָה אוֹתְךָ,עַזּוּת לִבְּךָ,הַשּׁוֹכֵן בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע,הַיּוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה הַגְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר.
אַף כִּי בּוֹנֶה אַתָּה אֶת קִנְּךָ גָּבוֹהַּ כְּעַיִט,מִשָּׁם אוֹרִידְךָ”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
17 ”וֶאֱדוֹם אָכֵן תִּהְיֶה לְדָבָר מַזְוִיעַ. כָּל הַחוֹלֵף עַל פָּנֶיהָ יַבִּיט בְּזַעֲזוּעַ וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכּוֹתֶיהָ.
18 כְּמַהְפֵּכַת* סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְהֶעָרִים הַשּׁוֹכְנוֹת בְּקִרְבָתָן”, אוֹמֵר יְהֹוָה, ”לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ, וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם.
19 ”הִנֵּה יַעֲלֶה אִישׁ נֶגֶד שְׂדוֹת הַמִּרְעֶה הַבְּטוּחִים כְּאַרְיֵה מִן הַסֹּבֶךְ אֲשֶׁר לְאֹרֶךְ הַיַּרְדֵּן, אַךְ בְּרֶגַע אַבְרִיחַ אוֹתוֹ מִפָּנֶיהָ. וְאַפְקִיד עָלֶיהָ אֶת הַנִּבְחָר. כִּי מִי כָּמוֹנִי, וּמִי יַתְרִיס נֶגְדִּי? אֵיזֶה רוֹעֶה יָכוֹל לַעֲמֹד בְּפָנַי?
20 לָכֵן שִׁמְעוּ אֶת הַהַחְלָטָה* שֶׁהֶחְלִיט יְהֹוָה נֶגֶד אֱדוֹם וְאֶת אֲשֶׁר חָשַׁב נֶגֶד יוֹשְׁבֵי תֵּימָן:
אָכֵן צְעִירֵי הַצֹּאן יִסָּחֲבוּ.
הוּא יַהֲפֹךְ אֶת מְקוֹם מִשְׁכָּנָם לְשׁוֹמֵם בִּגְלָלָם.
21 מִקּוֹל נְפִילָתָם רָעֲדָה הָאָרֶץ.
יֶשְׁנָהּ צְעָקָה!
עַד יַם סוּף נִשְׁמַע הַקּוֹל.
22 הִנֵּה כְּעַיִט הוּא יַמְרִיא וְיָעוּט,וְיִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עַל בָּצְרָה.
בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה לֵב לוֹחֲמֵי אֱדוֹםכְּלֵב אִשָּׁה יוֹלֶדֶת”.
23 לְדַמֶּשֶׂק:
”חֲמָת וְאַרְפָּד בֻּיְּשׁוּ,כִּי שָׁמְעוּ דִּוּוּחַ רַע.
הֵן נְמַסּוֹת מֵרֹב פַּחַד.
יֶשְׁנָהּ בַּיָּם דְּאָגָה אֲשֶׁר לֹא נִתָּן לְהַשְׁקִיטָהּ.
24 דַּמֶּשֶׂק אִבְּדָה אֶת אֹמֶץ לִבָּהּ.
הִיא פָּנְתָה לְאָחוֹר כְּדֵי לָנוּס, אַךְ נִתְקְפָה בֶּהָלָה.
מְצוּקָה וּכְאֵבִים אָחֲזוּ בָּהּ,כְּאִשָּׁה יוֹלֶדֶת.
25 אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא נֶעֶזְבָה עִיר הַתְּהִלָּה,קִרְיַת הַשָּׂשׂוֹן?
26 כִּי בַּחוּרֶיהָ יִפְּלוּ בְּכִכְּרוֹתֶיהָ,וְכָל הַחַיָּלִים יֹאבְדוּ בַּיּוֹם הַהוּא”, מַכְרִיז יְהֹוָה צְבָאוֹת.
27 ”אַצִּית אֵשׁ בְּחוֹמַת דַּמֶּשֶׂק,וְהִיא תֹּאכַל אֶת הַמִּגְדָּלִים הַמְּבֻצָּרִים שֶׁל בֶּן־הֲדַד”.
28 לְקֵדָר וּלְמַמְלְכוֹת חָצוֹר, אֲשֶׁר הִכָּה נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל, כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:
”קוּמוּ, עֲלוּ אֶל קֵדָרוְהַשְׁמִידוּ אֶת בְּנֵי הַמִּזְרָח.
29 אָהֳלֵיהֶם וְצֹאנָם יִלָּקְחוּ,יְרִיעוֹתֵיהֶם וְכָל כְּלֵיהֶם.
גְּמַלֵּיהֶם יִנָּשְׂאוּ,וְיִקְרְאוּ אֲלֵיהֶם וְיֹאמְרוּ, ’אֵימָה מִסָּבִיב!’”
30 ”נוּסוּ, הַרְחִיקוּ נְדוֹד!
לְכוּ וְשִׁכְנוּ מַטָּה בַּמַּעֲמַקִּים, יוֹשְׁבֵי חָצוֹר”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
”כִּי רָקַם נְבוּכַדְנֶאצַּר* מֶלֶךְ בָּבֶל תַּחְבּוּלָה נֶגְדְּכֶם,וְהָגָה נֶגְדְּכֶם תָּכְנִית”.
31 ”קוּמוּ, עֲלוּ נֶגֶד אֻמָּה שְׁלֵוָה,הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח!” מַכְרִיז יְהֹוָה.
”אֵין לָהּ דְּלָתַיִם וְלֹא בְּרִיחִים; הֵם שׁוֹכְנִים בָּדָד.
32 גְּמַלֵּיהֶם יִהְיוּ לְבִזָּה,וְשֶׁפַע מִקְנֵיהֶם יִהְיֶה לְשָׁלָל.
אֲפַזֵּר אוֹתָם לְכָל רוּחַ,*אֶת קְצוּצֵי הַפֵּאָה,וְאָבִיא אֶת אֲסוֹנָם מִכָּל עֵבֶר”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
33 ”וְחָצוֹר תִּהְיֶה לִמְאוּרַת תַּנִּים,שִׁמְמַת עוֹלָם.
לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ,וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן אָדָם”.
34 זֶה דְּבַר יְהֹוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא עַל עֵילָם בְּרֵאשִׁית מַלְכוּת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה:
35 ”כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה צְבָאוֹת, ’הִנְנִי שׁוֹבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם, מְקוֹר* גְּבוּרָתָם.
36 אָבִיא עַל עֵילָם אֶת אַרְבַּע הָרוּחוֹת מֵאַרְבַּעַת קְצוֹת הַשָּׁמַיִם, וַאֲפַזְּרֵם לְכָל הָרוּחוֹת הָאֵלֶּה. לֹא תִּהְיֶה אֻמָּה אֲשֶׁר לֹא יַגִּיעוּ אֵלֶיהָ נִדְּחֵי עֵילָם’”.*
37 ”אֲנַפֵּץ אֶת הָעֵילָמִים לִפְנֵי אוֹיְבֵיהֶם וְלִפְנֵי מְבַקְּשֵׁי נַפְשָׁם;* וְאָבִיא עֲלֵיהֶם רָעָה, אֶת כַּעֲסִי הַבּוֹעֵר”, מַכְרִיז יְהֹוָה. ”וְאֶשְׁלַח אַחֲרֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב עַד אֲשֶׁר אַשְׁמִיד אוֹתָם”.
38 ”וְאָשִׂים אֶת כִּסֵּא מַלְכוּתִי בְּעֵילָם, וְאַשְׁמִיד מִשָּׁם אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת הַשָּׂרִים”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
39 ”אַךְ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים אֶאֱסֹף אֶת שְׁבוּיֵי עֵילָם”, מַכְרִיז יְהֹוָה.
הערות שוליים
^ ככל הנראה אל של בני עמון.
^ או אולי ”את קול תרועת הקרב”.
^ או ”סביבה”.
^ או ”מכלאות הצאן”.
^ ככל הנראה אל של בני עמון.
^ נה״מ, ”זב”, זורם.
^ הענבים הנשארים לאחר הבציר.
^ או ”כהחרבת”.
^ או ”העצה”.
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ נה״מ, ”נבוכדראצר”, כתיב נוסף של שמו.
^ או ”לכל הכיוונים”.
^ נה״מ, ”ראשית”.
^ או ”הפזורים מקרב עילם”.
^ או ”חייהם”.
